בשיתוף החברה הישראלית לאיכות ברפואה
בתחילת חודש ספטמבר 2023 נערך כנס ייחודי ויוצא דופן, שהוקדש כולו לקידום איכות ברפואה ולעיצוב מחדש של מערכת הבריאות והתאמתה לעולם משתנה. את הכנס בהשתתפות משה בר סימן טוב, מנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ ציון חגי, יו”ר ההסתדרות הרפואית בישראל, מנהלי ארבע קופות החולים ומובילי מערכת הבריאות , הובילה, מלי קושא, יו”ר הכנס השנתי. לאורך כל העשור האחרון, פרופ’ רן בליצר, יו”ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה, ומלי קושא, יו”ר הכנס ומתכללת פעילות החברה, מובילים איגוד מדעי רב-מקצועי לקידום הרפואה ומערכת הבריאות בישראל.
“כשמדברים על איכות ברפואה, מדברים למעשה על שישה מדדי איכות”, מסבירים פרופ’ בליצר וגב’ קושא, “טיפול יעיל, בטוח, זמין, ממוקד מטופל, מנצל משאבים ושוויוני. ההגדרה המועדפת עלינו של טיפול איכותי היא ‘לתת את הטיפול הנכון, בזמן הנכון, לכל מטופל, וכבר בניסיון הראשון’”.
מדידה מקדמת איכות
כיצד אם כך, מקדמים איכות ברפואה? הכלל הראשון, לדברי בליצר וקושא, קובע כי מה שלא נמדד – לא משתפר. “אי אפשר לקדם איכות היכן שלא מודדים את התשומות, את הפעילות ואת התוצאות. ראינו זאת לנגד עינינו לפני כעשור וחצי, כאשר אלישבע שמחין הציגה לראשונה על במת הכנס השנתי של החברה לאיכות ברפואה תוצאות ראשונות של הערכת שיעור הזיהומים הנרכשים בבתי החולים בישראל שהיו גבוהים משמעותית ממדינות אחרות. בהדרגה, החל תהליך של שינוי, וברבות השנים הוקם מערך שלם של מדידה מתמדת וקידום איכות. התוצאה היא שיפור עמוק ומשמעותי וירידה דרמטית בזיהומים נרכשים לכל אורך המערכת. חיים רבים ניצלו בזכות המאמץ הזה”.
מהם האתגרים העיקריים של מערכת הבריאות כיום?
“מחסור בכוח אדם הוא אחד האתגרים הגדולים של מערכת הבריאות. שיעור האחיות לנפש בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי, ושיעור הרופאים נמצא במגמה מסוכנת של ירידה. טיפול בכך מצריך השקעה גדולה ותוכניות רב שנתיות. הכשרה של כוח אדם רפואי אורכת מעל 15 שנה בחלק מההתמחויות הרפואיות, ואי אפשר לגשר על מחסור בפרק זמן קצר. המערכת פועלת שנים במחסור כרוני במשאבים, כאשר במקביל האוכלוסייה בישראל מזדקנת, נעשית חולה יותר ויותר, וצרכיה בתחום הבריאות רק גוברים והולכים. הפער הזה מייצר מציאות בלתי נסבלת לפרקים, ומסכן את איכות הטיפול ואת יכולת הצוותים לתת טיפול חומל ואיכותי”.
מהם הפתרונות קצרי הטווח?
“לטובת טיפול באתגר שחיקת החמלה וטשטוש האנושיות במוסדות מערכת הבריאות, הקמנו צוות ייעודי בחברה לאיכות ברפואה בשיתוף עם מחווה ופורום ריבוט, שתכליתה לקדם אנושיות וחמלה במערכת הבריאות. הצוות בהובלת מלי קושא עמל יחד וגיבש המלצות לקידום נושא החמלה דווקא בתזמון זה של פריצת הטכנולוגיה החדשנית AI והצורך בחיזוק יסודות הקשר האנושי”.
במה התמקד הכנס שלכם השנה, ה-28 במספר?
“הכנס השנה עסק ב’עיצוב מחדש של מערכת הבריאות בעולם משתנה’. העשור האחרון בכלל והשנה האחרונה בפרט, התאפיינו בהתקדמות מהירה ומרגשת בעולמות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית. המודלים הגנרטיביים נכנסו לכל בית בעזרת ChatGPT, והדגימו את העוצמה הגלומה בבינה המלאכותית באופן שבו אנחנו קוראים וכותבים טקסט, יוצרים תמונות ואפילו כותבים קוד במחשב. ההתקדמות הטכנולוגית מייצרת מהפיכה בהמון תחומים – פוטנציאל לשינוי חיובי אבל גם המון אתגרים”.
איך זה ישפיע על עולם הרפואה?
“מצד אחד, יש פוטנציאל עצום לשיפור באמצעות כלים חדשים מבוססי בינה מלאכותית שכבר נכנסים לפעילות בקופות החולים ובבתי החולים, ומאפשרים לתת טיפול מדויק יותר, לאתר טעויות מוקדם, לפענח תמונות דימות, ולתת מידע מפורט למטופלים – והכל במהירות ותוך חיסכון במשאבי כוח אדם.
“מצד שני, יש הרבה מאוד סיכונים. החל מאי-דיוק או הטיה בפעילות של הכלים הללו, מאובדן מיומנות על ידי צוותים בפעולות שיהפכו אוטומטיות, ומהקושי לבצע בקרת איכות על המוצרים החדשניים הללו. בנקודות אלה אנחנו נכנסים, כחברה לאיכות, ומנסים לפתח את האמצעים שבהם מערכת הבריאות יכולה לנצל את ההתקדמות הטכנולוגית לשיפור האיכות והשירות הרפואי, ולהתמודד באחריות עם האתגרים הכרוכים בכך”.
במהלך העשור בו אתם מובילים את החברה לאיכות ברפואה, הכנס השנתי שאתם מקיימים הפך להיות הכנס הגדול ביותר בישראל בעולם הרפואה, עם כ-1,400 משתתפים, בכירי מערכת הבריאות. איך אתם מסבירים את המשיכה דווקא לתחום הזה?
“אנשים שעובדים במערכת הבריאות מונעים מתשוקה עזה למקצוע, להזדמנות לרתום את כל הכישורים שלהם כדי להיטיב. זכינו לעבוד לאורך העשור האחרון עם אנשים מצוינים שהתנדבו לוועד החברה, והקדישו מזמנם ומרצם לקדם את התחום בישראל. אנחנו רוצים לנצל את הבמה ולציין את צוות הוועדה המדעית והמארגנת: פרופ’ יעקב דרייהר, עדנה בר רצון, מגר’ שלומית ישי וד”ר איליה קגן, יחד עם כלל חברי הוועד הנוכחי שעובדים איתנו שכם לשכם: ד”ר ורד אייזנברג, ד”ר דודי דביר, פרופ’ רחלי ווילף מירון, ד”ר מנואל כץ, ד”ר אסנת לב ציון קורח, ד”ר ריזאן סח’ניני-חורי, ד”ר יפה עין גל, פטריסיה צימרמן, ד”ר טניה קרדש, וגיא תבורי. “.
תנו דוגמא כיצד החברה הישראלית לאיכות ברפואה מעורבת בקידום חדשנות?
“מדי שנה, החברה לוקחת חלק מהותי בפרויקט החדשנות הלאומי של פורום Reboot “יוזמת הבריאות המובילה של ישראל” - כצוות מדעי לבחירת היוזמות המובילות, במטרה לקדם את נושא הבריאות לראש סדר העדיפויות הלאומי ולתמוך בקיימות מערכת הבריאות בישראל באמצעות חדשנות ועידוד פריצות דרך. כל שנה מוגשים כ-500 יוזמות וצוות החברה הישראלית לאיכות ברפואה מדרג את העבודות ו-10 הראשונים עולים לשיפוט לוועדה העליונה. פרופ’ בליצר משמש כיו”ר המדעי של הפרוייקט מאז הווסדו”.
פרופ’ רן בליצר - יו”ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה, סמנכ”ל וראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית, פרופ’ מן המניין לבריאות הציבור באונ’ בן גוריון בנגב, ומנהל (יחד עם פרופ’ זאק קוהנה) את המעבדה ע”ש ברקוביץ’ המשותפת לאונ’ הרווארד ומכון כללית למחקר אותו ייסד ובראשו הוא עומד.
השכלה: דוקטור לרפואה (MD) עם התמחות בבריאות הציבור והתמחות-על במינהל רפואי, תואר שני בבריאות הציבור (MPH) ותואר שלישי (PhD) בניהול.
מוטו ניהולי: תשתדל להקיף את עצמך באנשים המוכשרים ביותר שישנם, ותתמקד בלאפשר להם לממש את הפוטנציאל שלהם, בסביבת עבודה מפרה ומאתגרת שמעוררת מוטיבציה לקום אליה בשמחה כל בוקר.
תחביבים: רכיבה (אופניים), טיפוס, טיולים רגליים ארוכים.
חלום אישי שרוצה להגשים: “טיול קרוואנים של מספר חודשים עם המשפחה – אבל זה רק הולך ונעשה מסובך עם כל שנה שעוברת”.
מלי קושא – יו”ר כנס החברה הישראלית לאיכות ברפואה. מקדמת איכות ובטיחות ברמה המערכתית מעל 20ש’. חברה במועצה הלאומית לבריאות הקהילה, MEDONNA, ויו”ר לשכת האתיקה של האחים והאחיות בישראל.
השכלה: R.N M.P.A תואר ראשון בסיעוד ופסיכולוגיה. תואר שני במינהל ציבורי עם התמחות בבריאות. בוגרת קורס דירקטורים ונושאי משרה בכירה בחברות ממשלתיות וציבוריות וחברה באיגוד הדירקטורים.
תפקידים קודמים: 7 שנים מאוחדת, 32 ש’ בכללית. מנהלת רשת הדיור המוגן ובית חולים גריאטרי נווה עמית, מאוחדת. אחות ראשית ומנהלת אגף סיעוד, מאוחדת.
מוטו ניהולי: חשיבה מחוץ לקופסה, חיזוי העתיד על ידי המצאתו, קבלת החלטות מהירות בתנאי אי ודאות, דוגמה אישית, התמקדות בהון האנושי יצירך ערך משותף וטיפוח המצוינות, חשיבה עסקית, חדשנות וטכנולוגיה לצד חמלה ואמפטיה.
תחביבים: חתירה, מוזיקה וטיול בטבע.
חלום אישי שרוצה להגשים: “להיות סבתא”.
“מחסור בכוח אדם הוא אחד האתגרים הגדולים של מערכת הבריאות. שיעור האחיות לנפש בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי, ושיעור הרופאים נמצא במגמה מסוכנת של ירידה במבט רב שנתי. הכשרה של כוח אדם רפואי אורכת מעל 15 שנה בחלק מההתמחויות הרפואיות, ואי אפשר לגשר על מחסור בפרק זמן קצר.”
בשיתוף החברה הישראלית לאיכות ברפואה