"העולם צמא לחדשנות המדעית-טכנולוגית הישראלית"

בשיתוף אורט ישראל

"הראש היהודי ממציא לנו פטנטים; למן התנאים ועד הדווקאים - עוד לא היה מן דור כזה של ממציאים", כך כתב חיים חפר בשנות ה־60 של המאה הקודמת, אבל נדמה שהשורות האלו, שהפכו כבר למטבע לשון, נותרות רלוונטיות לאורך כל השנים. ולראיה, חברות מישראל הפכו לחוד החנית העולמי כמעט בכל תחום הנוגע לחדשנות - החל מתעשיית ההייטק, דרך עולם החקלאות והמדע, ועד תוכניות עתידיות בתחום החינוך - וכחלק מכך משתפות ידע ומידע עם עמיתים מעבר לים כדי לשפר ולהשתפר.

גם רשת אורט ישראל מקיימת כבר יותר מעשור שיתופי פעולה עם מדינות רבות המבקשות ללמוד על אפיקים פדגוגיים חדשים, ונחשבת פורצת דרך בתחום. נציגים של אורט יוצאים לחו"ל ומארחים בישראל אנשי חינוך מכל העולם, כדי להעביר להם את האני מאמין של הרשת ואת שיטות ההוראה העתידניות. 

"אורט ישראל היא חלק מהעולם החינוכי ואנו מאמינים בעולם של שיתוף ידע עם עמיתים בארץ ובעולם", אומר שרון גרינברג, ראש המנהל למחקר ופיתוח והכשרה, "אנחנו פעילים מאוד באיחוד האירופאי, יש לנו פעילויות בשיתוף קרנות מחקר של האיחוד ובכלל יש לנו היסטוריה עניפה של שיתופי פעולה בכל רחבי העולם, מתוך ההבנה שלא כל הידע נמצא אצלנו, אנחנו יכולים ללמוד מאחרים והם מאיתנו".

ד״ר משה טלסניק, ראש יחידת תכנים ופדגוגיה במרכז למו״פ של אורט ישראל, מוסיף: "נקודת המפנה הייתה כשהתחלנו להשתתף במיזמי הפיתוח של האיחוד האירופי לפני כ־15 שנה, ולדעתי אנחנו רשת החינוך הראשונה שלוקחת בכך חלק. בדרך כלל משתתפים בפרויקטים כאלו אוניברסיטאות ומכוני מחקר או חברות מסחריות, אבל במה שקשור בחינוך לא היו רשתות דוגמת אורט. כשהצטרפנו נפקחו עינינו וראינו שמעבר לכך שאנחנו מחוברים לגופי חינוך ממקומות אחרים, יש לנו גם מה להעניק. הידע שיש לנו הוא סחורה נדרשת".

ואכן, במהלך השנים ביססה רשת אורט ישראל את מעמדה כאחת מהשותפות הבולטות במספר פרויקטים עם האיחוד האירופי בתחום הננוטכנולוגיה, בהם בין היתר NANO U - פרויקט לבתי ספר על יסודיים העוסק במוצרי ננו טכנולוגיים בחיי היומיום; NanoEIS - פרויקט העוסק בחקר צרכי שוק העבודה האירופאי בתחום תעשיות הננוטכנולוגיה והדרך שבה הם מיושמים על ידי בתי הספר המוסדות האקדמיים; Nanopinion - חלק משרשרת פרויקטים, המאגד 17 שותפים מ־11 מדינות, ומטרתו לסייע לציבור הרחב לגבש דעה בעניין המחקר והשימוש העתידיים בננוטכנולוגיה ולקדם שיח בנושא; ו־Nanochannels - פרויקט שמטרתו לעודד את התלמידים, התעשייה, ארגונים חוץ-ממשלתיים, הפוליטיקאים, החוקרים והציבור הרחב להשתתף בדיאלוג על היתרונות והחסרונות, ההזדמנויות והסיכונים הנוגעים לננו-טכנולוגיות.

גרינברג: "באיחוד האירופי הבינו את חשיבות תחום הננוטכנולוגיה ורצו להכין את מדינות האיחוד, ואת ישראל כשותפה, לעולם הזה. זכינו, לראשונה, לקחת חלק בפרויקט הזה כגוף מוביל, להכין תוכנית לימודים בעשרות שפות. זו היתה פריצת דרך משמעותית".

מה מבדיל רשת חינוך מישראל מיתר המדינות? מה הדבר המיוחד שאתם מביאים אתכם, שהופך את הידע שלכם למידע נדרש?

טלסניק: "החדשנות - זה התבלין הסודי של הכלכלה הישראלית, שחלק ניכר ממנה הוא הסטארטאפ ניישן בהתגלמותו. אסביר: STEM הוא מושג מאוד ותיק בחינוך ופירושו science technology engineering mathematics - מדע, טכנולוגיה, הנדסה, אמנות ומתמטיקה. אנחנו יצרו מושג חדש - ISTEAM, הוספנו את ה-Innovation - החדשנות - וזה מה שהופך את הפרויקט שלנו לאטרקטיבי ומעורר השתאות בעולם. אנחנו למעשה מלמדים את התלמידים איך יוצרים חדשנות".

גרינברג: "ISTEAM הוא באמת מושג ישראלי 'אורטי' שמאוד מפתיע בעולם החינוך כשאנחנו מגיעים למקומות שונים בעולם. כולם מדברים על STEM, גם באקדמיה וגם אצל ממשלות. ואנחנו מגיעים עם הערך המוסף של החדשנות".

"מפת דרכים" חינוכית

אחת הדוגמאות שבה ,מתגאים במיוחד אנשי אורט היא שיתוף הפעולה עם אזרבייג'אן. זה החל כאשר הממשל המקומי נוכח לדעת שמדו"ח חברת המחקר העולמי מקינזי, עלו חמישה נושאים עיקריים שאזרבייג'אן צריכה להתמודד איתם, אחד מהם היה החינוך.

"הם יצאו ל'שופינג' בכל מערכות החינוך המובילות בעולם, אלו שניצבות תמיד בטופ של מבחני הפיז"ה, ולמרות שישראל לא מדורגת בצמרת, הם בחרו בנו, בדיוק בגלל עניין החדשנות", אומר טלסניק.

"סיבה נוספת - וזו הייחודיות של אורט ישראל - היא לימודי ה-STEM שעושה הרשת, עוד מ־1949. לאחר מלחמת העולם השניה הגיע גל עליה והיה צורך להכשיר מקצועית את העולים שהגיעו ולתת מענה למדינה שצומחת. יש פה גם ציונות, גם ישראליות וגם את כל מה שקורה היום בעולם היזמות והחדשנות שמאפיין את המדינה שלנו".

על הקשר עם אזרבייג'אן מוסיף טלסניק: "המחזור הראשון התחיל בראשית 2019, כשהגיעה ארצה משלחת של 10 מנהלים, סגנית שר החינוך וראש המכון הפדגוגי של אזרבייג'אן. חשפנו בפניהם תכנים שלנו, סיירנו איתם בבתי ספר והם מאוד התרשמו. חודשיים לאחר מכן הגיעו ארצה 50 מורים להכשרה של חודש והמשכנו לאחר מכן לעוד שבוע איתם 'בבאקו'. לימדנו אותם על דרכי חינוך בתחומי המדע, הטכנולוגיה והיזמות ואיך מלמדים בשיטת PBL - למידה מבוססת פרויקטים. הם ראו כי טוב והמשיכו לעוד מחזור של מנהלים ומורים".

תהליך לימוד הדדי

באוגוסט האחרון הגישו אנשי אורט ישראל למשרד החינוך האזרי דו"ח "מפת דרכים" הנוגע לאופן שבו אמור להיראות בית הספר האזרי החדשני - והכל לפי דגם בתי הספר של אורט. טלסניק: "מערכת החינוך שלהם התנערה, אמנם באיחור, מהחינוך הסובייטי, ומבחינתם המודל שלנו הוא משהו שבהישג יד - כשהחזון שלהם לעוד שלוש שנים הוא מאה בתי ספר כאלו, כל אחד משרת 1500 תלמידים".

גרינברג: "לאורט ישראל יש גוף מאוד ייחודי בעולם החינוכי - מינהל שלם של חדשנות, מחקר, פיתוח והכשרה. לכל מיני גופים ורשתות יש רק חלקים מכל אלו, והגוף הזה שלנו אחראי על העתיד של הרשת. הוא מסתכל קדימה, מזהה את הטרנדים, מפתח תוכניות לימוד חדשניות, מביא גישות פדגוגיות חדשות ובהתאם לכל אלו מצעיד את הרשת קדימה. אצלנו רואם איך החינוך צריך להיראות בעוד כמה שנים, ומה שעמיתינו מאזרבייג'אן רוצים זה להיות חלק מהמודל הזה, לקבל את היכולת להביט קדימה ולנסות לייצר מבעוד מועד את התשובות להתפתחויות בעולם".

באגירווה רוואנה, מורה אזרי שהיה בין המשתתפים בפרויקט המשותף, מספר: "הידע והמיומנויות החדשים שרכשתי בהכשרות אורט ימלאו תפקיד חיובי בשנים הבאות של פעילות ההוראה שלי. במהלך ההכשרה הבנתי את החשיבות של גיבוש מיומנויות העונות על דרישות התקופה המודרנית אצל התלמידים, ובמיוחד למידה מבוססת פרויקטים. חקרנו את תפקידה של החדשנות בחיינו וזה היה מרתק".

"במהלך ההדרכה קיבלנו את הניואנסים העיקריים של הצגה אפקטיבית, כמו גם את המתודולוגיה הדרושה לארגון עבודת צוות. באופן כללי, הבנתי שהמורה ממלא תפקיד מנחה על מנת ליצור את המיומנויות הנחוצות לתלמידים, והסביבה חשובה ללמידה עצמאית של תלמיד".

לאחרונה הגיעה לארץ משלחת של תשע מדינות מהאיחוד כדי ללמוד על שיתוף הפעולה של רשת אורט ישראל עם הקהילה המקומית. "אנו מדברים למעשה על Schools As Living Labs - כאשר בתי הספר הם מקום שאליו מגיעים גורמים שונים מהקהילה, מהאקדמיה ומהתעשייה כמו אל מעבדה חיה וקיימת, וכולם ביחד לומדים מדע, עושים מדע, חוקרים מדע, הכל פתוח ונגיש", אומר גרינברג.

"שיתופי הפעולה עם חו"ל בסופו של דבר תורמים גם לנו, כי כשאתה מסתכל על עצמך אתה לומד ומבין עוד דברים ומתפתח בהתאם. התלמידים שלנו בסופו של דבר נהנים מזה".

מנכ"ל הרשת, צבי פלג, מסכם שזאת גאווה גדולה להוביל את רשת החינוך הגדולה בישראל, שעשייתה שזורה בהעצמת מערכת חינוך בינלאומית ומהווה אור-ט לגויים בכל הקשור בהטמעת תכניות לימוד חדשניות במדע ובטכנולוגיה, בהעצמת עובדי ההוראה, ביוזמה ויצירתיות. פעילות ייחודית זאת הינה מקור גאווה למדינת ישראל.

בשיתוף אורט ישראל