נעם יעקבא לקט ישראל | צילום: מתוך האלבום הפרטי

אני לא מכיר ישראלי אחד שרוצה לעבוד בחקלאות

החקלאי נעם יעקבא הגיע למושב ניר בנים בגיל שלושה חודשים, ומאז הוא נאמן לאדמה. "אני מקווה שלעולם לא אפסיק להיות חקלאי", הוא אומר, "אבל אני תלוי ברשתות השיווק, שמתייחסות אליי כמו אל עבד מודרני"

בשיתוף לקט ישראל

מי אני
"שמי נעם יעקבא, נשוי ואב לשלושה, תושב ניר בנים. הגעתי למושב בינואר ,1958 כשאני בן שלושה חודשים, ומאז אני כאן. אחרי שהשתחררתי מהצבא הסתובבתי במשך שנתיים בעולם, בעיקר במזרח הרחוק, באוסטרליה ובניו זילנד. מה גרם לי לחזור? הגעגועים. אני מרגיש מחויבות עמוקה למקום, גם מפני שההורים שלי היו בין המייסדים, וגם בזכות העובדה שאנחנו אוהבים את היישוב ורואים את עתידנו רק פה. השמחה הכי גדולה שלי היא שאחד הבנים שלי ממשיך את המשק שלי".

גידולים
"אני מגדל ארטישוק, ענבים וזיתים. יש הרבה דברים שאנחנו כבר לא מגדלים, כמו אפרסקים ופרחים. את הפרחים הפסקנו, מפני שהחלטנו להתמקד בפירות ובירקות. את האפרסקים הפסקנו, מפני שלא היה מקובל לגדל זן אחד של אפרסק על עץ של זן אפרסק אחר".

סדר יום
"אני קם כל יום ,5:30-ב אוכל ארוחת בוקר טובה, ואז יוצא לשדה. מאז הקורונה, יש שינוי בשגרת יומי. אני אוכל בכל בוקר עם ההורים שלי, שגרים בצמוד אליי. הם בני ,89 והם אומרים שזה עושה להם נחת לדעת שאני ממשיך את המשק שלהם. לפעמים, בקיץ, אני נח בצהריים. בחורף אין זמן לנוח, כי מחשיך כבר ,16:30-ב וחבל על הזמן. בלילה אני הולך לישון מוקדם, בערך ."21:30-ב

אם לא הייתי חקלאי...
"אני מקווה שלעולם לא אפסיק להיות חקלאי, אבל אם מסיבה כזו או אחרת זה יקרה, אני רוצה להיות נגר. אני מאוד אוהב את העבודה עם העץ".

עונה אהובה
"אני אוהב מאוד את עונת החורף, אז יותר נעים לעבוד בחוץ. נכון שיש גשם ובוץ, אבל הטרקטור והמגפיים מנטרלים את הבעיה הזו. חוץ מזה שהחורף הוא העונה של הארטישוק, והוא גולת הכותרת של המשק שלי. גשם הוא חיוני מאוד לחקלאות, אנשים לא מבינים עד כמה הגשם חשוב לחקלאים. כתוב במקורות שאנחנו חיים בחסדי שמים, וזה אומר שאנחנו תלויים במזג האוויר, לפחות בענף שלי. אומרים שחסרים פירות קיץ כי החורף לא היה מספיק קר. כל תנודה במזג האוויר משפיעה על הגידולים ועל המחירים שלהם".

קורונה
"השנה של הקורונה הייתה קשה מאוד עבורנו, הייתה ירידה במכירות, מפני שאנשים לא יצאו מהבתים. נשאר הרבה ארטישוק בשדה, כי כל מערכת המסחר שינתה את פניה. בנוסף לקטע החקלאי, יש לנו מרכז מבקרים ונאלצנו לסגור אותו, ברור שזה גרם לתסכול גדול".

פועלים
"יש לנו שישה עובדים שהגיעו מתאילנד, ואני שמח מאוד לספר שיש לנו יחסים מצוינים איתם. נכון שמבחינה תרבותית מדובר בעולם אחר לגמרי, אבל מעבר למחסום השפה וההבדלים המנטליים, יש את המישור המקצועי, ופה הם באמת רמה אחת מעל לכולם. הם עובדים מצוינים, לא מתפנקים כמו הישראלים. אני לא מכיר ישראלי אחד שרוצה לעבוד בחקלאות, וזה כנראה אומר הכל".

הכי אוהב בלהיות חקלאי
"אני אוהב מאוד לראות את מחזור החיים בשדה. בכל שנה יש גידול חדש שמתחיל מאפס וגדל כמו נס בריאה. זה מדהים לראות עד כמה הטבע מופלא ומדויק. נכון שזה משתנה בהתאם למזג האוויר, אבל בגדול מדובר במערכת טבע חכמה מאוד".

הכי פחות אוהב בלהיות חקלאי
"אני לא אוהב את העובדה שכחקלאי, אני תלוי ברשתות השיווק, שמתייחסות אליי כמו אל עבד מודרני. אתה צריך להתכופף בפניהן, כי בעל המאה הוא בעל הדעה. הן לא עובדות איתך, הן שולטות בך".

לקט ישראל
"ארגון לקט ישראל הוא אחד הארגונים החברתיים הכי חשובים בארץ. הוא עוסק במטרה ראויה. עם זאת, עצוב לי שבכלל יש צורך בארגון כזה. אם היה פה טוב יותר מבחינה כלכלית, ואם הייתה יותר חמלה מצד רשויות הממשלה, אני מניח שלא היינו זקוקים לאנשים הטובים של לקט ישראל. מכיוון שזה לא המצב, אז יש צורך בלקט ישראל. הארגון הזה נותן שירות חשוב לחקלאים שנתקעים עם עודפים. גם כאן יש כשל, כי כחקלאי אני לא רוצה שיהיו עודפים, אבל זה קורה, וטוב שכאשר זה קורה יש את לקט ישראל, שיבואו לקחת את מה שלא נמכר, ולפחות יהיו אנשים נזקקים שיכולים ליהנות מהתוצרת שלי".

טיפ
"העצה הכי טובה שאני יכול לתת למי שקורא את הכתבה הזו הוא לא לגדל בבית ירקות. בימים טרופים אלה לא כדאי להתעסק במשהו שאין לך ידע מקצועי בו. אם זה רק תחביב להעביר את הזמן, כמו לא מעט אנשים שחיפשו משהו מעניין לעשות בזמן הקורונה, אז רשת האינטרנט מלאה ביועצים בחינם. אם, לעומת זאת, אתם אנשים עם ניסיון, כנראה שאתם לא ממש צריכים את העצות שלי".

בשיתוף לקט ישראל