תיאום כוונות: המלחמה ומה שלצידה - יומנו של מילואימניק בעזההפרידה מהילדים ("אני מפחד, אבא. אתה הולך למלחמה, ואתה יכול למות") • ההקפצה לעוטף ("מנחשונים לעזה על זחלים?! בטח יחזל"שו את זה") • ההמתנה לתמרון ("חששנו שהמתח המבצעי של החיילים נפגע") • הכניסה לרצועה ("הבנתי שאם נשדר חמלה, נשלם בילדים נוספים") • בשורות האיוב מהשטח ("אני קורא את ההודעה ומתחיל להשתנק. אין אוויר") • והרעש שנשאר ("למה לעזאזל כל כך קשה לחזור ממציאות של חרדה, פחד ופיצוצים?") • יומן המלחמה הפרטי של אברום נאומבורג, רס"פ (מיל') פלוגה א' בגדוד שריון 46 מחטיבה 401, שמאז כתיבת שורות אלו כבר פעלה 90 יום נוספים ברפיח, עד ששבה הביתהאברהם נאומבורג22.10.2024
יומן המלחמה שליבשעות הרגיעה בלחימה ברצועה רשם לעצמו רס"ל (מיל') אברהם (אברום) נאומבורג, שריונר בן 29, הערות ומחשבות בפנקס קטן. על החברים שתמיד מתייצבים, על החשש מהלא נודע, על הימים הארוכים בטנק בפאתי עזה, על הגעגועים לאישה ולילדים, על הפחדים, החלומות והגאווה אברהם נאומבורג05.09.2014