האם AI יכול לנהל מדינה?
בינה מלאכותית כבר מנהלת מערכות פיננסיות, מזהה מחלות ומייעלת תהליכים צבאיים. למה שלא תנהל גם מדינה? המערכת התיאורטית, אותה אפשר לכנות "ראש ממשלת AI", תוכל לעבד כמויות עצומות של נתונים בזמן אמת, לקבל החלטות מבוססות עובדות ולפעול ללא השפעות רגשיות, אינטרסים אישיים או לחצים פוליטיים.
היתרונות: מנהיגות ללא אגו וללא שחיתות
בניגוד לפוליטיקאים בשר ודם, AI לא צריך תמיכה מהציבור, לא נכנע ללחצים ולא נושא באינטרסים אישיים. ההחלטות יתקבלו על בסיס אלגוריתמים מתקדמים של חיזוי כלכלי, ניתוח ביטחוני והבנת צרכי הציבור. למשל, מערכת AI תוכל לנתח נתוני תנועה בזמן אמת ולהחליט היכן להשקיע בתשתיות תחבורה, או לבדוק מגמות כלכליות ולוודא שישראל נערכת למשברים עתידיים.
אבל רגע, איפה המלכודות?
כמובן שלא הכל ורוד. אלגוריתם, מתוחכם ככל שיהיה, לא מבין את הדינמיקה האנושית, לא יודע להתמודד עם דיפלומטיה רגשית ולא יכול לעורר השראה באזרחים. מה יקרה אם מערכת ה-AI תמליץ על צעדים לא פופולריים כמו העלאת מסים או קיצוץ בתקציבי רווחה? האם הציבור יקבל החלטות כאלו בקלות רק כי "האלגוריתם אמר"?
עוד בעיה היא האחריות. ע"פ ChatGPT, אם AI מחליט על פעולה צבאית והיא מסתיימת באסון, מי יישא באחריות? במדינות דמוקרטיות, למנהיגים יש מנגנוני פיקוח – פרלמנט, בג"ץ, תקשורת חופשית. איך אפשר להפעיל פיקוח אפקטיבי על מערכת שאינה אנושית?
AI כיועץ – לא כשליט
הפתרון ההגיוני יותר הוא להשתמש בבינה מלאכותית כיועצת-על. היא תספק לממשלה המלצות מבוססות נתונים, אך ההחלטה הסופית תישאר בידי בני אדם. למעשה, כבר כיום נעשה שימוש בטכנולוגיות AI בתהליכי קבלת החלטות כלכליים וביטחוניים.
עתיד של פוליטיקה טכנולוגית
למרות כל האתגרים, ברור שהבינה המלאכותית תמשיך לחלחל לפוליטיקה. מדינות כמו סינגפור כבר משתמשות ב-AI לניהול עירוני, ובסין יש מערכות ניהול מדיניות מבוססות למידת מכונה. השאלה היא לא אם זה יקרה – אלא עד כמה רחוק זה יגיע.
אולי ראש הממשלה הבא של ישראל לא יהיה רובוט, אבל בהחלט ייתכן שמנהיגי העתיד יסתמכו על AI יותר מאי פעם. ואם נחשוב על זה – האם זה בהכרח דבר רע?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו