קירח, קודר ומסתורי: מה חושף ראש השיש שהתגלו בטפוסיריס מגנה

משלחת ארכיאולוגית צרפתית, בהובלת ד"ר יואכים לה בומין מאוניברסיטת ליון והמכון הצרפתי לארכיאולוגיה מזרחית, מצאה ראש שיש גדול מתקופת השלטון התלמי במהלך חפירות בטפוסיריס מגנה, כ-45 ק"מ מערבית לאלכסנדריה. משרד התיירות והעתיקות המצרי הודיע על התגלית המרשימה, שהתגלתה בתוך שרידי מגורים מהמאה ה-7 לספירה, כך לפי Egypt Today.

פרטים ראשוניים על ראש השיש

ראש השיש, שגובהו 38 ס"מ, מתאר גבר מבוגר וקירח בעל פנים מקומטות שמעידות על קדרות ואולי אף מחלה. המחקר הראשוני מצביע על כך שהדמות המגולפת שייכת לבית המלוכה או לאליטה השלטת של התקופה, אך לא מדובר במלך. גודלו המרשים של הראש מעיד שהיה חלק מפסל גדול שהוצב ככל הנראה במבנה ציבורי בעל חשיבות פוליטית, ולא בבית פרטי.

"הגודל והעיצוב הקפדני מעידים על כך שהפסל נועד להיות מוצג במקום מרכזי ומשמעותי," הסביר ד"ר מוחמד חאלד, המזכיר הכללי של המועצה העליונה לעתיקות, לכתב העת א-שרק אל-אוסט. תווי הפנים הריאליסטיים והמורכבים משקפים את סגנון האמנות של התקופה ההלניסטית המאוחרת.

המסתורין של טפוסיריס מגנה

העיר טפוסיריס מגנה נוסדה על ידי פרעה תלמי השני פילדלפוס בין 280 ל-270 לפנה"ס. שמה היווני, שמשמעותו "בית אוסיריס", מתייחס למקדש הגדול שבמרכזה, שהוקדש לאל אוסיריס. העיר מילאה תפקיד מרכזי בתרבות הדתית בתקופות היוונית-רומית והביזנטית. בנוסף למקדש, האתר כולל שרידים כמו מקדש אבו סיר וקברי הפלנטין.

מאז 1998, צוות המכון הצרפתי לארכיאולוגיה מזרחית חוקר את האתר, עם התמקדות באזורים כמו המרחץ מתקופת תלמי, קברי הפלנטין והאזור הדרומי הצופה על אגם מריוט. תגליות כמו ראש השיש שופכות אור על עושרה האמנותי והתרבותי של התקופה התלמית.

חשיבות התגלית

ד"ר חוסיין עבדל בסיר, ארכיאולוג מצרי בכיר, מתאר את ראש השיש כ"עדות חשובה לאמנות וההיסטוריה של התקופה התלמית". לדבריו, "התגלית הזו מוסיפה נדבך נוסף להבנת האמנות והפוליטיקה של אותה תקופה עשירה ומרתקת."

צוות המשלחת מתכנן להמשיך במחקר, במטרה לזהות את הדמות המגולפת ולגלות עוד על ההקשר ההיסטורי שלה.

מה הלאה?

תגליות נוספות בטפוסיריס מגנה עשויות לחשוף עוד פרטים על התקופה התלמית ועל התפקידים שמילאו מבני הציבור המפוארים. כל תגלית כזו מביאה אותנו צעד נוסף להבנת העבר המרתק של מצרים.