היום מתקיים בישראל "יום הקולנוע", שבמסגרתו מוצעים כרטיסי כניסה להקרנות סרטים ב-10 שקלים בלבד, במקום המחיר הרגיל של מעל 40 שקל. הדבר גרם לנו לתהות איך בכלל מתמחרים כרטיסי כניסה לקולנוע, ולמה סרטים בעלי תקציב אפסי עולים בדיוק כמו שוברי קופות עם תקציב של מאות מיליוני דולרים – אז פנינו ל-Claude וביקשנו ממנה לפרוש בפנינו את היסטוריית המודל העסקי של בתי קולנוע. זה מה שהיה לה להגיד:
בתחילת המאה ה-20, כאשר הקולנוע היה בחיתוליו, מחירי הכרטיסים היו נמוכים מאוד – בדרך כלל סנטים בודדים. בתי הקולנוע הראשונים באמריקה (או, ליתר דיוק, ארה"ב וקנדה), נקראו "ניקלודיאון", על שם מחיר הכניסה של חמישה סנט (בצפון אמריקה מטבע של 5 סנט מכונה "ניקל"), והיו בד"כ חנויות שהוסבו לאולמות הקרנה קטנים. עם התפתחות התעשייה והפיכת הסרטים למורכבים יותר, החלו להיבנות בתי קולנוע מפוארים, ומחירי הכרטיסים עלו בהתאם.
כיום, המודל העסקי של בתי הקולנוע מבוסס על מספר מרכיבים עיקריים:
- חלוקת הכנסות מכרטיסים: רוב האנשים אינם מודעים לכך, אבל בתי הקולנוע מרוויחים מעט מאוד ממכירת הכרטיסים עצמם; בשבועות הראשונים להקרנת סרט, אולפני הקולנוע לוקחים בין 70% ל-90% מהכנסות הכרטיסים. האחוז יורד עם הזמן, אך עדיין נשאר משמעותי.
- מזון ומשקאות: למעשה, זהו מקור ההכנסה העיקרי של בתי הקולנוע. הרווח על פופקורן ושתייה מגיע ל-85% ויותר. זו הסיבה שהחטיפים והשתייה בקולנוע יקרים משמעותית ממחירם בכל מקום אחר, ושבתי קולנוע רבים אסרו על הכנסת מזון מבחוץ עד שבישראל עבר חוק שחייב אותם לאפשר זאת (וגם היום אפשר לראות עד כמה הם מעדיפים שלא תעשו את זה).
גורמים המשפיעים על מחירי הכרטיסים:
- עלויות תפעול גבוהות: אחזקת אולמות, ציוד הקרנה מתקדם ושכר לעובדים;
- מיקום: בתי קולנוע במרכזי ערים משלמים שכירות גבוהה מאוד;
- תחרות מול בידור ביתי: הצורך להציע חוויה ייחודית מול נטפליקס ושירותי סטרימינג אחרים, שמאלצת רשתות קולנוע לבנות אולמות יקרים ומתקדמים יותר עם טכנולוגיות ומושבים שישכנעו אנשים לצאת מהבית;
- עונתיות: מחירים גבוהים יותר בתקופות שיא, כמו חגים וקיץ.
חדשנות במודל העסקי
בשנים האחרונות, בתי קולנוע מחפשים דרכים חדשות להגדיל הכנסות. בחו"ל ניתן למצוא לא מעט רשתות שמציעות מנויים חודשיים – ואפילו מתאחדות אם מתחרות למנויים משותפים, רק כדי לשכנע אנשים להגיע; כפי שהזכרנו קודם, גם "הקרנות פרימיום" מסוגים שונים – החל מ"VIP" עם בופה לפני ובמהלך הסרט ועד הקרנות תלת-ממד ו-IMAX – מהוות תירוץ לגבות יותר כסף על חוויה ייחודית יותר; בנוסף, אולמות קולנוע רבים מציעים את עצמם להשכרה לאירועים, כמו הקרנות מיוחדות של סרטים לפי נושאים או אירועים אחרים.
כפי שניתן לראות, תעשיית הקולנוע סובלת ממשבר זהות בין עידן האולמות לעידן הסטרימינג, ומנסה למצוא את הדרך להרוויח מספיק כדי להמשיך להתקיים תוך הצעת ערך שיקים את האנשים מהספה בבית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו