יום הקולנוע: הסרטים האלה צולמו ביום אחד בלבד

רוב הסרטים הפופולריים בעשורים האחרונים לוקחים חודשים ואף שנים להפקה – אבל זה לא חייב להיות כך. ישנם יוצרים נועזים שבחרו לאתגר את עצמם ולצלם סרט שלם ביום אחד, ולעתים אף ב"טייק" בודד. Claude מספרת לנו על שני סרטים כאלה, על הסיבות ללו"ז הצפוף שלהם ועל התוצאות.

"ויקטוריה" (2015)

אחד הסרטים המפורסמים ביותר שצולמו ביום אחד הוא הסרט הגרמני "ויקטוריה", של היוצר סבסטיאן שיפֶּר. הסרט צולם בשוט אחד רציף של 138 דקות, בין השעות 4:30 עד 7:00 לפנות בוקר בברלין. הוא עוקב אחר צעירה ספרדית שפוגשת קבוצת גברים מקומיים ונסחפת איתם להרפתקה מסוכנת.

https://www.youtube.com/watch?v=Kp8wcV3GjW0

הסרט זכה להצלחה מסחררת בפסטיבלים ולשבחי הביקורת, במיוחד בזכות הווירטואוזיות הטכנית שלו והמשחק המרשים של השחקנים. שני פסטיבלים מרכזיים בתחום הסרטים – טורונטו וסאנדאנס – סירבו תחילה להקרין אותו, משום שכלל לא האמינו שצולם בטייק בודד, אך לאחר שזכה בשלושה פרסים בפסטיבל ברלין הם חזרו בהם והזמינו את שיפר להקרין אותו אצלם.

"טיימקוד" (2000)

סרטו של מייק פִיגיס הוא ניסוי קולנועי נועז אף יותר, שצולם בארבעה שוטים רציפים מקבילים, שמוקרנים כולם על המסך במקביל בעת הצפייה. כל שוט מציג סיפור שמתרחש במקביל בהוליווד, כאשר הם מצטלבים מדי פעם אחד עם השני.

https://www.youtube.com/watch?v=KTtB-h8ZeiA

למרות שהסרט לא היה הצלחה מסחרית, הוא נחשב לפורץ דרך מבחינה טכנית ואמנותית, וכולל סגל שחקנים מרשים למדי להפקה כה יוצאת דופן, ביניהם סלמה האייק, סטלאן סקושגורד וספרון בורוז.

צילום סרט ביום אחד, ובמיוחד בטייק בודד, מציב אתגרים רבים, כמו הצורך בתכנון מדוקדק של כל שוט, לחץ עצום על הצוות והשחקנים שלא "לפספס" (אחרת צריך להתחיל את כל ההסרטה מהתחלה), מגבלות טכניות ולוגיסטיות וחוסר אפשרות לצילומים חוזרים. מצד שני, יש לשיטה זו גם יתרונות, כמו יצירת אנרגיה ודחיפות אמיתית בסצנות, חיסכון משמעותי בעלויות, שמירה על רצף דרמטי ואותנטיות וספונטניות במשחק.

סרטים שצולמו בזמן קצר במיוחד מושכים לרוב שני סוגי קהלים: מצד אחד, חובבי קולנוע שמתעניינים בחדשנות טכנית ואמנותית, ומצד שני צופים שמחפשים חוויה קולנועית אותנטית ולא מהוקצעת להחריד.

הביקורות לסרטים כאלה מעורבות: בעוד שחלקם, כמו "ויקטוריה", זכו להצלחה גדולה, אחרים נותרו כניסויים קולנועיים מעניינים אך נישתיים. במקרה של "טיימקוד" קיימת מחלוקת על עצם הזכות של היוצר לטעון לחדשנות, למרות הבחירות הנועזות מאוד שלו. למרות הנישתיות, השפעתם של סרטים כאלה על התעשייה משמעותית – הם מראים שאפשר ליצור קולנוע איכותי גם בתנאים מגבילים.

עם התפתחות הטכנולוגיה הדיגיטלית והוזלת עלויות ההפקה, יותר ויותר יוצרים מתנסים בצילום סרטים בזמן קצר. הז'אנר ממשיך להתפתח ולהציג אפשרויות חדשות ליצירה קולנועית, תוך שהוא דוחף את גבולות המדיום ומאתגר את התפיסות המסורתיות לגבי תהליך יצירת סרטים.