האם כך נראתה קליאופטרה? פסל קטן מעורר ויכוח גדול

לאחרונה, ארכיאולוגים שחפרו במקדש טפוסיריס מגנה העתיק במצרים חשפו פסלון שיש לבן קטן, שעורר ויכוח בין מומחים לגבי האפשרות שהוא מייצג את קלאופטרה השביעית. הפסל, שקטן מספיק כדי להתאים לכף היד, מתאר אישה העוטה כתר מלכותי. ד"ר קתלין מרטינז, ארכיאולוגית המובילה את הצוות המצרי-דומיניקני החוקר את האתר, מאמינה שהפסלון שהתגלה לאחרונה מציג את קלאופטרה השביעית, שניהלה רומנים עם יוליוס קיסר ומרקוס אנטוניוס. משרד התיירות והעתיקות ציין בפייסבוק: "סביר יותר שהפסל מייצג אישה מלכותית אחרת או נסיכה", בהתאמה לדעותיהם של חלק מהמומחים.

עם זאת, ארכיאולוגים רבים מטילים ספק בזיהוי זה, בשל הבדלים משמעותיים בתווי הפנים מייצוגים ידועים של קלאופטרה השביעית. זאהי חוואס, שר העתיקות המצרי לשעבר, בחן את הפסל ואמר שהוא אינו נראה בסגנון מצרי, אלא דווקא בסגנון רומי, וציין שבתקופת קלאופטרה השביעית, פרעונים הוצגו בסגנונות אמנות מצריים, ולא רומיים. חוואס אמר ל-Live Schience: "בחנתי את הפסל בקפידה. זו בכלל לא קלאופטרה; זה רומי", והדגיש את מסקנתו שהפסל הוא מתקופה שלאחר קלאופטרה.

מומחים אחרים מסכימים עם הערכתו של חוואס, ומציעים שפסל הדיוקן עשוי לייצג נסיכה תלמית (כלומר מבית תלמי) או אישה מלכותית אחרת. חלקם טוענים שהפסל הוא דיוקן רומי מתקופה שלאחר זמנה, ומצביעים על מספר תווי פנים השונים מייצוגים ידועים של קלאופטרה השביעית. הוויכוח מדגיש את המורכבות בפירוש ממצאים ארכיאולוגיים ואת האתגרים בזיהוי ודאי של דמויות היסטוריות על בסיס ראיות מוגבלות.

מקדש טפוסיריס מגנה, הממוקם ממערב לאלכסנדריה, ליד הים התיכון, היה עיר עתיקה שנוסדה בסביבות 280 לפנה"ס. האתר הכיל מספר מקדשים המוקדשים לאוזיריס ואיזיס. ד"ר מרטינז הקדישה כמעט שני עשורים למציאת קברה של קלאופטרה, וממקדת את מאמציה באתר טפוסיריס מגנה למעלה מעשר שנים. היא מאמינה שהמקדש עשוי להסתיר את מקום מנוחתה האחרון של קלאופטרה השביעית, שם היא קבורה לפי הערכות לצד אהובה, מרקוס אנטוניוס, לאחר התאבדותם המשותפת בשנת 30 לפנה"ס.

החפירות בטפוסיריס מגנה הניבו ממצאים רבים מהתקופה התלמית, המוסיפים לחשיבותו ההיסטורית של האתר. הצוות בהובלת ד"ר מרטינז חשף שברי מקדשים וקברים, לצד שני קברים גדולים ומספר פסלי ברונזה. הם גם גילו מערכת מתקדמת של מנהרות תת-קרקעיות עמוקות, המחברות את אגם מריוט לים התיכון. בין הממצאים נמצאו 337 מטבעות, רבים מהם נושאים את דיוקנה של קלאופטרה השביעית, המאשרים את חשיבותה באזור בתקופה התלמית המאוחרת.

הממצאים כוללים כלי פולחן מקרמיקה, מנורות שמן, כלי אבן גיר לשימור מזון וקוסמטיקה, וטבעות ברונזה. הארכיאולוגים חשפו קמע חיפושית עם הכיתוב "הצדק של רע הופיע", לצד חפצי פולחן אחרים מהתקופה התלמית המאוחרת. בקרבת הפסלון הנשי נחשף שבר של פסל אבן גיר אחר, המייצג מלך עוטה כיסוי ראש נמס. עם זאת, לא ניתן היה לזהות את השליט בוודאות, מכיוון שהפסל היה פגום חלקית.

קלאופטרה השביעית, שנולדה בשנת 69 לפנה"ס באלכסנדריה, שלטה משנת 51 לפנה"ס עד 30 לפנה"ס כמלכה האחרונה של השושלת התלמית, ששלטה במצרים מאז 305 לפנה"ס. היא נחשבת לאחת הנשים המפורסמות ביותר בהיסטוריה, וידועה בקשריה עם יוליוס קיסר ומרקוס אנטוניוס, שחיזקו זמנית את כוחה של הממלכה התלמית. לאחר מותה והכיבוש הרומי שבא בעקבותיו, הפכה מצרים למחוז של האימפריה הרומית. למרות הממצאים הארכיאולוגיים הרבים שהתגלו בטפוסיריס מגנה, קברה של קלאופטרה מעולם לא נמצא. יש המשערים כי מקום מנוחתה האחרון נהרס או נשדד, בעוד אחרים מאמינים שהוא עשוי להימצא מתחת למים, שכן חלק גדול מאלכסנדריה העתיקה שקוע כיום בשל סחף חופי. גילוי הפסל וממצאים אחרים הצית מחדש את העניין בחיפוש אחר קברה ובהבנה הרחבה יותר של התקופה התלמית.

הוויכוח סביב זיהוי הפסל מדגיש את הספקנות המתמשכת בקהילה הארכיאולוגית. משרד התיירות והעתיקות ציין בפוסט בפייסבוק כי חלק מהארכיאולוגים מטילים ספק בממצא, מה שמשקף את חוסר הוודאות סביב זיהוי ממצאים כאלה. עם המשך החפירות, ד"ר מרטינז וצוותה מקווים שתגליות נוספות ישפכו אור נוסף על חייה ומורשתה של קלאופטרה השביעית.