למה כדאי לכם לדבר עם קרובים שלא מסכימים איתכם פוליטית

לא מעט אנשים נמנעים משיחות פוליטיות עם בני משפחה מחשש לעימותים, אבל רייצ’ל ואהל, עוזרת הוראה לחינוך באוניברסיטת וירג’יניה וחוקרת בתחום השיח הפוליטי זה כעשור, מציעה גישה אחרת: אל תחששו מוויכוח – גם אם אף אחד מכם לא ישנה את דעתו כתוצאה מכך. למה זה טוב? Claude מתמצתת לנו את המאמר שכתבה ואהל ל-The Conversation.

על פי מחקרים ארוכי-טווח, למרות שלרוב אנשים לא משנים את דעותיהם הפוליטיות בעקבות שיחות כאלו, לעתים קרובות הם מפתחים הבנה והערכה טובה יותר כלפי אנשים שחושבים אחרת מהם. המפתח הוא לא בעימות, אלא בגישה של סקרנות כנה.

כאשר אנשים חשים שהצד השני באמת מתעניין בדעותיהם ושואל שאלות מכבדות ורגועות, הם נוטים להוריד את המגננות. במקום להגיב בתוקפנות, הם משקפים את הכנות שהם חווים מהצד השני. השאלות הנכונות יכולות להיות על החששות והתקוות שלהם, על תפיסת עולמם לגבי חברה תקינה, ובעיקר על החוויות האישיות שעיצבו את אמונותיהם.

גישה זו משפיעה לטובה הן על המקשיב והן על המדבר: המקשיב עשוי להבין כיצד אדם יכול לקבל החלטה שונה משלו ועדיין להיות אדם הגון, והמדבר, מצדו, זוכה לחוויה חיובית של הקשבה אמתית במקום התקפה.

מעקב אחר סטודנטים שהשתתפו בשיחות כאלו גילה שמה שנחרת בזיכרונם היה דווקא החוויה החיובית של פגישה עם מישהו שציפו שיתקוף אותם, אך במקום זאת הקשיב להם בכנות ובכבוד.

לשיחות כאלה יש יתרונות משמעותיים לדמוקרטיה:

• הן עוזרות למנוע סכנות הנובעות משנאה ופחד;
• הן מפחיתות את הנטייה להאמין בתיאוריות קונספירציה על תוצאות בחירות;
• הן מקדמות הבנה טובה יותר של צרכי כלל האזרחים בחברה.

במקרים הנדירים שבהם אנשים כן משנים את דעתם, זה לא קורה בגלל ויכוח, אלא דווקא בגלל שאלות רציניות שגורמות להם להרהר בעמדותיהם לאורך זמן.

אז בפעם הבאה שאתם נפגשים עם בני משפחה שחושבים אחרת מכם, נסו דווקא לדבר איתם על הנושאים שאינכם מסכימים עליהם – אך לא בצעקות, אלא בנועם ובהצגת טיעונים מעמיקים.