מחקר חדש מצביע על כך שפגיעת אסטרואיד ענק לפני למעלה מ-3 מיליארד שנים עשויה הייתה לספק חומרי הזנה חיוניים שעיבו את הביוספרה המוקדמת של כדור הארץ, ואפשרו לחיים לשגשג למרות ההרס הראשוני. על פי מחקר שפורסם ב-Proceedings of the National Academy of Sciences, האסטרואיד הידוע כ-'S2' התנגש בכדור הארץ לפני כ-3.26 מיליארד שנים במהלך העידן הפליאוארכיאני.
גודלו של S2 מוערך ב-40 עד 60 ק”מ – פי 200 בערך מהאסטרואיד שהכחיד את הדינוזאורים לפני כ-66 מיליון שנים, שהיה בקוטר של כ-10 ק”מ. הפגיעה גרמה להרס עצום, כולל רתיחת האוקיינוסים ויצירת גלי צונאמי ענקיים מקרקעיות האוקיינוסים ועד לאטמוספירה.
צוות בהובלת ד"ר נדיה דראבון, חוקרת למדעי כדור הארץ והפלנטות באוניברסיטת הרווארד, בחן את השלכות הפגיעה. "אנחנו חושבים על פגיעות כבעלות השלכות קטסטרופליות לחיים – אבל המחקר מראה שלפגיעות אלה היו גם יתרונות לחיים, במיוחד בזמנים המוקדמים. פגיעות אלה יכלו למעשה לגרום לחיים לשגשג", אמרה דראבון.
באותה תקופה, כדור הארץ היה מקום שונה מאוד: במהלך העידן הפליאוארכיאני, כוכב הלכת היה בעיקר "עולם מים”, עם מסות יבשה מוגבלות. האטמוספירה והאוקיינוסים כמעט ולא הכילו חמצן חופשי, והחיים הורכבו מאורגניזמים חד-תאיים, כולל חיידקים וארכיאה. המחקר מציע שהשפעתה ההרסנית של הפגיעה, ערבבה חומרים כמו זרחן וברזל, ופעלה כמו "פצצת דשן ענקית", שהעשירה את הסביבה עבור צורות חיים מוקדמות ואפשרה לחיים לא רק להתאושש, אלא אף לשגשג.
הפגיעה גרמה להתחממות האטמוספירה. ענן אבק עבה חסם את אור השמש ויצר חשכה שנמשכה שנים או עשורים. מיקרואורגניזמים תלויי-שמש במים רדודים אולי הושמדו לאחר הפגיעה. עם זאת, חיידקים וארכיאה הפגינו חוסן מרשים, התאוששו במהירות, ולאחר מכן גם שגשגו בזכות החומרים החדשים שהשתחררו לסביבה.
החוקרים מצאו סימנים רבים מהחתימה הגיאוכימית של חומר אורגני משומר ומאובנים של משטחי חיידקים ימיים לאחר הפגיעה. "עבודתנו מציעה שבקנה מידה גלובלי, החיים המוקדמים עשויים היו להרוויח מזרימה של חומרי הזנה ותורמי אלקטרונים, כמו גם מסביבות חדשות, כתוצאה מאירועי פגיעה גדולים", הסבירה דראבון.
עבודת השדה נערכה ברצועת האבן הירוקה של ברברטון בדרום אפריקה, אחד מהמבנים הגיאולוגיים העתיקים ביותר על כדור הארץ. ברצועה סלעים בני עד 3.6 מיליארד שנים ועדויות ללפחות שמונה פגיעות מוקדמות בכדור הארץ, כולל זו של S2. הצוות אסף דגימות סלעים וניתח את הסדימנטולוגיה, הגיאוכימיה והרכבי איזוטופי הפחמן שלהם כדי לשחזר את האירועים שלאחר הפגיעה. "אנחנו בוחנים את המבנים בסלעים מעל שכבת אירוע הפגיעה בפירוט רב, ומשתמשים בפטישים כדי לחלץ דגימות לניתוח מאוחר יותר במעבדה", הסבירה דראבון.
הניתוחים חשפו שינויים משמעותיים במבני הסלעים מעל שכבת הפגיעה, כולל כמויות מוגברות של חומרי הזנה וברזל, שתרמו להתאוששות המהירה ולשגשוג של חיים מיקרוביאליים. הצונאמי שנוצר מהפגיעה ערבב שאריות מקרקעית האוקיינוס במים רדודים, ויצר סביבה מתאימה לסוגים שונים של חיידקים. "זה כמו כשאתה מצחצח שיניים בבוקר”, הסבירה דראבון. "אתה הורג 99.9% מהחיידקים, אבל עד הלילה כולם חוזרים”.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו