מחקר חדש שפורסם ב-Scientific Reports מתאר ממצא נדיר של גור שן-חרב, או בשמו המוכר יותר טיגריס שֶׁנְחַרְבִּי, מלפני 37,000 שנה, שהתגלה במצב כמעט מושלם בקרקע הקפואה בסיביר. הגור, שזוהה כשייך למין הנכחד הומותריום לאטידֶנס, נמצא ב-2020 ליד הנהר בדיאריחה בצפון-מזרח יאקוטיה, רוסיה. האתר מתואר לעתים קרובות ככמוסת זמן טבעית, שבה הטמפרטורות הקרות יצרו תנאים אידיאליים לשימור שרידים של יצורים עתיקים. הדגימה, הראשונה מסוגה בעולם, התגלתה על ידי מדענים מהאקדמיה הרוסית למדעים, והיא הגופה השמורה היחידה של מין זה שנמצאה עד כה.
תיארוך פחמן רדיואקטיבי חשף שגור שן-החרב חי לפני 35,500 עד 37,000 שנה, בתקופת הפלייסטוקן המאוחרת. התגלית מאשרת שהמין התקיים באסיה מאוחר הרבה יותר ממה שהאמינו קודם לכן, ומאריך את ציר הזמן של קיומו. לפני התגלית, מדענים סברו שהומותריום לאטידנס נעלם מאירואסיה לפני כ-126,000 שנה.
הגור היה בן שלושה שבועות בלבד כשמת, כפי שנקבע על פי דרגת ההתפתחות של עצמותיו ושיניו. בשל גילו הצעיר, לא התפתחו אצלו עדיין הניבים הענקיים האופייניים לשן-חרב. השיניים בפיו היו שיני חלב.
השרידים כוללים את הראש, החלק הקדמי של הגוף, חלק מהאגן והגפיים. הפנים והגפיים הקדמיות כמעט שלמות. הגופה הייתה מכוסה ב"פרווה חומה כהה, קצרה, עבה ורכה" באורך של כ-20 עד 30 מילימטרים, שסיפקה בידוד יעיל נגד הטמפרטורות הקפואות. רוב הפרווה של הגור שמורה באופן מדהים, והיא נראית כאילו הוא מת לפני שבועות ספורים בלבד.
שפמו וציפורניו של הגור עדיין היו מחוברים, עם שתי שורות של שפם על השפה העליונה וציצות שיער בהירות המרמזות על פאות לחיים או זקן בחתולים בוגרים. השימור של תכונות עדינות כאלו הוא נדיר במיוחד, ומספק נתונים יקרי ערך על המאפיינים הפיזיים של המין העתיק.
החוקרים השוו את גור שן-החרב לגורי אריות בגיל דומה, ומצאו הבדלים גדולים: לגור שן-החרב היה צוואר ענק, שהיה ארוך ועבה יותר מכפליים מזה של גור אריה מודרני. ההבדל בעובי הצוואר מוסבר בנפח הגדול של השרירים. גם כפות הרגליים של הגור היו רחבות יחסית ועגולות יותר מאלו של קרוביו החיים – דומות יותר לכף רגל של דוב, ממצא שעשוי להראות שהמין היה מותאם לתנועה בשטח מושלג ואולי הסתמך על רגליו הקדמיות כדי לשתק את טרפו. לגור לא היו כריות כף רגל, שעוזרות לחתולים בני ימינו לספוג זעזועים – תכונה שאולי סייעה לו בהליכה על שלג עבה.
תכונות בולטות אחרות כוללות צורת חוטם יוצאת דופן, המאופיינת בפתח פה גדול, אוזניים קטנות הממוקמות גבוה יותר על הגולגולת, וחוטם מוארך. לגור היה פה ענק – גדול ב-11% עד 19% מזה של גור אריה מודרני. עצם קדם-לסתית מוגדלת אפשרה שורה מורחבת של חותכות גדולות בצורת חרוט.
"הגור הקפוא שנחקר מאשר את השחזורים המודרניים של המראה החי של המין", ציין אלכסיי לופטין, פליאונטולוג מהאקדמיה הרוסית למדעים.
המשך הפשרת הקרקע הקפואה עשוי לבשר על תגליות עתידיות נוספות. "נקווה שעמיתינו הרוסים יהיו בר מזל במציאת הבוגרים”, אמר הפליאונטולוג מנואל סלסה. "זה יהיה מדהים לחלוטין".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו