נשמע מוכר? כך תזהו את אלו שחושבים שהם יודעי כל

כולנו פגשנו אותם - אותם אנשים שנדמה כי הם יודעים הכל, בכל נושא, בכל מצב. אנשים אלו המרגישים דרך קבע צורך להראות ידענות משתמשים בביטויים שחוזרים על עצמם, שמטרתם להרשים או להיראות בקיאים, וכך למעשה ניתן לזהות אותם.

ומדוע כשאי לזהות אותם? משום שהנוכחות של אנשים כאלה עשויה להשפיע על התקשורת והקשרים שלנו. אנשים שמרבים להציג את עצמם כבעלי תשובות מוחלטות או ידע בלתי מעורער עלולים ליצור סביבם אווירה מלחיצה, להקשות על שיח פתוח ולפגוע ביכולת להקשיב לדעות אחרות. בנוסף, "יודעי כל" מרתיעים לעיתים את הסובבים מלהביע את מחשבותיהם האמיתיות וגורמים להימנע מדיון אמיתי. זיהוי הדפוס הזה מאפשר לנו לגשת לשיח בצורה ביקורתית יותר, לפתח ביטחון בדעות שלנו ולהימנע מהשפעה לא רצויה על התפיסות שלנו.

לפניכם 11 ביטויים שחוזרים אצל אותם "יודעי-כל": 

"ברור ש-…"

אנשים עם תחושת ידענות גבוהה נוטים להציג את דעתם כעובדה שאין לערער עליה. השימוש בביטוי "ברור ש-" משרה תחושת ודאות מוחלטת ולעיתים מבטל את האפשרות לקיומן של דעות אחרות. גישה כזו עשויה להיתפס כמתנשאת ואף מרתיעה, במיוחד כשהיא משקפת ביטחון עצמי מופרז בידע של הדובר.

"אני תמיד אומר ש…"

אמירה כזו יכולה להיתפס כהצהרה על חוכמה שכביכול נצברה לאורך זמן. יש כאן רצון להציג את הדובר כמי ש"ידע" מראש את הפתרון. מומחים מציינים כי אמירות אלו מסייעות ליצור דימוי של מומחה יציב, אך לעיתים קרובות הן נובעות דווקא מתוך צורך להעצים את האגו האישי.

"אם אתה באמת מבין…"

כאשר מישהו מציין ש"אם אתה באמת מבין", הוא מצפה שכולם יסכימו עם דעתו ויראו בו כמוביל מחשבה. מחקרים בפסיכולוגיה חברתית מצביעים על כך שאנשים שמפנים לאחרים דרישה זו מבקשים לרמוז על עליונותם ולהקטין את השומע - מהלך שמחליש את הקשר האישי ויוצר תחושת ניכור.

"כולם יודעים ש…"

הביטוי "כולם יודעים" משמש כדי להציג טענה כעובדה מקובלת ולנטרל התנגדויות. אסטרטגיה זו מזכירה גישה פסיכולוגית של עדריות - כלומר, אם כולם יודעים, אז גם אתה אמור לדעת. שימוש בביטוי כזה עלול לבלבל את המאזין וליצור תחושת חוסר ביטחון לגבי הידע שלו עצמו.

"אני חקרתי את זה לעומק"

משפט זה נועד להצהיר על סמכות על ידי רמיזה שהדובר מבין את הנושא לעומק יותר מכל אדם אחר. לעיתים קרובות, מחקרים מגלים כי אנשים שמשתמשים בביטוי כזה מנסים לחפות על חוסר ידע. "עומק" החקר הוא יחסית ולעיתים קרובות אינו מוכיח בקיאות אמיתית אלא ניסיון לרכוש הערכה.

"היו לי הרבה ניסיונות עם זה"

הביטוי "היו לי הרבה ניסיונות עם זה" משדר ניסיון אישי רב ומנסה ליצור תחושת חיבור על בסיס חוויות משותפות. פסיכולוגים מציינים כי לעיתים אנשים משתמשים בביטוי זה כטכניקה רטורית לצבירת אמון, אך במקרים רבים הדבר אינו מעיד על מומחיות אמיתית אלא על רצון להיראות מנוסה.

"אני לא צריך להוכיח כלום"

זוהי הצהרה שאנשים בעלי נטייה לידענות נוטים להשתמש בה, מתוך תחושה שכבר הוכיחו את עצמם בעבר ואינם צריכים להוכיח את דעתם שוב. מחקרים בתחום התקשורת הבין-אישית מצביעים על כך שאנשים המשתמשים במשפט זה מגיבים פעמים רבות באופן מתגונן ואינם מוכנים להתמודד עם ביקורת.

"אני שמעתי את זה ממומחה"

למרות שזה עשוי להיראות כמו אסמכתא סמכותית, הביטוי "אני שמעתי את זה ממומחה" אינו תמיד מעיד על ידע אמיתי. אנשים נוטים להשתמש בביטוי זה כדי לייצר תחושת ביטחון בתשובותיהם, אך ללא מקור מפורש או שם של המומחה, האמירה אינה תמיד מהימנה.

"לדעתי, זו עובדה"

זהו אחד הביטויים היותר מבלבלים, שכן הוא משלב בין דעה אישית לעובדה אובייקטיבית. אנשים המשתמשים במשפט זה מנסים להציג את הדעות שלהם כמציאות אובייקטיבית. אך לדעה אישית, גם אם היא נחרצת, אין משקל של עובדה, והיא משקפת בעיקר את השקפת עולמו של הדובר.

"אני ראיתי את זה במו עיניי"

אמירה זו נועדה להוסיף ממד של אמינות לטענה, בהתבסס על חוויה אישית. לפעמים זו דרך לסתום טענות נוגדות, שכן קשה לערער על חוויות של אדם אחר. עם זאת, הפסיכולוגים טוענים שחוויות אישיות לא תמיד מעידות על כלליות והן אינן מדעיות או אמינות מבחינה סטטיסטית.

"תשמע, אני פשוט יודע…"

אמירה זו מתמצתת את תחושת הביטחון העצמי הכמעט עיוור של האדם כלפי הידע שלו. הביטוי נועד להדגיש שהוא מחזיק באמת, לעיתים ללא הצורך להסביר. אנשי פסיכולוגיה מזהים כאן תכונה נרקיסיסטית, כאשר הדובר מתיימר להרגיש עליונות מבלי להוכיח את דבריו.

לסיכום, הכרת הביטויים האופייניים לאנשים בעלי גישה של "יודעי-כל" עשויה לסייע לכם לשים לב לדפוסי תקשורת שכאלו, להבין מה הם משדרים ולהגיב בהתאם. גישה ביקורתית, פתיחות לשאלות והבנה כי ידע הוא דבר גמיש ודינמי – הם הכלים שיסייעו לכם להישאר פתוחים ולפתח את הבנתכם.

מקורות אלו שימשו בהכנת הכתבה ונמצאו בסיוע ChatGPT: ש' מילר, "Social Status and Need for Validation in Communication", Journal of Experimental Social Psychology, 2019; מ' כהן, "How Narcissistic Communication Patterns Shape Relationships", International Journal of Psychology, 2021; ת' ג'ונס, "The Effects of False Authority Statements in Social Contexts", American Sociological Review, 2020.