בשיתוף HIT מכון טכנולוגי חולון
סיפוריהן של מארי קירי, ליזה מייטנר ורוזלינד פרנקלין מדגישים לא רק את תרומתן המדעית האדירה אלא גם את האתגרים יוצאי הדופן שעמדו בפניהן בשל היותן נשים בשלהי העידן שבו המדע היה נחלתם של גברים בלבד. לפיכך מדובר בסיפור הצלחה יוצא דופן: תוך רבע מאה מאז נשים החלו להתקבל למוסדות ההשכלה הגבוהה כבר היו ביניהן שפרצו דרכים חדשות במדע ותרמו באופן משמעותי להמשך העבודה המדעית בתחומיהן.
מארי קירי, האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל, זכתה בו רק לאחר שבעלה, שהיה שותפה למחקר, הסביר לוועדת הפרס כי היא שותפה מלאה בעבודה ועליה להיכלל בין מקבלי הפרס. בהמשך הוכרה כמדענית דגולה והייתה האדם הראשון שזכה בשני פרסי נובל והיחיד, עד כה, שזכה בהם בשני תחומים שונים. מארי קירי נחשבת כאחת החלוצות של הפיזיקה הגרעינית.
ליזה מייטנר הייתה הראשונה שהבינה את תהליך הביקוע הגרעיני והעאיכה את האנרגיה המשתחררת בו, אולם פרס נובל על התגלית ההיסטורית ניתן לשותפיה הגבריים, האן ושטרסמן, תוך התעלמות מוחלטת מתרומתה. בהמשך זכתה להכרה בינלאומית ולפרסים יוקרתיים רבים. ליזה מייטנר נחשבת לאחת החלוצות של הפקת אנרגיה מתהליכים גרעיניים.
רוזלינד פרנקלין, הייתה הראשונה שגילתה את צורת הסליל הכפול של מולקולת ה-DNA – תגלית שהסבירה בהמשך באופן מלא את מנגנון התורשה, את יכולות התיקון המופלאות של ה-DNA ואת המנגנון שבאמצעותו קובע סידור הבסיסים על הסליל הכפול את כל התהליכים של הגוף החי במשך כל קיומו. פרס נובל על התגלית הוענקה לשני מדענים שהתבססו על תגליתה אך לא שתפו אותה במאמר שבו פרסמו את מבנה ה-DNA. תרומתה זכתה להכרה בהמשך, בעיקר לאחר מותה בגיל צעיר. רוזלינד פרנקלין נחשבת לאחת ממניחות היסוד להתפתחות הגנטיקה ולתרומה הגדולה של זו לשיטות רפואה מתקדמות.
סיפורן ממחיש לכול כי כל בני האדם שווים לנוכח האתגר המדעי וכי כישרון, נחישות וחדשנות יכולים להוביל לשינויים היסטוריים – מסר שהיה לב ליבו של הכנס.
דוברי הכנס:
פרופ' אדיר פרידור, יוזם הכנס, הדגיש בפתיחה את חשיבות החיבור בין עבר, הווה ועתיד: "כשאנחנו מביטים בסיפוריהן של המדעניות הללו, אנו לומדים כיצד שילוב של חזון, התמדה ועבודה קשה יכול לפרוץ גבולות. סדרת הכנסים הזו מסמלת את המחויבות שלנו להשריש את הערכים האלה בדור הצעיר".
פרופ' אדוארד יעקובוב, נשיא המכון, הדגיש את מקומה של התוכנית במפת החדשנות: "כנס זה מחבר בין חזון המדע לערכים של שוויון ומצוינות. שלוש המדעניות הללו הן עדות חיה לכך שחדשנות אינה מוגבלת בגבולות זמן או מגדר."
פרופ' שאול בר לב, רקטור המכון, פתח את האירוע בדברי ברכה שהדגישו את מחויבות HIT להעלאת המודעות לחשיבותן של דמויות מופת מדעיות: "אנו גאים להוביל את סדרת הכנסים שממשיכה להאיר את תרומתן של דמויות שעיצבו את פני המדע. הכנס הזה מבטא לא רק את הערכתנו העמוקה למארי קירי, ליזה מייטנר ורוזלינד פרנקלין, אלא גם את השאיפה להרחיב את סדרת הכנסים ולחשוף סטודנטים וסטודנטיות נוספים למורשת הזו".
"סיפוריהן של המדעניות הללו מדגישים את כוחן לא רק במדע, אלא גם כנשים שנאבקו על מקומן וזכותן לתרום לעולם" אמרה ד"ר לימור סהר-ענבר, דקנית הסטודנטים במהלך הכנס. "מורשתן משמשת השראה לא רק לנשים אלא לכל אדם המבקש לפרוץ גבולות ולשנות את המציאות."
פרופ' מוטי לורברבוים מבית החולים שמיר סקר את תרומתה המגוונת והמשמעותית לקרינה הרדיואקטיבית של מארי קירי לרפואה המודרנית.
פרופ' גדעון בך מבית החולים הדסה קישר את עבודתה החלוצית של רוזלינד פרנקלין ליישומים מרחיקי לכת ברפואה, בתהליכי תכנון משפחה, בחקירות משטרתיות, בחקר אוכלוסיות ועוד.
פרופ' בת שבע כרם מהאוניברסיטה העברית בירושלים חשפה לקהל את ההישגים המדהימים של השימוש בגנטיקה למניעה – לעיתים גורפת – של מחלות קשות, ביניהן מחלת CF.
ד"ר נועז ניסים סקר בהרחבה את נושא הפקת האנרגיה מתהליכים גרעיניים, אשר בו ליסה מייטנר הייתה חלוצה, ובמיוחד בטכנולוגיה המבקשת להפיק אנרגיה מתהליכי היתוך ולא מהליכי ביקוע המשמשים בכורים הקיימים
פרופ' אדיר פרידור מ-HIT הקדיש את הרצאתו להיבט לא מוכר של תרומת העם היהודי לניצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. בעוד הקישור השכיח של עם ישראל למלחמה מבוסס על השואה הנוראה, מתברר כי, התגייסותם של פיזיקאים, כימאים ומתמטיקאים יהודיים, שהגרו לארה"ב במהלך התבססות השלטון הנאצי בגרמניה, הייתה גורם מכריע בהקמת פרויקט "מנהטן", שהביא להכרעת גרמניה ויפן.
פרופ' יעל שדמי מן הטכניון התרכזה בתחום החלקיקים האלמנטריים, אלה המרכיבים את גרעין האטום. מחקרה של מארי קירי פתח בפני המדע את ההבנה כי האטום – למרות שמו – איננו בלתי-ניתן-לחלוקה: יש בו מרכיבים שונים, עם תכונות מגוונות וקשרים מעניינים. מעניין במיוחד הוא חלקיק היגס, אשר קיומו נהגה כהשערה, על סמך ניסויים וניתוחים שונים, והתגלה בפועל הרבה יותר מאוחר – גילוי שהיה סנסציה עולמית בתחום המחקר הזה.
כנס שלוש המדעניות היה לא רק אירוע אקדמי, אלא רגע מרגש של הכרה והשראה, שהשאיר את המשתתפים עם הבנה עמוקה יותר של הקשר בין מדע, נחישות וקידום האנושות. HIT ממשיך להוביל יוזמות מעוררות השראה המקשרות את הקהילה האקדמית לערכי חדשנות והומניזם.
בשיתוף HIT מכון טכנולוגי חולון
