X

איך בעצם אנחנו מפתחים אי-סבילות ללקטוז?

כולנו צרכנו חלב-אם או תחליפים מבוססי חלב בגיל צעיר – אבל בקרב האוכלוסיה המבוגרת, הרוב המוחלט סובל מקשיים בעיכול חלב. למה זה קורה?

גבר צעיר מחזיק בקבוק חלק עם סימן אזהרה. צילום: מערכת feedy באמצעות FLUX.1

אי-סבילות ללקטוז היא אחת ה’אלרגיות’ (חכו רגע) הנפוצות בעולם – לפי הערכות, 65% מהמבוגרים בעולם סובלים ממנה, ובישראל בין 80% (לפי מחקר של אוניברסיטת אריאל) ל-89% (!). אמנם, ברוב המקרים היא אינה מונעת מהסובלים ממנה צריכת מוצרי חלב, אלא רק גורמת להם לסבול מתסמינים כמו נפיחות ושלשולים, בניגוד לרגישות ללקטוז, הגורמת לתגובות חיסוניות קיצוניות – אבל היא בהחלט מהווה מטרד עבור אנשים רבים. ביקשנו מ-Claude להסביר לנו איך בני אדם שהתחילו את חייהם בצריכת חלב-אם עשיר בלקטוז מפתחים רגישות לאותו אנזים.

אי סבילות ללקטוז היא מצב שבו הגוף אינו מסוגל לעכל באופן מלא את הלקטוז, שכידוע הוא הסוכר בחלב. הסיבה העיקרית לכך היא חוסר באנזים בשם לקטאז, המיוצר במעי הדק. כאשר רמות הלקטאז נמוכות מדי, מתפתחת אי-סבילות ללקטוז, מה שמוביל לתסמינים כמו שלשולים, גזים ונפיחות לאחר צריכת מוצרי חלב.

לפי המרכז הרפואי האמריקאי הידוע מאיו קליניק, הסוג הנפוץ ביותר של אי סבילות ללקטוז נקרא "אי סבילות ראשונית ללקטוז". אנשים עם מצב זה מתחילים את חייהם עם כמות מספקת של לקטאז. תינוקות, המקבלים את כל תזונתם מחלב, זקוקים ללקטאז כדי לעכל את הלקטוז בחלב האם. עם זאת, ככל שילדים מחליפים חלב במזונות אחרים, כמות הלקטאז שהם מייצרים יורדת באופן טבעי. בדרך כלל, הכמות נשארת גבוהה מספיק כדי לעכל את כמות מוצרי החלב בתזונה הטיפוסית של מבוגר. אולם, באי סבילות ראשונית ללקטוז, ייצור הלקטאז יורד באופן חד עד לבגרות, מה שהופך את מוצרי החלב לקשים לעיכול.

חשוב לציין שישנם גורמי סיכון המגבירים את הסיכוי לפתח אי סבילות ללקטוז:

  • גיל: אי סבילות ללקטוז מופיעה בדרך כלל בבגרות.
  • מוצא אתני: המצב נפוץ יותר בקרב אנשים ממוצא אפריקאי, אסיאתי, היספני ואינדיאני.
  • לידה מוקדמת: פגים עשויים להיוולד עם רמות מופחתות של לקטאז.
  • מחלות המשפיעות על המעי הדק: למשל, צליאק או מחלת קרוהן.
  • טיפולים מסוימים לסרטן: למשל, הקרנות לבטן או סיבוכים במעיים מכימותרפיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר