בשנים האחרונות נפוץ יותר ויותר הרעיון של "עיר 15 הדקות", לפיו כל השירותים החיוניים צריכים להיות נגישים לכל תושב בטווח של 15 דקות הליכה או רכיבה על אופניים. המטרה היא לצמצם תנועה למרחקים,המובילה לפקקים וזיהום אוויר. עם זאת, מחקר חדש שפורסם אתמול ב-Nature Cities מספק מדד עולמי של מידת הקרבה של ערים לאידיאל "עיר 15 הדקות”, ומוסיף קריטריונים נוספים מעבר לזמן שיש לקחת בחשבון. נעזרנו ב-Claude כדי להבין מה עדיין אפשר לשפר במודל שרבים שואפים אליו, אך אחרים חוששים מכך שיהפוך למגבלה שתאסור על תושבים לצאת מ"אזור 15 הדקות" שלהם.
צוות המחקר, בהובלת פרופ' ויטוריו לורטו מאוניברסיטת בפיינצה ברומא, פיתח מדד להערכת הנגישות העירונית ויצר פלטפורמה פתוחה לציבור לחקירת ערים ואזורים בהן. על הדרך הם חשפו פערים משמעותיים בנגישות לשירותים, הן בתוך הערים והן בין אזורים שונים בעולם; בעוד שערים רבות באירופה, כמו וינה, מדורגות גבוה מבחינת נגישות, ערים רבות בארה"ב, אפריקה וחלקים מאסיה דורשות זמן רב יותר להגעה לשירותים בסיסיים.
מעבר לזמן: לקראת תכנון עירוני מבוסס ערך
החוקרים מסיקים כי האידיאל של עיר המבוססת על זמן בלבד אינו מספיק ליצירת עיר ראויה למגורים. במקום זאת, הם מציעים ליצור ערים מבוססות ערך, המביאות בחשבון גורמים נוספים:
1. צפיפות אוכלוסין מקומית: התחשבות בדפוסי התיישבות ופיזור האוכלוסייה.
2. גורמים סוציו-אקונומיים: הבנת ההשפעות של פערים כלכליים על נגישות לשירותים.
3. גורמים תרבותיים: התאמת התכנון לצרכים והעדפות תרבותיות מקומיות.
4. שוויון: צמצום אי-השוויון בנגישות לשירותים בין שכונות ואזורים שונים בעיר.
5. גמישות: יכולת להתאים את המודל לצרכים המשתנים של האוכלוסייה לאורך זמן.
אלגוריתם למיקום מחדש
החוקרים פיתחו "אלגוריתם מיקום מחדש", כדי להבין כיצד ניתן להגדיל את מספר התושבים בעלי גישה לשירותים ולצמצם אי-שוויון. האלגוריתם מסייע בסימולציה של תגובת העיר לגידול בשירותים עד להשגת מסגרת 15 הדקות, ומראה כיצד מספר השירותים הנדרשים יכול להשתנות בין ערים שונות.
חשיבות המחקר והשלכותיו
המחקר מדגיש כי אין שתי ערים זהות, וכל אחת דורשת גישות ייחודיות ומותאמות למורכבויותיה. באמצעות מודל מבוסס ערך, מתכנני ערים, מהנדסים וקובעי מדיניות יוכלו להתמקד ביצירת פתרונות מותאמים לעריהם, במקום גישה אחידה לכולם.
היתרונות בבניית ערים שוויוניות יותר הם עצומים: גישה טובה יותר לשירותי בריאות, חינוך, תרבות, מתקנים והזדמנויות רבות שערים מציעות כמרכזי יצירתיות אנושית, תורמת להפיכתנו לאזרחים גלובליים מעורבים ומיודעים יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו