הדור הראשון של האינטרנט מגדל היום את הדור השני שלו, והעובדה הזו מלווה בתופעות לוואי רבות, שעל אחת מהן מלמד סקר חדש שעל תוצאותיו נספר בעזרת Claude.
הסקר נערך על ידי בית החולים לילדים C.S. Mott באוניברסיטת מישיגן, בקרב 1,031 הורים אמריקאים לילדים בגילאי גן חובה עד כיתה ח’. התוצאות: אחד מכל חמישה הורים מדווח שלילדם אין חברים או שאין לו מספיק חברים. 90% מההורים מאמינים שילדיהם היו רוצים ליצור חברויות חדשות, אילו היו מצליחים. יותר ממחצית ההורים מדווחים על לפחות גורם אחד המקשה על ילדיהם ליצור חברויות חדשות.
הסקר מצביע על מספר סיבות מרכזיות לקשיים ביצירת חברויות, לדעת ההורים:
1. ביישנות או מוזרות חברתית (20%)
2. התנהגות לא נעימה של ילדים אחרים (15%)
3. מוגבלות או מצב רפואי של הילד (פחות מ-10%)
הורים לילדים מבוגרים יותר ציינו גם שקבוצות החברים כבר מגובשות וקשה להיכנס אליהן, או שיש מעט מדי מקומות מפגש.
שלושה מכל ארבעה הורים נקטו בצעדים כדי לעזור לילדיהם ליצור חברויות חדשות, כמו ארגון מפגשי משחק עם ילדים אחרים (45% בקרב הורים לילדים בני 6-12 ו-37% בקרב הורים לבני 10-12), רישום הילד לפעילויות בהן יפגוש ילדים בעלי תחומי עניין דומים, יצירת קשר עם הורים אחרים לילדים בני אותו גיל (30% בקרב הורים לבני 6-10, 17% בקרב הורים לבני 10-12), אישור לשימוש ברשתות חברתיות (23% בקרב הורים לבני 10-12) ורכישת פריטים שמטרתם להרשים את החברים או לייש איתם קו (13% מההורים לבני 6-10 ו-9% מההורים לבני 10-12).
באופן מפתיע (או שאולי לא, במצב הנוכחי), שני שליש מההורים אמרו שחשוב להם שחברי ילדיהם יגיעו ממשפחות הדומות לשלהם, ויותר משליש ציינו העדפה לחברים ממשפחות עם זיקה פוליטית או דתית מסוימת. גורם שהורים התעניינו בו פחות הוא שלהורי החברים של ילדיהם תהיה רמת השכלה או הכנסה דומה.
שרה קלארק, מנהלת הסקר, מציעה לתמוך בילדים תוך מתן הדרכה, עידוד ומרחב ניווט חברתי, ובחירה בפעילויות בקבוצות קטנות לילדים ביישנים. היא מוסיפה כי חשוב לזכור שילדים עדיין מתפתחים בגילים הללו ולאפשר להם להתנסות בעצמם. היא גם מזהירה מפני הגבלת חברויות למעגלים סגורים, שעלולה למנוע מהם פתיחות מחשבתית וכישורים חברתיים טובים יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו