מחקר חדש שנערך בדנמרק חושף קשר מדאיג בין גורמים סביבתיים שונים לבין בעיות פוריות – ובאופן מפתיע, חושף שההשפעה של גורמים כאלו שונה בין גברים לנשים. נעזרנו ב-Claude כדי ללמוד על הממצאים.
המחקר, שהתבסס על נתונים ארציים, מצא כי חשיפה ארוכת-טווח לזיהומים סביבתיים עלולה להיות קשורה לשיעורי אי-פוריות גבוהים יותר. הסיכון לאי-פוריות היה גדול ב-24% אצל גברים שנחשפו לרמות חלקיקים עדינים (PM2.5) גבוהות פי 1.6 מהמומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. אצל נשים מעל גיל 35, חשיפה לרעש תנועה ברמה של 10.2 דציבלים מעל הממוצע הייתה קשורה לעלייה של 14% בסיכון לאי-פוריות. חשוב לציין כי הסיכונים היו דומים בין אזורים עירוניים לכפריים, תוך התחשבות בהשכלה והכנסה.
השפעות הזיהום והרעש על הגוף הן משמעותיות. כימיקלים הנשאפים מאוויר מזוהם עלולים להגיע למערכת הרבייה דרך הדם, ויכולים להפחית פוריות על ידי שיבוש הורמונים או גרימת נזק ישיר לביציות ולזרע. בנוסף, רעש תנועה עלול להשפיע על הורמוני הלחץ, מה שעלול לשנות את הפוריות.
אך כמובן שההבדלים בהשפעות בין גברים ונשים מעניינות במיוחד; גברים מייצרים זרע באופן קבוע, ולכן ההשפעה של שינויים סביבתיים על פוריות גברית נוטה להופיע מהר יותר. לעומת זאת, נשים נולדות עם כל הביציות שלהן, ולא יכולות לייצר חדשות. לביציות יש מנגנוני "בקרת נזקים" להגנה מפני סכנות סביבתיות לאורך החיים. ייתכן שנדרש זמן ארוך יותר מחמש שנות החשיפה שנבדקו במחקר זה כדי שההשפעה על נשים תהיה ברורה.
למרות חשיבותו, למחקר יש מספר מגבלות: הוא התבסס על הנחות שרירותיות לגבי ניסיונות עיבור של הזוגות, והחשיפה לרעש וזיהום אוויר חושבה לפי כתובת מגורים, בהנחה שאנשים נמצאים בבית. בנוסף, לא נאספו נתונים על גורמים ביולוגיים, כמו רמות הורמונים ומסת גוף. למרות מגבלות אלו, המחקר מהווה צעד חשוב בחקר הקשר הפוטנציאלי בין גורמים סביבתיים לבעיות פוריות. מחקרים נוספים, הכוללים מדידות מדויקות יותר של חשיפה ונתונים אישיים, יידרשו כדי להעמיק את הבנתנו לגבי השפעת גורמים אלה על גברים ונשים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו