כמה פעמים בשבוע אתם "מורידים את הזבל", כפי שקוראים לזה במקומותינו אפילו בקרב אנשים שגרים בקומת קרקע? וכמה זבל אתם זורקים בכל פעם? ישראל היא בין המדינות המלוכלכות בעולם לפי כמות הזבל שאנחנו מייצרים: נכון לשנת 2020, כל ישראלי ייצר 1.73 ק"ג זבל ביום, שהם כ-630 ק"ג בשנה, ומתוכם 100 ק"ג פסולת פלסטיק. אנחנו אחת המדינות היחידות במערב שלא נדיר לראות בהן פחים עולים על גדותיהם ברחובות, אפילו בזמנים שבהם אין שביתה של אגף התברואה ברשות המקומית.
הפתרון לזה, כמובן, הוא הפחתת כמות האשפה שאנו מייצרים. אבל איך עושים את זה? ביקשנו מ-claude ללקט לנו טיפים למזעור ייצור הזבל האישי שלנו, שעל הדרך גם עוזרים לחסוך כסף.
1. אמצו את עקרון "אפס פסולת"
העיקרון הזה מעודד חשיבה מחדש על הרגלי הצריכה שלנו. למשל, במקום לקנות מים בבקבוקים או לשתות בכוסות חד-פעמיות בעבודה, השתמשו בבקבוק רב-פעמי ומלאו אותו במי ברז או במים מסוננים מבר המים הנפוץ בכל כך הרבה בתים ומשרדים בישראל בשנים האחרונות. במקביל, קנו פירות וירקות ללא אריזה, והשתמשו לקניות בסופרמרקט בשקיות הרב-פעמיות שנמכרות ברשתות במקום בשקיות ניילון חד-פעמיות. במקביל, מעטו בהדפסה על נייר ללא צורך אמתי, ובקשו לקבל חשבונות ודו"חות שונים במייל במקום בדואר (זה גם חוסך זמן ועוד מטלה מחוץ לבית).
2. הפרידו פסולת למיחזור
מיחזור נכון יכול להפחית משמעותית את כמות האשפה שמגיעה למטמנות. בישראל קיימים פחים ייעודיים למיחזור אריזות (כתום), בקבוקים (כלוב רשת), נייר (כחול), קרטונים (כלוב מתכת), זכוכית (סגול) ופסולת אלקטרונית. נסו לברר באתר הרשות המקומית היכן נמצאים פחים ייעודיים לסוגי פסולת שונים ולרכז פסולת כזו בנפרד מהפח הביתי העיקרי שלכם.
3. קנו בחוכמה
חשבו על המוצרים שאתם קונים. החליפו מוצרים חד-פעמיים במקבילים רב-פעמיים, כגון מטליות בד במקום מגבונים חד-פעמיים למטבח ולניקוי, כוסות וסכו"ם רב-פעמי לארוחות וכו’. העדיפו מוצרים באיכות גבוהה, שמסוגלים להחזיק שנים רבות, על פני כאלה שמתקלקלים לאחר זמן קצר – כגון מכשירי חשמל מחברות גדולות עם אחריות לתקופה משמעותית, או בגדים בעיצוב שיישאר באופנה גם בשנה הבאה. קנו מוצרי צריכה באריזות גדולות יותר במקום אריזות אישיות קטנות – למשל, גביע יוגורט גדול שמספיק לכמה ימים במקום מארז של גביעים קטנים. העדיפו מוצרים עם אריזות מינימליות או ניתנות למיחזור.
4. תַקנו במקום לזרוק
לפני שאתם זורקים מוצר שבור, בדקו אם ניתן לתקן אותו. אם מדובר בבגד, יכול להיות שתוכלו לתפור אותו בעצמכם או לבקש ממישהו מבוגר שיודע לעשות זאת. מוצרי חשמל רבים ניתנים לתיקון בחנויות חשמל מקומיות, ואם יש לכם את האנרגיה לכך, אפשר להזמין כלים וחלקי חילוף אפילו למחשבים וסמארטפונים באינטרנט וללמוד מסרטונים ברשת כיצד לתקן אותם.
5. שמרו אריזות ומחזרו אותן בעצמכם
רבות מהאריזות שאנו מקבלים יכולות לשמש למטרות אחרות. כך, לדוגמא, אפשר להתמש בצנצנות זכוכית ריקות לאחסון מזון יבש או כאגרטלים, ולהפוך קופסאות קרטון לארגזי אחסון או לחומר גלם ליצירות של הילדים.
6. אל תזרקו שאריות אוכל
שאריות מזון ופסולת אורגנית אחרת יכולות ללכת לגינה, למרפסת או לרחוב. אפשר להשאיר עצמות עוף או שאריות בשר ודגים לחתולים, שאריות ופירורי לחם לציפורים, ושאריות כמו קליפות של פירות וירקות יכולות למשוך נמלים מהבית לגינה או לשמש דשן. אם אתם רוצים להשקיע, תוכלו לקנות מנגנון להכנת קומפוסט שידחס את כל השאריות.
7. תרמו או מכרו פריטים שאינכם צריכים
גם אם החלטתם שאין לכם יותר צורך בפריט כלשהו, לא מוכרחים לזרוק אותו. פריטים רבים יכולים לשמש אנשים אחרים. ניתן למסור אותם לארגוני החסד השונים שקיימים בישראל תחת כל עץ רענן, או לפרסם אותם למכירה או למסירה בקבוצות וואטסאפ מקומיות או באתרים כמו יד2, פייסבוק מארקטפלייס או אגורה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו