הקולות הבוקעים מעריסת התינוק שלכם נשמעים לכם כמו ג'יבריש – אולם, מחקר חדש מציע כי הקולות המקסימים הללו הם הרבה יותר מרעש אקראי – הם למעשה אבן דרך חיונית בדרך לפיתוח כישורי השפה של התינוק. אם תרצו, אפשר לומר שזו השפה הראשונה שהתינוק שלכם לומד לפני שהוא מגיע לעברית, או כל שפה אחרת שאתם מדברים איתו. Claude מלמדת אותנו את סודה של שפת התינוקות.
המחקר, שפורסם בכתב העת PLOS One, צלל עמוק לתוך דפוסי הקול של 130 תינוקות בעלי התפתחות תקינה במהלך השנה הראשונה לחייהם. הממצאים מאתגרים הנחות ארוכות שנים לגבי האופן שבו תינוקות לומדים לתקשר. באופן מסורתי, מומחים רבים האמינו שתינוקות מתחילים להשמיע קולות אקראיים, ובהדרגה מתקדמים ל"דיבור תינוקי" מובנה יותר תוך כדי האזנה וחיקוי המבוגרים סביבם. המחקר החדש מצייר תמונה שונה, שבה תינוקות חוקרים ומתרגלים באופן פעיל קטגוריות שונות של צלילים, במה שניתן לחשוב עליו כקדימון לדיבור.
אפשר לדמות את זה לשיעור מוזיקה ראשון. בדיוק כפי שפסנתרן מתחיל עשוי להקדיש זמן לתרגול סולמות ואקורדים, נראה כי תינוקות מקדישים חלקים מיומם ליצירת סוגים ספציפיים של צלילים, כמעט כאילו הם מנסים לשכלל את הטכניקה שלהם.
החוקרים קיטלגו נתוני אודיו שנלכדו על ידי מכשירי הקלטה קטנים שנלבשו על ידי התינוקות במהלך חיי היומיום שלהם. בסך הכל, הם ניתחו למעלה מ-1,100 הקלטות יומיות, המסתכמות בכמעט 14,500 שעות, או כ-1.6 שנים, ומצאו שלוש קטגוריות של קולות שהתינוקות מתנסים בהם:
1. צווחות – קולות גבוהים, לעתים קרובות נשמעים נרגשים.
2. נהמות – קולות נמוכים, שנשמעים לעתים כלא יותר מגרגורים.
3. הגיות דמויות תנועות.
40% מההקלטות הראו "אשכול" משמעותי של צווחות, עם אחוז דומה המציג אשכול של נהמות. במילים אחרות, התינוקות לא ערבבו את הצלילים באופן אקראי, אלא התמקדו בסוג אחד בכל פעם, ותרגלו אותו באופן אינטנסיבי.
החוקרים מאמינים שההתנסות הקולית הזו משרתת שתי מטרות מרכזיות: מצד אחד, היא עוזרת להניח את היסודות הנוירולוגיים לדיבור, ומצד שני, היא משמשת לתקשורת עם מטפלים (הורים, רופאים וכו’).
התגלית מייצגת קפיצת דרך משמעותית בהבנתנו את התפתחות השפה בקרב תינוקות. היא מרמזת שתינוקות לא רק מחקים באופן פסיבי את הקולות שהם שומעים, אלא מתרגלים סוגים שונים של קולות מיוזמתם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו