בעיות שינה בקרב תינוקות עשויות להיגרם מסיבה מפתיעה: רמות הלחץ של אימם בשלבים האחרונים של ההיריון. נעזרנו ב-Claude כדי להבין איך זה קשור.
חוקרים מאוניברסיטת דנוור גילו כי מדידת רמות ההורמון קורטיזול בשליש השלישי של ההיריון עשויה לנבא דפוסי שינה של תינוקות עד שבעה חודשים לאחר הלידה. כידוע, הקורטיזול ידוע בין היתר כ"הורמון הלחץ", והוא הורמון סטרואידי המיוצר על ידי בלוטות האדרנל וממלא תפקיד חשוב במספר תפקודי גוף, ביניהם ויסות חילוף החומרים, תגובת לחץ, השפעות אנטי-דלקתיות, ויסות לחץ דם והשפעה על השעון הצירקדי (כלומר התגובה של הגוף ליום וללילה).
החוקרים אספו דגימות שיער מ-70 תינוקות בימים הראשונים לאחר הלידה, כדי למדוד את רמות הקורטיזול העוברי בשליש האחרון של ההיריון. כאשר כל ילד הגיע לגיל שבעה חודשים, ההורים מילאו שאלון שינה שכלל סעיפים כמו הזמן שלוקח לתינוק להירדם, וכמה פעמים הוא מתעורר במהלך הלילה. התוצאות הראו כי לתינוקות עם רמות קורטיזול גבוהות יותר בשיער בשלב מאוחר של ההיריון לקח זמן רב יותר להירדם בגיל שבעה חודשים לעומת אלה עם רמות קורטיזול נמוכות יותר.
מליסה נֶבַארֶז-בְּרוּסְטֶר, אחת ממחברי המחקר שפורסם בגיליון מאי 2023 של מגזין Sleep, מציינת כי "למרות שעליות בקורטיזול במהלך ההיריון הן נורמליות וחשובות להכנת העובר ללידה, הממצאים שלנו מציעים כי רמות קורטיזול גבוהות יותר במהלך ההיריון המאוחר עלולות לנבא קשיי הירדמות אצל התינוק".
היא הדגישה כי מדובר בממצאים ראשוניים, וכי יש צורך במחקרי המשך כדי להבין לעומק את הגורמים העשויים להשפיע על בריאות השינה בינקות ומעבר לכך. הממצאים עשויים לשמש כבסיס חשוב לחקר ההשפעות ארוכות הטווח של ייצור קורטיזול עוברי על בריאות השינה במהלך הינקות והילדות. מחקרים עתידיים עשויים להסביר כיצד תינוקות עוברים לשלבי שינה שונים וכמה "לחץ שינה" הם צוברים במהלך היום, מה שמשפיע על מהירות ההירדמות בלילה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו