X

טינטון: זה לא קומיקס, אלא מחלה שפוגעת בשמיעה וגורמת לכם לשמוע קולות

אנחנו רגילים לחשוב על אנשים ששומעים קולות כחולי נפש שזקוקים לטיפול תרופתי – אבל קיימת מחלה נפוצה למדי, שגורמת למיליוני אנשים לשמוע קולות שמצד אחד אינם קיימים אבל מצד שני אמתיים מאוד

אין תרופה, אבל עובדים על טיפולים. אילוסטרציה. צילום: Getty Images

המילה טינטון אמנם מזכירה לרובנו את הקומיקס הצרפתי שהפך לסדרת טלוויזיה חיננית למדי בשנות ה-90, טינטין – אבל היא מתארת מחלה רצינית מאוד, שעלולה לגרום להפרעה של ממש לחיי היומיום של רבים. נעזרנו ב-Claude כדי לספר על המצב הרפואי הלא נפשי שגורם לאנשים לשמוע קולות.

עבור מיליוני אנשים ברחבי העולם, צלצול בלתי פוסק, זמזום, שריקות או קולות פנטום אחרים הם לא סתם ביטוי או התקף של רגע שקורה מדי פעם, אלא חוויה יומיומית הנובעת ממצב רפואי הנקרא טינטון. בעוד שהצלילים הללו אינם נשמעים על ידי אחרים, עבור הסובלים מטינטון הם עלולים להיות הפרעה מתמשכת לשינה, לריכוז ולאיכות החיים בכלל.

מה גורם לרעש הפנטום?
המנגנונים המדויקים מאחורי הטינטון עדיין לא ברורים לחלוטין, אבל מומחים מאמינים שהשורש טמון לרוב במוח, ולא באוזניים עצמן. אפילו בעלי שמיעה מושלמת באופן כללי עלולים לחוות טינטון, מה שמרמז שהיא אינה נובעת מפגיעה באוזן, אלא מהאופן שבו המוח מעבד אותות קול.

תיאוריה אחת היא שטנטון מתעורר כאשר המוח מנסה לפצות על ליקויי שמיעה עדינים על ידי הגברת פעילות עצבית הקשורה לתדרים אלו – וכתוצאה מכך נוצר ‘רעש פנטום’. שינויים פיזיים באוזן הפנימית, כמו תאי שיער פגומים, עשויים לתרום למצב על ידי שליחת אותות חריגים לאזור השמיעה במוח.

חשיפה לרעש היא גורם סיכון מרכזי, שכן צלילים חזקים עלולים לפגוע לאורך זמן במנגנוני האוזן הפנימית העדינים. אבל טינטון יכול להתפתח גם עקב הצטברות שעוות אוזניים, פציעות ראש/צוואר או מצבים כמו מחלת מֶנייֶר.

שכיחות ואבחון
צלילי הטינטון הם סובייקטיביים, מה שהופך את האבחנה לקשה בהיעדר בדיקה פיזיולוגית ספציפית המסוגלת לזהות אותם. לפי הערכות, כ-14% מהמבוגרים חווים התקפי טינטון בשלב כזה או אחר בחייהם, ורופאים מסתמכים על תיאור תסמינים וביצוע בדיקות שמיעה כדי לאתר בעיות שמיעה רלוונטיות.

טיפול
אמנם, המחלה עדיין אינה מובנת דיה, כך שגם אין לה תרופה, אך קיימים טיפולים שונים שמטרתם לסייע לסובלים מטינטון להתמודד איתו. טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממסגר מחדש את המחשבות על המצב, בעוד שטיפול בסאונד משתמש ברעש הסביבה כדי "להסוות" את צלילי הפנטום, כך שיהיו פחות מורגשים. בשנים האחרונות משווקות באינטרנט תרופות שנטען כי הן מסוגלות לטפל בטינטון, אך אין כל ראיות ליעילותן. עם זאת, אודיולוגים מקווים שמחקרים וניסויים יובילו לטיפולים טובים יותר שיספקו מזור לסובלים מהצפצופים המתמשכים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר