שוב בזבזתם שעה בטלפון בלי לשים לב? כך תיגמלו

אתם עושים את זה. אתם עושים את זה ברגע זה – וגם לפני דקה, ועוד שעה. שוב אתם עם הטלפון ביד, בוהים במסך, בודקים את ההתראות (וקוראים את הכתבה הזו – אבל את זה אנחנו דווקא ממליצים לכם לעשות). המשתמש הממוצע מרים את המכשיר שלו 52 פעמים ביום, ומבלה כמעט 4 שעות צמוד למסך. הצצות אל מסך הטלפון הפכו להפרעה כפייתית והתמכרות של ממש עבור רוב האוכלוסייה.

אבל ההתמכרות הזו אינה מחויבת המציאות. אפשר לחיות חיים מודרניים גם בלי לבדוק את הטלפון כל רגע. ולא רק שאפשר – מי שיעשה זאת יזכה לשיפור מערכות יחסים, שינה, כושר, בריאות נפשית ואושר כללי. הסתייענו ב-Claude כדי ללמוד איך לעשות זאת, תוך הסתמכות על ספרה של קת’רין פרייס, “איך להיפרד מהטלפון" (“How to Break Up With Your Phone”).

הצעד הראשון הוא הכרה בכך שההרגלים שלכם צריכים להשתנות. אתם יכולים לחזק את ההבנה הזו על ידי הצצה במסך "זמן מסך" במכשיר שלכם (כך זה נקרא באייפון. בגלקסי זה נקרא "שימוש חכם בדיגיטל”) ותדהמה מכמות הזמן שאתם שורפים מולו בכל יום.

הזדעזעתם? מוכנים לקחת מחדש את השליטה על הזמן ותשומת הלב שלכם? נסו ליישם כמה מהאסטרטגיות הבאות:

1. הציבו מחסומים פיזיים בינכם לבין המכשיר שלכם
הניחו את הטלפון מחוץ לטווח הראייה והישג היד שלכם. הגדירו אזורים נטולי טכנולוגיה – למשל, חדר השינה – כדי לרסן את הגלילה בשעות הלילה המאוחרות; צריכת מדיה מודפסת (למשל, שמענו שמלבד אתר מהמם ל"ישראל היום" יש גם עיתון יומי משגשג) מספקת תירוץ להניח את הטלפון; אחסנו את המכשיר בתא המטען או בתא הכפפות בזמן נהיגה כדי למנוע מעצמכם להשתמש בו (כי עצם העובדה שזה לא חוקי לא מספיקה לישראלים מסוימים).

2. השתמשו בטכנולוגיה כדי להילחם בטכנולוגיה
זה אירוני, אבל מערכות ההפעלה של אפל וגוגל מאפשרות בשנים האחרונות לא רק לראות כמה זמן אתם שורפים בבהייה במסך – אלא גם הגבלה שלו, על ידי קביעת טיימרים לשימוש באפליקציות "מועדות". למשל, אתם יכולים לבחור לחסום לעצמכם את השימוש באינסטגרם אחרי שימוש יומי מצטבר באורך של שעה, או אפילו לבקש מהטלפון לחסום לכם את הגישה אליה אחרי 30 דקות רצופות או בשעות שבהן אתם מעדיפים להישאר מרוכזים במשהו אחר; אפשר גם לבקש ממערכת ההפעלה להפעיל "פילטר" שחור-לבן, שמבטל את הצבעים הצעקניים של אייקוני האפליקציות וההתראות ומחליש את המשיכה ללחוץ עליהם; בטלו התראות שאינן נחוצות – הן סתם גורמות לכם להרים את המכשיר ולהתחיל להשתמש בו. אתם לא באמת צריכים צליל בכל פעם שמובקע גול במשחק שאתם לא צופים בו.

3. התחילו לשמור “שבת דיגיטלית”
קחו לכם 24 (או 25) שעות שבועיות בלי כל הטכנולוגיה הלא חיונית. אתם עלולים לחוות נסיגה ועצבנות כאשר המוח שלך מתכייל מחדש לחיים ללא זריקות הדופמין הקבועות – אבל בטווח הארוך תרגישו טוב יותר. לאחותו של מארק צוקרברג זה שינה את החיים, וזה יכול לשנות גם את שלכם.

4. מעבר למינימליזם דיגיטלי
הקציבו לעצמכם חודש אחד לשימוש אך ורק בטכנולוגיה שאתם חייבים בשביל העבודה או קשר עם משפחה וחברים. זה יאפס את קו הבסיס שלכם ללא הפרעות דרסטיות.

5. מלאו את החלל
אנחנו יודעים שאתם לא רגילים לשקט ומחפשים תעסוקה למוח במקום הגלילה האינסופית. נסו לחזור לתחביבים לא מקוונים, כמו ספורט או יצירה, שנהניתם מהם לפני עידן הסמארטפונים.

6. פתחו מודעות רגשית
נסו לזהות ולעבד רגשות כמו חרדה, שעמום או בדידות, המעוררים שימוש אימפולסיבי בטלפון. בפעם הבאה שאתם מרגישים אותם עולים, נסו תרגילי הרגעה כמו נשימות עמוקות.