יותר מ-60 מדינות דמוקרטיות צפויות לערוך השנה בחירות להנהגתן, תחת האיום המתגבר של הפייק ניוז שמדאיג גורמים רבים מכל רחבי הקשת הפוליטית. על הרקע הזה, חוקרים ניסו להבין מה גורם לאנשים מהשורה, שאינם בוטים איראנים, רוסים, סינים וכדומה, להפיץ ידיעות שקריות לחלוטין באפליקציות התקשורת והרשתות החברתיות. נעזרנו ב-Claude כדי להבין את המניע האמתי לשיתופים המזויפים.
ניתוחים של טום ביוקנן, ג’יימס קֶמְפּלי, רותם פרח ודברה הַזְבֶּנְדְס מאוניברסיטת ווסטמינסטר, חושפים כי רוב החדשות הכוזבות מופצות לא על ידי בוטים, אלא על ידי אנשים רגילים. כמעט חמישית מהמשתתפים הודו כי שיתפו ידיעות פוליטיות שמאוחר יותר גילו כי אינן נכונות. אך הדבר המטריד ביותר הוא ש-10% הודו ששיתפו ידיעות שידעו כבר בזמן השיתוף כי הן שקריות.
מה הוביל את המשתמשים לעשות זאת? לפי החוקרים, חלק מהם הונעו ממטרות אנוכיות, כמו תקיפת יריבים או השפעה על דעות של אחרים בניסיון לשכנע אותם. באופן מפתיע, לעתים קרובות כוונות המשתפים היו דווקא טובות – למשל, כדי להדגיש את הסכנה בלקיחתן ברצינות, לעודד פעולה נכונה, להגביר מעורבות או סתם להתבדח. למרבה האירוניה, המשתמשים שמנסים להתריע נגד אמונה במידע מוטעה רק עוזרים לו להתפשט הלאה. כך, לדברי החוקרים, ניסיון לעשות מעשה טוב הופך ביקום הדיגיטלי לסיוע לצד הרוע.
החוקרים ממליצים לתת למי שמשתף מידע מוטעה ליהנות מהספק, ולא להניח מייד שהוא עושה זאת בכוונה. לדבריהם, חיפוש דרכים להתמודד מול שקרים יחד תורם לדיון יותר מהפניית אצבע מאשימה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו