האנשים האלה קנו אי כדי להקים מדינה חדשה

ברוכים הבאים לאיסלנדיה. לא, לא איסלנד. למרות שבמובן מסוים שני המקומות דומים – חורים בסוף העולם שאף אחד לא רוצה לגור בהם והתנאים בהם ממילא לא משהו. ההבדל העיקרי הוא האנטישמיות – האיסלנדים (מאיסלנד) שונאים אותנו באופן קיצוני, והאיסלנדיים (מאיסלנדיה) כנראה לא יודעים איפה אנחנו על המפה. אבל בעצם, גם על ה"בית" שלהם די קשה להצביע על מפה. פנינו ל-ChatGPT כדי להבין מה זה לעזאזל איסלנדיה ולמה לא שמענו עליה עד עכשיו. 

הכל התחיל בקריאה “Let's Buy an Island”, שהיתה כותרתו של פרויקט מימון המון שהחל ב-2018, בניסיון לגייס כסף לרכישת Coffee Caye, אי לא מיושב בשטח של 1.2 דונם מול חופי בליז שבמרכז אמריקה. מטרת היוזמה השאפתנית הזו, בראשות גארת’ ג’ונסון ומרשל מאייר, לא היתה רק מיזם נדל”ני, אלא הקמה של מדינה חדשה – שכאמור, קיבלה את השם איסלנדיה.

השניים סיפרו כי המסע החל לפני כמעט 15 שנה, כאשר ג'ונסון רכש את כתובת האתר letsbuyanisland.com, מתוך מחשבה שמדובר ברעיון נחמד. ב-2018, כשאי בפיליפינים עלה למכירה, השניים החליטו שהגיע הזמן להוציא את החזון לפועל. הם פרסמו את המיזם באתר, וערכו הצבעה בין המתעניינים לבחירת האי האידיאלי. בסופה ניצח קופי קיי, שהוכתר כאי הטרופי האידיאלי. מחיר כל "מניה" באי נקבע על 3,250 דולר, כאשר כל מניה שווה הצבעה אחת במערכת הדמוקרטית שתשלוט במקום. האי נרכש תמורת 180,000 דולר ב-2019 – אך תוכניות הפיתוח שלו, שכללו חידוש של שונית האלמוגים המקיפה אותו, הקמת אתר "גלמפינג" (שילוב של "גלאמורוס" ו"קמפינג", כלומר קמפינג עם שירותי בוטיק) והקמת מעין מלון ממכולות – נעצרו בשל מגיפת הקורונה.

בינתיים, האי קופי קיי עדיין מכוסה ברובו המוחלט בצמחיה סבוכה, ואין לו שום תשתיות, כך שמלבד כמה הרפתקנים שמגיעים אליו לטיולי קמפינג עם אוהלים, הוא עדיין לא מיושב. עם זאת, למדינה שמתוכננת לקום בו יש כבר דגל לאומי, המנון ואפילו ראשת ממשלה, מה שהופך אותה למיקרו-אומה שטוענת לעצמאות, גם אם אף מדינה לא הכירה בה. משקיעים ומבקרים הופכים אוטומטית לאזרחים באיסלנדיה, עם אפשרות לרכוש "אזרחות" או תארים כמו לורד או ליידי תמורת תשלום סמלי.

הפרויקט נועד לשלב אסקפיזם וניסוי, תוך השראה מסיפורן של מיקרו-אומות כמו סילנד שמול חופי בריטניה ורפובליקת אוזופיס (שכונה בווילנה שטוענת לעצמאות מליטא). חלק מהמשקיעים מתייחסים לעניין ברצינות, בעוד אחרים רואים בו מעין פרויקט שיווקי-מסחרי. עם זאת, כרגע עתידו לא ברור – בשל גודלו הזעיר, חוסר ההכרה והסכנה שהאי כולו יטבע בים תוך כמה שנים.