לאחרונה, איטליה זכתה, לצערה, לנפץ שיא אירופי מאוד לא רצוי לא פעם, אלא פעמיים. השיא המדובר הוא כדור הברד הגדול ביותר שנמדד ביבשת. תחילה, נמדד במדינה כדור ברד בקוטר של 16 סנטימטר, וחמישה ימים בלבד לאחר מכן, כדור ברד בקוטר של 19.46 סנטימטר שבר את השיא פעם נוספת. כדורי הברד הללו היו גדולים כמעט פי שלושה מכדור טניס, והכדור השני התקרב לשבור את השיא העולמי המטריד, שנקבע בדקוטה הדרומית ב-2010 כאשר נמדד כדור ברד ב שקוטרו היה 20.3 סנטימטר. Perplexity עוזרת לנו להבין למה ואיך זה קורה:
זה אולי נראה מנוגד לאינטואיציה שנראה אבני ברד גדולות יותר בעולם שמתחמם לכאורה, אבל הקשר בין שינויי אקלים וסופות ברד אינו כל כך פשוט. בזמן שאזורים מסוימים עשויים לחוות ירידה במספר סופות הברד, מומחים צופים כי אזורים אחרים צפויים לראות עלייה הן בתדירות והן בעוצמה של סופות ברד, מה שיוביל ליותר אירועי ברד שוברי שיא.
הסבירות לברד בכלל, ולכדורי ברד גדולים יותר בפרט, עשויה להיות מושפע ממספר גורמי שינויי אקלים:
אוויר חם יותר ולחות מוגברת – אוויר חם יותר יכול להחזיק יותר לחות, וככל שפני כדור הארץ מתחממים, יש עלייה בלחות האטמוספירית. שפע זה של לחות יכול לתדלק את היווצרותן של סופות רעמים, המייצרות ברד.
חוסר יציבות אטמוספרי – התחממות סמוך לפני כדור הארץ תורמת לאי יציבות אטמוספרית, שעלולה לקדם התפתחות של סופות קשות יותר. חוסר יציבות זה, בשילוב עם משבי אוויר עולים חזקים, יוצרים תנאים נוחים להיווצרות ברד.
זרמים עולים חזקים – אוויר עולה הוא גורם מרכזי בהיווצרות אבני ברד. הוא מרים חלקיקי קרח זעירים, הידועים כ’עוברים’, לגבהים שבהם קיימים מים בטמפרטורות שמתחת לאפס. ה’עוברים’ הללו עוטפים את המים ויוצרים כדורי קרח, שיכולים להמשיך לגדול על ידי חיבור לכדורים סמוכים אם הזרם העולה חזק מספיק למנוע מהם ליפול מטה.
כדורי ברד ענקיים לא יורדים באופן שווה על פני הגלובוס. אזורים מסוימים נוטים יותר לחוות אבני ברד גדולות, בגלל גורמים גיאוגרפיים ספציפיים. במישורים הגדולים של ארה”ב, לחות ממפרץ מקסיקו משתלבת עם אוויר גבוה ויבש יותר מהרי הרוקי. באזור פמפאס בארגנטינה משתלבים לחות מיער הגשם של האמזונס ואוויר גבוה ויבש יותר מהרי האנדים. גם עמק הפו באיטליה, שבו נרשמו שני השיאים האחרונים, ידוע כאזור ברד, שבו סופות ניזונות מרוחות הנושבות מכיוון הרי האלפים מצפון-מערב ופוגעות במסות אוויר חמות ורטובות יותר מהים האדריאטי.
כיום, אירועי ברד קיצוניים הם עדיין נדירים, אך ישנן עדויות המצביעות על כך שכבר מורגשת עלייה באירועים של כדורי ברד בטווח של 5-8 ס”מ. לשינויי האקלים גם עשויות להיות השפעות מנוגדות על ברד באזורים שונים; בעוד שאזורים מסוימים עשויים לראות עלייה בגודל ותדירות הברד, אזורים אחרים, כמו טקסס, עשויים לחוות ירידה עקב התכת אבני ברד באוויר חם יותר לפני שהן מגיעות לקרקע.
הבנת הדינמיקה של היווצרות ברד וחיזוי סופות ברד במדויק נותרו אתגרים משמעותיים עבור מדענים. תצפיות ברד אינן עקביות, ומגבילות את הנתונים הזמינים למחקר. בנוסף, ישנם עדיין היבטים רבים של דינמיקת היווצרות הברד שהחוקרים אינם מבינים כל צרכן. לכן, מאמצים כמו הניסוי השיתופי המקומי לאיסוף ברד במישורים (ICECHIP), נערכים תוך שיתוף בין גורמים רבים במטרה לשפר את ההבנה המדעית של התחום הזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו