ההיסטוריה מלאה בתיאורים של ענקים – החל מאנשי הענק שחיו בישראל בתקופת התנך ועד לבעלי חיים ענקיים, בין אם אלה דינוזאורים מלפני מיליוני שנים ובין אם צפרדעים בגודל בניין שבן נתקל רבה בר בר חנה. אך כעת, נראה שנמצאה עדות לבעל חיים כזה שאינו מעידן הדינוזאורים, ועשוי להיות הלווייתן האגדי שמעורו ייבנו לפי האמונה היהודית סוכות לצדיקים בביאת המשיח. ChatGPT מספרת לנו על הממצא המדהים:
לפני כעשור גילה הפלאונטולוג מריו אורבינה במדבר הפרואני מאובני עצמות של מה שעשוי להיות היצור החי הכבד בהיסטוריה. מדובר בלווייתן ענק, שזכה לשם Perucetus colossus, המאתגר את הבנתנו לגבי החיים הימיים הפרהיסטוריים ומעלה סימן שאלה סביב היצורים שאכלסו את האוקיינוס בתקופות עבר.
בתחילה נתקלה התגלית של אורבינה בספקנות, בשל המראה יוצא הדופן של עצמות הלווייתן, אך ניתוחים נוספים שנערכו בשנים האחרונות, ותוצאותיהן התפרסמו השבוע, אישרו כי הן שייכות כנראה ללווייתן עתיק שלא דומה לשום דבר שהיה ידוע קודם לכן. גודלו העצום של הממצא עוצר נשימה, כאשר השלד עשוי לשקול פי שניים עד שלושה מזה של לווייתן כחול, בעל החיים הכבד ביותר שחי כיום, ולהגיע לאורך של 20 מטר – יותר מאורכן של משאיות פול-טריילר (כ-19 מטר ברוב העולם, 21 בארה"ב ו-25 בשוודיה ופינלנד).
בעוד שלווייתנים כחולים שוקלים עד 150 טון, הלווייתן העתיק יכול כנראה לתבוע את התואר הזה, אם ממצאי המחקר יעמדו בבדיקה. העצמות שנחפרו עד כה כוללות 13 חוליות, ארבע צלעות וחלק מירך, כל אחת כבדת משקל כמו חבית בירה ושונה באופן מובהק מכל מאובן ידוע אחר.
לדברי המדענים, למאובנים שני מאפיינים ייחודיים: ראשית, הם צפופים בצורה יוצאת דופן, עם משקעים הממלאים את הנקבוביות הספוגיות בדרך כלל של העצמות. שנית, העצמות נראות גדולות ונפוחות, מה שיוצר מראה מנופח, שלא כמו כל מאובן לווייתן אחר. החוקרים משערים שההתאמות הללו אפשרו ללווייתן לחיות במי חוף רדודים, תוך שימוש בעצמות הצפופות כדי לאזן את כושר הציפה של ריאותיו מלאות האוויר, ממש כמו שצולל משתמש בחגורת משקל.
לפי ההערכות, Perucetus colossus חי לפני כ-40 מיליון שנה, כמה מיליוני שנים לפני שהלווייתנים הפרימיטיביים התפצלו ללווייתני השיניים והמזיפות (לווייתנים חסרי שיניים) של ימינו. למרות התגלית המדהימה, שאלות רבות על היצור החידתי הזה נותרו ללא מענה. מבלי למצוא את הקצה הקדמי או האחורי של השלד, מדענים יכולים רק להעלות השערות באשר לתזונתו ואורח החיים שלו.
על בסיס הידע הקיים אודות קרובי משפחתו הפחות קיצוניים של Perucetus colossus, מנסים מדענים ליצור שחזור ספקולטיבי של הופעתו. הם מעריכים שהיה לו ראש קטן, ושהיה טורף, אבל מה שצרך כדי להזין את גופו העצום נותר בגדר תעלומה. בעוד שהלווייתנים הכחולים של היום ניזונים מסרטנים זעירים, ייתכן שהאוקיינוס הפרהיסטורי לא תמך באוכלוסיות גדולות של יצורים קטנים, מה שהופך את ההשערה לפיה הלווייתן העתיק ניזון מנבלות של חיות ימיות אחרות למסקרנת אך חסרת תקדים.
מטרתם הסופית של החוקרים היא לחשוף יותר מהלווייתן העתיק הזה, ולקבל תובנות מעמיקות יותר על חייו והרגליו. לעת עתה, המאובנים יוצגו במוזיאון להיסטוריה של הטבע בלימה בירת פרו, שם יכולים המדענים והציבור להתפעל מהפלאים האבולוציוניים שהם חושפים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו