האם סרטי האפוקליפסה האקלימית עומדים להפוך למציאות?

סרטי אפוקליפסה אקלימיים הם בין הז'אנרים הפופולאריים ביותר בקולנוע בעשורים האחרונים, אבל לרוב הצופים ברור שהתרחישים שהם מתארים, גם אם הם מוצגים כקרובים להחריד (למשל ב"2012" מ-2009, שאמור היה לקרות לכאורה לפני יותר מעשור). כעת, מסתבר שתרחיש אפוקליפטי כזה עלול להתרחש ממש בטווח הקרוב, כפי שמספרת לנו Forefront:

מחקר שנערך לאחרונה העלה חששות מדאיגים לגבי התמוטטות פוטנציאלית של מחזור ההתהפכות האטלנטי (AMOC). לזרם זה תפקיד חיוני בוויסות דפוסי מזג האוויר העולמיים, ולשיבוש שלו עלולות להיות השלכות קטסטרופליות על כדור הארץ. בעוד שממצאי המחקר שנויים במחלוקת ונתונים לוויכוח, הם מדגישים את הדחיפות בטיפול בשינויי האקלים ואת ההשפעה הפוטנציאלית שלהם על המערכות העדינות של כדור הארץ.

AMOC היא מערכת זרמי אוקיינוס מסיבית הפועלת כמסוע תת-מימי. היא מעבירה מים עיליים חמים מקו המשווה לאזור הארקטי, ולאחר מכן מזרימה אותם בחזרה לכיוון קו המשווה. זרימה זו מסייעת להפיץ חום ברחבי אגן האוקיינוס האטלנטי, ומשפיעה על אקלים ודפוסי מזג אוויר ברחבי העולם. המים החמים שנושא AMOC אחראים לחורפים המתונים שחווים באירופה, בין היתר.

מחקרים מרובים הצביעו על כך ש-AMOC נחלש עם הזמן, ככל הנראה בשל שינויי אקלים שנובעים מגורמים טבעיים ואנושיים יחד. זרימת מים קרים ומתוקים מקרח נמס, במיוחד משטח הקרח של גרינלנד, מערערת את זרימת AMOC. אם הזרם ייחלש מעבר לסף מסוים, הוא עלול לקרוס, כפי שאולי עשה לפני כ-13,000 שנה, בתקופת התחממות טבעית.

המחקר מצביע על כך שהתמוטטות ה-AMOC עשויה להתרחש עוד במאה הנוכחית, ואולי אף במהלך השנים הקרובות. עם זאת, ממצא זה סותר מחקרים קודמים, שצפו כי קריסה כזו לא תתרחש לפני סוף המאה. בעוד שמומחים מסוימים טוענים שמודלים אקלימיים מזלזלים בהיחלשות ה-AMOC, אחרים מזהירים מפני פרשנות יתר של תוצאות המחקר החדש.

לגישת המחקר, המסתמכת על תצפיות מאזור ספציפי בצפון האוקיינוס האטלנטי כדי להמחיש את העתיד של מערכת AMOC כולה, יש גם יתרונות וגם מגבלות. ההנחה שתצפיות אלו מייצגות את המערכת כולה מחייבת בדיקה נוספת. בנוסף, קיים אי ודאות לגבי הנתונים המשמשים במחקר, וההשפעה הפוטנציאלית של גורמים אחרים על הטמפרטורות המשתנות באזור.

אם AMOC יתמוטט, ההשלכות העולמיות יהיו משמעותיות. אירופה עלולה לחוות התקררות משמעותית, בעוד שחגורות גשם טרופיות עשויות להשתנות, מה שיוביל להגברת הבצורת והשטפונות באזורים שונים. עלייה במפלס הים בצפון האוקיינוס האטלנטי עלולה להתרחש, ויכולת האוקיינוס לספוג פחמן דו חמצני מהאטמוספירה עלולה לרדת. מערכות אקולוגיות ימיות עלולות לעבור שינויים בלתי צפויים.

תוצאות המחקר מדאיגות, אך אינן ודאיות. הוא משמש תזכורת לצורך הדחוף לטפל בשינויי האקלים והשפעתם הפוטנציאלית על המערכות העדינות של כדור הארץ, על ידי נקיטת פעולה נחרצת להפחתת פליטת גזי חממה ולהפחתת שינויי אקלים.