זה אחד משדות התעופה המסוכנים בעולם - רק 50 טייסים בעולם מוכשרים לנחות בו

ממלכת בהוטן ממוקמת במרכז רכס ההימלאיה בין הודו לסין, כך שרוב שטחה הוא הררי עם פסגות שמתנשאות לגובה של יותר מ-5,000 מטרים. הטופוגרפיה הזו מייצרת מציאות בה שדה התעופה פארו, המצוי בגובה של 2,235 מטרים, נבנה בעמק צר שמוסתר על ידי הרים.

המיקום הבעייתי מוביל לכך שטייס שמנחית מטוס, רואה את מסלול הנחיתה ממש ברגעים האחרונים לפני הנחיתה עצמה. זאת אחרי שהוא מתמרן בין הפסגות הגבוהות, שמחייבות אותו לצלול לעבר השדה בזווית של 45 מעלות.

אל הקשיים הללו יש להוסיף את העובדה שאין מכ"מ בשדה עצמו, מצב שמחייב את הטייסים לנחות ידנית כשאין להם יכולת להסתייע במכשור השיוט העצמי של המטוס. כמו כן, אורכו של המסלול העומד כיום על 1,974 מטרים, דבר שמונע את אפשרות הנחיתה של מטוסים גדולים מסוג ג'מבו.

הטייס הוותיק קפטן צ'ימי דורג'י, שעובד 25 שנה בחברת התעופה הלאומית של בהוטן ועוסק בהדרכת טייסים הרוצים לנחות בשדה, מסביר בשיחה עם CNN כי "אחד הקשיים נובע מכך שהאוויר בגבהים האלו דליל יותר. בגלל המציאות הזו, על המטוס לנוע במהירות יותר גבוהה כדי לטוס. כך נוצר מצב שהמטוס מגיע לנחיתה כשהוא במהירות רבה יחסית, כך שיש לתכנן היטב את הנחיתה".

דורג'י הסביר שהעדר של מכ"מ, בשילוב הרוחות הסערות במקום, מקשות מאד על יכולת הטייס לנחות ומחייבות אותו לשליטה מלאה ביכולת ההנחתה הידנית של המטוס.

כדי להרגיע נוסעים פוטנציאליים, אמר הקפטן: "לא מדובר בטיסה מסוכנת אלא כזו שמצריכה מיומנות רבה. אם נחיתה במקום היתה מסוכנת אז לא הייתי טס אליו".

עובדה נוספת שיש לציין ביחס לשדה התעופה פארו, קשורה לכך שטיסות אליו מותרות רק עד שעות הצהריים. אחרי הצהריים הרוחות שנעות מבסיסי ההרים סביב השדה מתעצמות ויורד גשם כבד, כך שההפרעות לנחיתה רבות מידי והרשויות המקומיות לא מוכנות לקחת סיכון שמטוס יתקשה לנחות ויתרסק.

הקשיים האלו הובילו את ממשלת בהוטן להתחיל לפעול לפיתוחו של שדה תעופה נוסף במדינה. היתרון של שדה זו הוא בכך שהמסלול שבו ארוך יותר ומאפשר נחיתת מטוסי ג'מבו, כמו כן סביבת הנחיתה בו קלה בהרבה וגם טייסים שאינם מיומנים יכולים לנחות בו.