כדי להגיע לדירה משלכם, יש דבר אחד שכדאי לכם להאמין בו

משה פרל
סופר, מרצה ופובליציסט
עוסק בחקר ההיסטוריה של הכסף. בעבר כיהן כמנכ"ל איגוד הבנקים ועיתונאי בתחום הכלכלי. מרצה בביה"ס למינהל עסקים באונ' ת"א. החל מ־12 ביולי יקיים בבית אריאלה סדרת הרצאות בשם "איך הכסף עיצב את העולם"

***

משה פרל, כתבת ספר שלם שעוסק בהיסטוריה של הכסף, ובשנים האחרונות אפשר לומר שחקר הכסף הוא עיסוקך העיקרי. לפני שנשוחח על היסטוריית הכסף, משמעותו וחשיבותו בחיינו, מעניין להבין - מהו כסף בעיניך?

"יש בכסף משהו חמקמק. מצד אחד הוא תופס חלק משמעותי מאוד ברווחה הנפשית שלנו - בהיעדרו אנחנו מוטרדים, וגם כשיש ממנו בשפע הוא מעסיק אותנו. בסופו של דבר, כסף בעיניי הוא רעיון שבמרכז שלו יש אמונה, שלפיה סחורה מסוימת שווה משהו - שהחלטנו שהוא כסף. אם תרצה, כסף הוא כמו אלוהים. הוא לא קיים במקום שבו אין אמונה".

והאמונה הזאת בוודאי השתנתה לאורך השנים.

"לפני יותר מ־3,500 שנים שילמו באימפריה השומרית בגרעינים של שעורה, ובסיביר שילמו בפרוות. בארה"ב עד לפני כ־400 שנים שילמו בעלים של טבק, בבית הסוהר סיגריות הן כסף, ובקזינו - משלמים בז'יטונים. אבל מחוץ לקזינו איש לא יתייחס לז'יטונים הללו ככסף. היום כסף הוא בכלל ביטים בחלק מהמקרים, ואנחנו משלמים בו משום אמונתנו כי הוא כוח קנייה".

בסמסטר הקיץ בבית אריאלה תקיים החל מ־12 ביולי סדרת הרצאות בשם "איך הכסף עיצב את העולם". היכן בעצם מתחילה ההיסטוריה שלנו עם כסף? איפה העדות הראשונה לשימוש בו?

"ברגע שבני האדם החליטו להפוך ליושבי קבע, הפסיקו ללקט ולצוד את האוכל שלהם ובעצם החלו להפוך לתעשייני מזון - התחיל מסחר. בקרב יושבי הקבע התחילה התמחות - האחד יודע לגדל חיטה והשני מומחה בצמר כבשים, והם מחליפים סחורות.

"אז עדות לשימוש בכסף אפשר לראות גם לפני כ־3,500 שנים, אולם לא בצורה של מטבעות. העדויות הראשונות למטבעות כסף הן מ־700 לפנה"ס באזור שהיום נמצאת בו טורקיה. אגב, העיתון הראשון בהיסטוריה היה מטבע. רוב האנשים היו אנאלפביתים ולא היתה קיימת דרך אחרת להעביר אינפורמציה. אם קיסר רומי כבש, למשל, את ארץ ישראל, הוא הטביע מטבע חדש עם דיוקן שלו בצד אחד ועם איור שמייצג את הכיבוש בצד השני. כך הקיסר אספסיאנוס העביר מסר בשנת 70 לספירה לכל מי שמתכוון למרוד בו, כשדיכא את המרד היהודי. בהמשך גם התפתחו השטרות - כסף על נייר אם תרצה".

והדפסה רבה של כסף היא תמיד מתכון לאינפלציה.

"לאורך ההיסטוריה כולה, פוליטיקאים לא עמדו בפיתוי להדפיס הרבה כסף, והביאו לירידת בערכו, וכפועל יוצא לעליית המחירים. אחד הסיפורים המדהימים בנושא הזה קרה בשנות ה־20 בגרמניה, אחרי מלחמת העולם הראשונה.

"בדיוני הסכם ורסאי, הצרפתים והאמריקנים דחפו להטיל על הגרמנים קנס עצום, שאכן הסתיים בסופו של דבר בשווי של 132 מיליארד מארק. קופת הגרמנים התרוקנה אחרי המלחמה, והם התחילו להדפיס מארקים בטירוף. מספרים שכמעט כל מכונות הדפוס בגרמניה שועבדו להדפסת המארק, שהפך להיות עלוב: ילדים עשו ממנו עפיפונים, נשים הסיקו את התנורים שלהן בשטרות של מארקים, כי עץ להסקה עלה יותר. האינפלציה היתה כה גבוהה עד שאנשים קיבלו משכורת פעמיים ביום, כי מחירי המצרכים שקנית בבוקר כבר עלו בחלק השני של היום.

"ההיפר־אינפלציה ריסקה את החברה הגרמנית, אנשים התרוששו, וב־1923 פוליטיקאי שאיש לא הכיר ולא שמע עליו, ובטח שלא על מפלגתו, דוהר על הנמר הזה ומבטיח להוציא את גרמניה מהבוץ. קראו לו אדולף היטלר. כך החלה דרכו למרכז הבמה הפוליטית".

להקדים את מרקו פולו

מה היה חלקם של היהודים בהתפתחות הכלכלית?

"עד המאה ה־18, כ־80 אחוז מהעולם היו אנאלפביתים. במאה ה־20, שיעורם עמד על כ־50 אחוז. הראשונים שהבינו שצריך להשקיע בהון האנושי, בידע, באינטלקט - היו היהודים, ובהתאם לכך גם היו הראשונים בעולם שהקימו מערכת חינוך ציבורית.

"תחילה, לפני כ־2,600 שנים, עזרא הגיע מפרס לירושלים, מצא עם בכאוס, והחליט להניח את היסודות למה שייקרא בהמשך עם הספר. הוא הדגיש בפני הציבור שקיום הזהות היהודית תלוי ביכולת לקרוא ולכתוב. בשנת 65 לספירה, הרבה אחרי עזרא, הכהן הגדול ביצע רגולציה, כך שכל אב נדרש לשלוח את בנו ללמוד קרוא וכתוב, כדי שיוכל להתפלל ולקרוא בתורה. פריצת הדרך נרשמה בחורבן הבית, בשנת 70, עת הבינו הרבנים שבהיעדר לימודי קרוא וכתוב - הזהות היהודית לא תישמר לאורך זמן. אגב, זה מסביר מדוע בבת עינם של הרבנים היא לימודים, עד היום.

"בגלל היותם יודעי קרוא וכתוב, היהודים למדו לסחור, רכשו יכולות בכלכלה וגם מקצועות מתגמלים. 400 שנה לפני מרקו פולו, סוחרים יהודים כבר עשו עסקאות בינלאומיות של בשמים וסחורות".

מדהים. אבל בשלב מסוים היכולות הללו לא הספיקו, העולם קצת ברח קדימה.

"במאה ה־16 העולם מתחיל לרוץ קדימה - יודע להטיל ספק, לחקור ולשאול שאלות, להפיץ רעיונות באמצעות הדפוס. בשלב הזה היהודים נתקעו במובנים מסוימים. אני חושב שעד היום יש כאן הון אנושי ברמה גבוהה מאוד, שיודע גמרא ומשניות, אבל זה לא בהכרח מספק לו יתרון כלכלי".

לחלקו יש יתרון כלכלי. אנחנו עדים למגמה התחלתית של השתלבות חרדים בהיי־טק, אבל גם יתרון כלכלי זה מתחיל להיסדק. בשבועות האחרונים ניכרת ירידה בערכי חברות היי־טק שהונפקו במיליארדים. זו בועה שתתפוצץ?

"בועה נוצרת כאשר ערך של משהו - חפץ, מוצר, נכס - מתנתק מהתועלת האמיתית שלשמה הוא נוצר. כשאני קונה נכס מסוים, לא משום שאני חושב שזה ערכו, אלא משום שבעיניי מחר אוכל למכור אותו ביוקר, אז נוצר תהליך של בועה. אבל אני לא סבור שההיי־טק הישראלי בבועה. אני לא חושב שערך החברות, שמבוססות על טכנולוגיה מתקדמת, מנותק מערכן האמיתי. אמנם קיימים מקרים, בעיקר בשוקי הון, של עליות ערך שקשה להסבירן לפי מודלים כלכליים; כלומר סגמנטים שקשה להסביר את הערך שלהם, אבל לא הייתי מגדיר זאת בועה. בכל הקשור להיי־טק, הנפקת החברות בערכים גבוהים מעידה על אינפלציה. טריליונים הוזרמו לשוק והריביות היו אפסיות.

"גם הביטקוין ואסימונים חסרי תחליף, NFT, הם תופעות שנראה שעוד מוקדם להסבירן. זה נכון שמי שקונה ביטקוין לא בהכרח חושב שזה השווי שלו, והוא סבור שמחר יתאפשר למכור אותו ביוקר. אז כאן, בהמשך, ייתכן שיתברר לנו שמדובר בסוג של בועה".

בהקשר של האינפלציה שהזכרת, מה דעתך על יוקר המחיה כאן? איך מתגברים על התופעה הזאת או הופכים אותה לנסבלת?

"הממשלה הנוכחית ניסתה לעשות כמה מהלכים נכונים - בעיקר הורדת מכסים, פתיחת המשק ליותר יבוא, בדגש על מזון. אני לא אופטימי לגבי שינויים משמעותיים ביוקר המחיה, שנגזר ומושפע בישראל מבעיות מבניות. אנחנו מדינה סופר יקרה, לא רק בנדל"ן אלא בכל. אין מה להשוות לאירופה. יידרשו כאן שינויים מבניים, שאני לא בטוח שמישהו מסוגל לבצע כרגע".

הצד השני של אותו מטבע הוא השכר במשק.

"אם המחירים מאוד יקרים, אבל האוכלוסייה מרוויחה מספיק כסף, אז מדובר בסוג של מענה ליוקר המחיה. אלא שישראל לוקה באופן כמעט כרוני בפריון נמוך של העובד הישראלי, לכן אני לא רואה כאן שיפור בשכר".

עליית הריבית החדה השבוע, שקפצה ל־1.25 אחוזים תסייע?

"קשה לדעת, אני מקווה שזה יסייע למתן את הטירוף ויבלום את השוק, בנדל"ן למשל. אבל המשכנתאות, לעומת זאת, צפויות להתייקר. לדור הנוכחי יהיה קשה מאוד להיות בעלים של דירה".

מגנרלים לאקזיט

דיברת על הקושי לקנות דירה, ואני חושב על מרגרט תאצ'ר שצוטטה במהלך כהונתה כאומרת שאדם שנוסע באוטובוס אחרי גיל 30 - הוא כנראה לוזר. מניסיונך במחקר על כסף, עד כמה השכר משפיע על ערכו העצמי של האדם?

"כשמדובר בכסף, אושר הוא מושג מתעתע. אנשים שיש להם כסף רב יהיו מאושרים בהתייחס לזולת, ולא רק ביחס לעצמם. העלאה שקיבלת תסב לך אושר, אבל אם תגלה שכולם קיבלו העלאה גדולה מזו שלך - רמת האושר שלך תרד יותר ביחס למה שהיה לפני השדרוג. יש ניסוי מעניין מאונ' ג'ורג'יה, שבו שני קופים בכלוב קיבלו מלפפון בכל פעם שהחזירו אבן לחוקרת. בשלב מסוים החוקרת נתנה לקוף אחד ענבים במקום מלפפון, ולשני המשיכה לתת רק מלפפון. הקוף שלא קיבל ענבים התחיל להיות מוטרף, ניער את הכלוב. הוא השווה את עצמו לזולת ולכן הפך להיות מתוסכל".

בספרך האחרון "מסע בשביל הכסף" אף ציינת שכולם משתוקקים לכסף באותה מידה - גם אלה שהפרוטה אינה נמצאת בכיסם, אבל גם אלה שיש להם את מידת הכסף הנדרשת להם, ואף מעבר לה. איך מסבירים את זה?

"במאות השנים האחרונות, הכסף מגדיר עוד ועוד אנשים בחברה המערבית. הכסף החל לקנות לאנשים גם מעמד, וזה לא תמיד היה כך. במאה ה־14 ו־15 בצרפת, סוחר שעשה כסף רב לא התקבל לאליטה. המונח 'נובוריש' - מתעשר חדש - היה מונח שבז לאותם סוחרים. העובדה שאדם היה בעל ממון לא שייכה אותו לאצולה, לאליטה. אצלנו, החל מ־1967 תרבות האליטות היתה הגנרלים. היום תרבות האליטות היא אקזיט. אז כיום, כסף קונה מעמד, מגדיר אותנו והופך להיות מרכז ההוויה שלנו".

כסף במרכז הוא מתכון לפערים. עלינו לחשוש מהפערים הכלכליים שניצבים לפתחנו? מכך שהעשירים יהפכו עשירים יותר, והעניים - עניים יותר?

"לצערי כן, אבל לא בהכרח מסיבות כלכליות. זה מסוכן כי בהינתן פערים קל יותר לפוליטיקאים ציניים לנסות לשסות קבוצה אחת באחרת, וליצור קונפליקט. זה אזור הנוחות של הפוליטיקאי. גלי ההגירה לאירופה מורכבים ממהגרים שאומרים 'השאירו אותנו בצד הדרך, גם לנו מגיע'. במקביל, האירופאי אומר: 'עבדתי קשה, הצלחתי, ייצרתי תוצר - בתי חולים, כבישים, בתי ספר. ועכשיו מישהו מבחוץ רוצה לחלוק איתי בדברים האלה. למה שאאפשר זאת?'. במצב כזה קל לשסות אוכלוסייה באוכלוסייה, כי פערים הם דלק להצתת השיסוי".

בארץ, כלכלת הפערים מוגזמת בעיניך?

"הפערים הכלכליים בישראל עברו תקופה של צמצום, אבל במונחים בינלאומיים אנחנו חברת פערים מאוד משמעותית, מקום שני בעולם במדד הזה. למדנו לייצר כסף בגדול, אבל לא התקדמנו ביכולת לחלק אותו. אנחנו חברה עם פערים רבים יותר ביחס לתקופה שבה היינו ציידים־לקטים. האתגר של המאה ה־21 הוא ללמוד לחלק את העושר בצורה הרבה יותר הוגנת".

בהקשר של הפערים, למה נשים משְׂתכרות פחות? איך התפתחה הקונסטלציה שבה הגבר הוא המפרנס ואילו האישה נחשבת למכונה לייצור ילדים?

"לכל אורך ההיסטוריה נשים הופלו לרעה ונוצר אי־שוויון מהסוג שתיארת. האנושות הבינה שהמוח האנושי, ולא הכוח הפיזי, הוא זה שמניב תשואה גדולה, ועדיין בוחרים להשקיע פחות בחצי מהמוחות בעולם. יש לכך סיבות רבות - אבולוציונית, למשל, גברים רואים בנשים מכונות לייצור ילדים. בניסוי שנערך בניו מקסיקו, נמצא שגברים במועדון חשפנות נתנו באופן לא מודע טיפ גדול יותר לנשים שלא השתמשו בגלולות היריון, ביחס לאלה שכן. עוד בראשית הימים מטילים את החטא הקדמון על חוה; חוקי חמורבי מתייחסים לאישה כאל רכוש ואפילו בקיימברידג' המהוללת - עד 1948 לא אפשרו לנשים להגיע לטקס הסיום, פשוט כי התביישו בהן".

מה שבר את התפיסה הזאת?

"במלחמת העולם הראשונה החיילים נשלחו לחזית, והתעשיינים הביאו לעבודה נשים, כדי לא להפסיד כסף. וראה זה פלא - הן הגיעו בזמן, קראו שרטוטים וידעו להפעיל מכונות. כפועל יוצא מכך הן התחילו להיכנס לשוק העבודה, ופריצת הדרך הגדולה הגיעה ב־1960 עם שיווקה של הגלולה למניעת היריון. פתאום נשים קיבלו אחריות על חייהן, למרות שגם אז - בחלק מהמדינות בארה"ב עדיין חייבו אותן לאישור מהגבר, שיאשר את לקיחת הגלולות".

לסיום, בתום שיחה שמרכזה הוא כסף, האם זיהית במסעותיך ברחבי העולם חברות ומקומות יוצאי דופן, שבהם כסף נתפס באופן אחר, כאלה שהשימוש בו אף נתפס מגונה?

"לא ממש. ביקרתי בבהוטן לפני כמה שנים. המלך החליט שם בזמנו שלא לרדוף אחרי תמ"ג או תל"ג, אלא להתמקד דווקא באושר לאומי גולמי. אבל לא מצאתי אינדיקציה שזה באמת עבד. בסיום הביקור שלי שם, המלווים שלי הקפיצו אותי לגבול הודו. לאחר שמונה שעות נסיעה, מלוויי פשטו את בגדיהם הפורמליים, השמלה המסורתית, והחליפו לג'ינס, טישרטים וכובעי ניו יורק ניקס. שאלתי אותם מה בדיוק קורה פה, והם ענו לי כך: 'אתה באת לחפש כאן קארמה, זה החלום שלך. אבל החלום האמיתי שלנו הוא קוקה קולה'. כנראה הדשא של השכן באמת תמיד ירוק יותר". 

להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il