השמיים נופלים: מה קרה לחברת בואינג?

ביום שישי האחרון קיבלו 170,000 עובדי יצרנית התעופה הענקית בואינג איגרת מהמנכ"ל שלהם, קלי אורטברג, ובה התבשרו, כי החברה מתכננת לצמצם 10% מסך כוח האדם שלה "בחודשים הקרובים". אורטברג, שנכנס לתפקיד המנכ"ל רק לפני כחודשיים, כבר נאלץ להתמודד עם שביתה של 33,000 עובדים-שעתיים במשך מחצית מתקופת כהונתו.

ההודעה היא רק המכה האחרונה בסדרה של מכות כואבות שספגה בואינג בשנים האחרונות. מכות שגרמו לכך, שהיא צברה הפסדים של יותר מ-33 מיליארד דולר בחמש השנים האחרונות; היא חוותה רצף של תקלות בטיחות חמורות, לעיתים קטלניות; וכתוצאה מכך, זכתה לתשומת לב גוברת מצד רגולטורים ורשויות החוק.

מה קרה לחברת בואינג, תפארת תעשיית התעופה העולמית? היו ימים, והם לא היו מועטים וגם לא כל כך מזמן, שבהם האמירה הרווחת לגבי בואינג הייתה: "If it ain't Boeing I ain't going!", כלומר, אם זה לא בואינג – אני לא טס. סטטיסטית, בכל רגע נתון יש כ-10,000 מטוסים מתוצרת בואינג בשירות פעיל, בכ-150 מדינות. לא פלא, ששמה של יצרנית המטוסים מסיאטל, שנוסדה ב-1916, לפני יותר מ-100 שנה, הפך לשם גנרי למטוס, כמו פריג'ידר למקרר, ג'קוזי לאמבט זרמים וג'יפ - ובכן, לכל רכב שנראה ככה.  

כמות החידושים שבואינג הביאה לעולם התעופה היא כל כך גדולה, וההשפעה האדירה שלה על חייו של כל אדם בעולם היא כל כך משמעותית, שנצטרך אנציקלופדיה כדי לפרטם. על שם בואינג רשומים הישגים לכל רוחב החזית: הן בתעופה הצבאית, הן בתעופה האזרחית והן בחלל. אבל עיקר פרסומה של בואינג מגיע מהתחום האזרחי. היא הצליחה לפצח את סוד הטיסה הפופולרית ולמעשה הנגישה את היכולת לנוע ממקום למקום באמצעות מטוסים לרובה ככולה של האנושות.

אפקט הטרגדיות האוויריות

ב-20 באוקטובר 2018, בדיוק לפני 6 שנים, כל זה התהפך. דווקא אחרי שנה שזכתה לכינוי "השנה הבטוחה בתולדות התעופה" בה לא נרשמה אף תאונה אווירית קטלנית ברחבי העולם, התרסק מטוס של חברת "ליון אייר" האינדונזית בטיסה 610, דקות אחרי שהמריא מג'קרטה. כל הנוסעים ואנשי הצוות, 188 במספר, נהרגו. על ההלם הכללי מהתאונה הקטלנית, נוספה הידיעה, שמדבר במטוס חדש ממש, מהניילונים: 737MAX - הוורסיה החדשה והחדישה ביותר של המטוס רב-המכר. 5 חודשים בלבד אחר כך, ב-10 במארס 2019, התרסק מטוס מאותו דגם בשירות חברת "אתיופיאן" ו-157 נוסעיו ואנשי צוותו נהרגו.

לא רק דגם המטוס היה זהה. גם פרופיל התאונות היה זהה. למרות ניסיונות מצד יו"ר ומנכ"ל בואינג באותה עת, דניס מילנברג ואנשיו, להטיל את האשמה על הטייסים, התברר עד מהרה שהאשמה היא של בואינג, שהתקינה במטוס מערכת בשם MCAS ולא הדריכה את הטייסים איך להשתמש בה, או יותר נכון איך להגיב כשהיא מופעלת אוטומטית. בהתחשב בעובדה שלטייסים יש 10 שניות זמן תגובה לפני שהתהליך הופך לבלתי הפיך – זה מזעזע.

הזול עולה ביוקר

לאט לאט הלכו והתבררו גם הסיבות לכך שלא ניתנה לטייסים הדרכה הולמת: בואינג רצתה לחסוך כסף. הרבה כסף וזמן, על ידי הגדרת המטוס כשדרוג לדגמים הקודמים ולא כמטוס חדש - ובכך להימנע מתהליך רישוי יקר, מורכב וארוך של שנים. לבואינג לא היה זמן: המתחרה הגדולה שלה, אירבוס, הוציאה לשוק את ה-A320 Neo שיתרונו הגדול היה החיסכון בדלק – ובכסף – שהציע לחברות התעופה, ולבואינג לא היה פתרון זמין. אז הציגו את המקס כבסך הכל עוד שדרוג של ה-737 הוותיק, החליפו לו את המנועים במנועים חדישים ויעילים יותר, ששרפו פחות דלק, וכדי לפצות על הגודל והכובד של המנועים החדשים – התקינו את ה-MCAS. בואינג נאלצה לשלם 2.5 מיליארד דולר בקנסות ופיצויים כדי להימנע מתביעה פלילית; מטוסי המקס בכל העולם קורקעו לכ-20 חודשים, עד שהבעיה תוקנה, והתדמית של בואינג ספגה מכה אנושה.

אלא שזה לא נגמר: ב-5 בינואר השנה ניתק באמצע טיסה של חברת "אלסקה אירליינס" רכיב שמשמש כחילופי לדלת והותיר חור גדול בצד המטוס. הסתבר, כי המטוס עזב את מפעלי בואינג חודשיים קודם לכן מבלי שארבעת הברגים שאמורים להחזיק את הדלת החילופית במקומה – לא הוברגו. למזלם של הנוסעים, איש לא נהרג, אבל ה-FAA, רשות התעופה האמריקנית, שוב מיקדה את תשומת ליבה ביצרנית המטוסים.

כישלון גם בחלל

גם בתחום החלל נחלה בואינג אכזבה קשה, כאשר החללית המאוישת שלה Starliner, בטיסת הבכורה, נאלצה להשאיר בתחנת החלל את שני האסטרונאוטים שעל סיפונה לזמן ממושך. הם עדיין שם, בעת כתיבת שורות אלה ומצפים לחילוץ באביב הקרוב.

בסרט שהפיקה נטפליקס, "קריסה: מה קרה לבואינג?" מתארים עובדים ותיקים את המהפך שעברה החברה לאחר המיזוג עם "מקדונל דגלאס", ב-1996. מחברה משפחתית, שמטרתה העיקרית הייתה איכות מוצריה, שלא חסכה סנט אחד כדי להבטיח את שלומם, רווחתם ובטיחותם של נוסעיה, היא הפכה למכונה להדפסת כסף. חברה, שהנושא היחיד שעניין את מנהליה היה ערך המניה בוול סטריט. העובדים מאשימים בכך את אנשי מקדונלד גלאס שהשתלטו על הנהלת החברה המאוחדת והשליטו בה תרבות תאגידית איומה ומסוכנת. תרבות של תאוות בצע לא מרוסנת, שאת פירות הבאושים שלה הם משלמים בימים אלה.