משרדי האוצר והתיירות סיכמו על מתווה סיוע לענף התיירות והמלונאות בגובה 300 מיליון שקלים. בפגישה שקיימו שר האוצר ישראל כ"ץ ושר התיירות אסף זמיר עם נציגי המלונאים, שמעו מהם על הקשיים שחווה הענף עקב הירידה בתיירות הנכנסת.
בימים כתיקונם, כ-50% מהאורחים בבתי המלון הם תיירים מחו"ל. על כן, חווים בתי המלון קשיים תפעוליים באופן משמעותי מעבר לכלל ענפי המשק שהפסיקו את פעילותם עקב משבר הקורונה.
חיטוי האיזור בו שהו חולי הקורונה באילת // צילום: דוברות עיריית אילת
משבר הקורונה עצר לחלוטין את כניסת התיירים לישראל כבר בתחילת מרץ. לאור העובדה שלא צפויים לשוב לישראל תיירים בהיקף משמעותי בחודשים הקרובים, סיכמו שר האוצר ושר התיירות להקצות תקציב לסיוע בהפעלת המלונות בעתיד גם ללא תיירות חוץ, ולבצע פעולות נדרשות בענף התיירות.
שר האוצר ישראל כ"ץ מסר כי "התיירות מהווה חלק בלתי נפרד מהכלכלה הישראלית ואני רואה בה חשיבות רבה. צעד זה מהווה שלב נוסף בהחזרת המשק וכלכלת ישראל לשגרה ולצמיחה".שר התיירות אסף זמיר הוסיף כי "ענף התיירות כולו נמצא במשבר חמור בעקבות הקורונה ותפקידנו לפעול במהירות האפשרית להחזירו למסלול ולסייע בשיקומו. אני מודה לשר האוצר ישראל כ"ץ על הירתמות המידית לנושא".
במקביל, משרד התיירות ורשות מקרקעי ישראל הודיעה כי 1,133 חדרי מלון חדשים יוקמו בעיר אילת. העיר הדרומית ספגה את המכה הקשה ביותר במהלך התפשטות וירוס הקורונה בישראל, למרות שבפועל כמעט ולא היו בה מקרי הידבקות.
כעת, מתוך רצון לעודד את התיירות בעיר, יוקם רובע חדש באילת שישתרע על פני כ-940 דונם ובמקביל לחדרי המלון, ייבנו בו גם יותר מ-3,000 יחידות דיור חדשות. הרובע החדש יוקם על שטחי בריכות מפעל המלח בחלק הצפוני של העיר, במסגרת תכנית הכוללת שישה מגרשים למלונאות. כיום, ישנם כ-11 אלף חדרי מלון באילת עם תפוסה ממוצעת של 73.3% בשנה.
עוד בנושא:
התרגשות שיא: אילת חוזרת - ובגדול
שונה ממה שהכרתם: הכירו את אילת החדשה
כמו בסיני: החופים המשודרגים של אילת
בימים אלו עוברת אילת לא מעט שינויים החופים שניזוקו בצורה חמורה כתוצאה מהסופה שפקדה את העיר בחודש ינואר השנה שופצו לחלוטין וכך גם הטיילת והאטרקציות השונות בעיר.
מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי: "הקמת חדרי המלון ברובע החדש תוביל לפיתוח אזורי תיירות נוספים ולגיוון באפשרויות החופשה. משרד התיירות משקיע באילת מאות מיליוני שקלים וימשיך ב'זריקת העידוד' לעיר באמצעות פיתוח תשתיות והיבטים נוספים בעקבות המשבר הקשה אותו היא עוברת בעקבות הקורונה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו