אלו שתקועים ואלו שחיים בתפוצות: הישראלים שמבינים שאין כמו בבית

ענבר עדין | איחוד האמירויות

"הגעתי לדובאי לפני כחודשיים כדי לסקר עבור הישראלים את המלונות והאטרקציות במקום, והחלטתי להישאר כי מצליחים לנהל כאן שגרת חיים מדהימה במגבלות הקורונה. כל המסעדות פתוחות, וגם החופים, הקניונים ואפילו המועדונים פתוחים. במוקדי התיירות יש סדרנים שמקפידים שכולם עם מסיכות, וכל המקומיים והתיירים שומרים על ההנחיות.

"אני מרגישה כאן יותר בטוחה מבישראל. הישראלים שנמצאים איתי פה כבר עזבו את מלונות היוקרה, עוברים לדירות ומתמקמים, כי אנחנו לא יודעים עד מתי נהיה כאן. למרות חוסר הוודאות שמתלווה לטיול בתקופת הקורונה, זאת הזדמנות ליהנות מהמקומות הכי מתוירים בעולם כשהם ריקים מתיירים, וכך יצא לי לסקר השנה לבלוג שלי גם את חופי מקסיקו וגם את איי סיישל".

לירן דיסטלמן | גאורגיה

"הגעתי לגאורגיה לפני שבוע בערך, אחרי תקופה קצרה בארץ. יש פה סגר שהתחיל לפני חודשיים וחצי בערך ואמורים להתחיל לשחרר אותו בהדרגה בתקופה הקרובה, עם שאיפה לפתיחה מלאה בתחילת חודש מארס.

"כשמגיעים לגאורגיה, נכנסים מייד למלון ועושים עוד בדיקות. קיבלתי הפעם מלון לא מדהים, אבל זה בסדר. מזג האוויר פה טוב ובהרים יש שלג, האתרים התיירותיים בהרים פתוחים ואני מחכה לבקר שם.

"המסעדות פה סגורות, וכמו שאמרתי, יש סגר בשעות הערב עד שעות הבוקר. עכשיו מדברים על פתיחת עסקים, מכוונים יותר לחנויות בשלב הזה, אבל ההערכה היא שעד חודש מארס יפתחו פה הכל. אנחנו מקווים לטוב ומאמינים שיהיה בסדר".

אושרי שריקי | מרוקו

"אנחנו קבוצה של כמה עשרות ישראלים שנתקענו יחד במרוקו עם הסגירה של נתב"ג. המצב פה די מורכב, משעה שמונה בערב מרוקו נראית כמו ביום כיפור - כל התושבים נעולים בתוך הבתים שלהם.

"מנגד, במהלך היום הכל די פתוח - המסעדות, החנויות, השווקים, הכל פתוח. אנחנו לא מפחדים פה מהתחלואה, למרות שמדברים על כך שנתוני ההדבקה והתחלואה גבוהים יחסית. אנחנו מקפידים לשמור על עצמנו, והכל בסדר.

"עכשיו אנחנו מנסים לצאת ממרוקו למדינה אחרת בתקווה להגיע בסוף לישראל. יש פה כאמור לא מעט ישראלים שנמצאים איתנו, ואנחנו מקווים שנוכל לחזור לארץ בקרוב".

לירן לוי | יפן

"לפי מה שאומרים פה, יש אלפים שאין להם מקום בבתי החולים אבל אין פאניקה, הכל מתנהל כרגיל ברחוב. בבית הספר של הבן שלי מצאו ארבעה חולי קורונה ולא סגרו אותו. כמו כן, מסעדות יכולות לפעול עד שמונה בערב, ומי שפותח אחרי זה מקבל קנס. אין מועדונים או הופעות. לא עושים בדיקות לכל אחד, רק אם היית ליד חולה מאומת או אם אתה נכנס לניתוח.

"בטוקיו יש בערך 1,500 נדבקים ביום ובאוסקה קצת פחות, המצב משתפר לאט־לאט. תיירים לא יכולים להיכנס ליפן לצערי, שום זר לא נכנס ליפן. המצב לא טוב, הממשלה נתנה לאנשים כמוני 10,000 דולר ועזרה בחצי משכר הדירה. חיי הלילה די מתים פה, יש כמה אנשים שעדיין הולכים לשתות קצת, אבל הרחובות מתים כבר בשמונה בערב".

דניאל אסרף | טורקיה

"בתקופה כזאת, הגבלות הקורונה מורגשות כמו בכל מקום מהנחיתה בשדה. שמירת ההנחיות מאוד ברורה, אי אפשר לשחק עם זה פה. האטרקציות באיסטנבול כרגע סגורות, המסעדות פתוחות לטייק־אוויי והקניונים פתוחים, אך אין הרבה אנשים.

"היחס לתיירים שונה מאשר היחס למקומיים. אם אתה תייר פה, אתה היחיד שיכול להכניס להם כסף, אז הם ינסו בכל מצב לשכנע אותך לעשות קניות אצלם, ובכל תחום. לתיירים יש גם פחות הגבלות. חלק מהמסעדות פתוחות למרות שאסור, כשהדלת סגורה ונכנסים בדרך אחרת. המדרחוב באיסטנבול הומה אדם, שכן זה מקום פתוח ומרגישים שם בטוחים יותר. אין ספק שמרגישים את הקורונה, אבל פחות מבישראל, הרבה יותר פתוח ומשוחרר כאן מאשר בארץ".

אורנית סבח | ארה"ב

"בניו יורק כעיקרון אין סגר, אבל גם אין מסעדות שאפשר לשבת בהן. מותר רק טייק־אוויי ואפשר לשבת בחוץ במעין אוהלים כאלה, אבל קר נורא ויש שלג. בלונג איילנד המסעדות פתוחות עד השעה 22:00. הם כביכול שומרים על ריחוק חברתי, אבל זה לא באמת קורה. לצערי שומעים פה על הרבה טרגדיות - רק אתמול המורה של הבנות שלי הכלה לעולמה מקורונה.

"יש ברים פעילים בלונג איילנד והכל פתוח כעיקרון (סופרמרקטים, חנויות גדולות וקניונים). אנשים מחפשים להתחסן וזה מאוד קשה, אנחנו מחפשים חיסונים בכל דרך שאפשר. מובן שחיסנו את הרופאים והצוות הרפואי והכל, וכדי להתחסן צריך להוציא מעין אישור שאתה עובד עם ציבור, אני עדיין לא קיבלתי אישור להתחסן".

אייל יסקי | סיישל

"אנחנו נמצאים בסיישל כבר כמה שבועות טובים, פשוט נתקענו פה ואין צפי מתי נוכל לחזור לארץ. יש פה סגר מלא ועוצר לילי, כל הסופרים והחנויות נסגרים בכל יום בשעה 17:00 ובסופי השבוע הכל נסגר מוקדם יותר, בשעה 13:00.

"כל תייר שנכנס לסיישל צריך להיכנס לבידוד של שבוע, ובתום השבוע חייב לעשות בדיקת קורונה, רק כשהיא יוצאת שלילית הוא יכול לצאת מהבידוד. מי שמפקח הם אנשי בית המלון. המסעדות היחידות שפתוחות הן אלו שעושות משלוחים, וגם פה חוששים מהמוטציות - אזרחים בריטים, לדוגמה, לא יכולים להיכנס. המצב פה באופן כללי לא קל בכלל, הוויזה שלנו נגמרה והמקומיים חושבים שאנחנו רוצים להגר, מה שכמובן לא נכון. אנחנו רוצים לחזור לארץ, והם לא מאמינים לנו שלא מקבלים אותנו בישראל".

רותם בר | צרפת

"אנחנו חיים במרחב הכפרי של חבל דורדון בדרום־מערב צרפת, בסמוך לעיירה ברנטום, בין שדות ויערות. את הקורונה אנחנו יכולים לפגוש רק כשאנחנו יוצאים לעיר, וגם שם אין הרבה.

"בצרפת, נכון לרגע זה, אין סגר, אך יש הגבלות. עוצר משש בערב, מסעדות ובתי קפה פתוחים רק לטייק־אוויי ולמשלוחים, אין ספורט (חדרי כושר, בריכות, סקי) ואין אירועי תרבות. החנויות כולן עובדות כרגיל, וגם מערכת החינוך פועלת במלואה, להוציא אוניברסיטאות שממשיכות ללמד בזום. ביום רביעי הקרוב ינאם נשיא הרפובליקה ויודיע אם ממשיכים כך או מחמירים את הסגר. לא סביר שתהיינה הקלות. המוטציה הבריטית של הנגיף החלה להשתולל בצפון המדינה".

שירן זיני | איטליה

"היום האזור שבו אני נמצאת מוגדר צהוב. זה אומר שבשבועיים הקרובים אני אוכל את הפיצה שלי במסעדה. הממשלה חילקה את המחוזות לשלושה צבעים, ובכל שבועיים יש בחינה מחדש של המדד. בשבועות האחרונים באיטליה שיעור ההידבקויות הכללי עומד על כ־4%-5%, המספר יציב ולא גבוה, ולכן מתחילת החודש רוב המחוזות באיטליה צהובים.

"עדיין יש חוקים: חובה לעטות מסיכות, מסעדות ובתי קפה פתוחים עד השעה 18:00, עוצר מהשעה 22:00, אסור לעבור בין מחוזות. אתמול ביקרתי בנבילי, אזור התעלות של מילאנו - אנשים מטיילים, שותים בירה, יין ו/או שפריץ אפרול, העיר נראתה חיה! אנשים מחייכים! ברור לכולם שהקורונה עדיין פה, אבל עם השמש שיצאה בצהריים למשך כמה שעות, היתה הרגשה נורמלית פתאום במונחים של פעם".

פיני אברהם | מקסיקו

"כבר מחודשי קיץ 2020 הכל כאן עובד ופתוח כרגיל. מלונות, אטרקציות, טיולים, ברים, מסיבות, חנויות וכו'. מקסיקו מחולקת על פי צבעי הרמזור שמנחה את כלל האזרחים והתושבים לגבי ההגבלות המוטלות עליהם.

הקריטריונים של הרמזור במשך כל תקופת המגיפה השתנו מעט מאוד, ולפיהם נקבעו ההנחיות, ובפועל החובה היחידה שמוטלת על כולם כאן היא עטיית מסיכה באזורים סגורים בלבד.

"הכניסה למקסיקו מעולם לא נחסמה בפני שום אדם - גם אם הוא תייר. נכון להיום, המדינה עדיין לא קיבלה מספיק חיסונים כדי לחסן את מי שירצה, אך בכל מקרה, אין במקסיקו שום כפייה ישירה או עקיפה לקבלת החיסון, ומההיכרות שלי בשטח, אין כל כך ביקוש לחיסון המדובר גם על ידי האזרחים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו