השגריר של הרפובליקה העממית של סין, צאי רון, העניק ראיון מיוחד ל"ישראל היום" לרגל 30 שנה לכינון היחסים בין המדינות. השגריר הסיני צאי רון נכנס לתפקידו בשנת 2021, בעיצומה של מגפת הקורונה העולמית, אחרי שהיה גם שגריר בפורטוגל ונשא שורה של תפקידים בכירים נוספים בשירות החוץ של הרפובליקה העממית מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת.
כהונתו כשגריר הגיעה גם כשנה לפני ששתי המדינות - ישראל והרפובליקה העממית של סין - הגיעו לנקודת ציון משמעותית: 30 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים ב-1992. אף שאירועים גדולים לציון האירוע לא התאפשרו בגלל מגפת הקורונה, החגיגיות של המעמד לא נפגעה, והשגריר מקפיד להעלות על נס את אבן דרך זאת שוב ושוב, גם בראיון הנוכחי שנתן ל"ישראל היום".
הראיון התקיים יום אחד בלבד לאחר שהרשויות בבייג'ינג הודיעו על הסרת חובת הבידוד על הגעתם של מבקרים לסין. אף שהשגריר לא התייחס לכך באופן ישיר (וגם תזמון הראיון היה מקרי), מדובר בעוד צעד לקראת פתיחת שעריה של סין לתיירות נכנסת באופן גורף ובכך - לפחות באופן סמלי - יסתיים עידן המגפה העולמי בעולם התיירות.
בראיון מדגיש השגריר צאי כי החברות בין ישראל לסין היא הרבה מעבר ליחסים דיפלומטיים - היא חברות בין העמים. והוא אף רואה בישראל שותפה ביוזמת החגורה והדרך, גם אם עדיין לא באופן רשמי, שבמסגרתה סין מעוניינת להקים דרך משי חדשה (גם דרך הים) שתהפוך את סין - בראייתה - למעצמת מסחר חובקת עולם. ואף שאינו מתייחס ישירות למה צופן העתיד בכל הנוגע ליחסי המסחר והתיירות בין ישראל לסין, השגריר אופטימי מתמיד.
ש: איך אתה מסכם את 30 השנים האחרונות, ואיך לדעתך ייראו 30 השנים הבאות ביחסים בין הצדדים?
"אני חושב שזו שאלה חשובה מאוד. במהלך התקופה הזאת, השגנו הישגים ביחסים שלנו ואנחנו מאוד מרוצים מהמומנטום היציב. אנחנו מסתכלים על העתיד וחשוב לנו להסתכל אל העבר וההישגים שהוא הביא בקשרים שלנו בעודנו מדמיינים את החזון העתידי של של יחסי סין-ישראל . המשך פיתוחה של סין יביא הזדמנויות חדשות ליחסי סין-ישראל ועבור השת"פ ברמה המעשית, ואנחנו רואים איך באוקטובר האחרון הקונגרס הלאומי ה-20 של המפלגה הקומוניסטית של סין התקיים בהצלחה, והעלה על נס ציין את המסע החדש של סין לעבר היותה מדינה מודרנית וסוציאליסטית בכל המובנים. הפיתוח הצפוי של סין יביא הזדמנויות חדשות לשת"פ עם ישראל ואנחנו מקווים ומאמינים שהיחסים שלנו יזכו לעתיד אפילו ורוד יותר. בנובמבר 2021 הנשיא שי ג'ינפינג והנשיא יצחק הרצוג קיימו שיחה והם הגיעו להסכמה חשובה על המשך קידום היחסים וניצלו את האירוע על מנת לשרטט את המשך הדרך להעמקת הקשרים הבילטראליים, כמו גם ברכו זה את זה על ציון הדרך של 30 שנות יחסים.
"במהלך שלושים השנים האחרונות, באמצעות מאמץ ממוקד של שני הצדדים, היחסים בין סין לישראל השיגו תוצאות שנשאו פרי. במהלך שלושים השנים האחרונים היינו עדים לאמון הדדי שהלך וגבר בין הצדדים. מנהיגים משתי המדינות שמרו על אינטראקציה הדוקה ובין הצדדים - בכל הרמות - והתנהל שיח ושיג ידידותי. השקנו את מנגנון שיתוף הפעולה הבין ממשלתי בין ישראל לסין בשנת 2013 והקמנו את "הוועדה לשיתוף פעולה בתחום החדשנות ישראל-סין" (ה-JCIC) בשנת 2014 בנוסף יצרנו את "השותפות המקיפה לחדשנות של ישראל-סין" בשנת 2017 .בכך הגענו לנקודת שיא חדשה והיסטורית ביחסים הבילטראליים. השנה (2022), למרות המגפה, סין וישראל כינסו בהצלחה בפעם החמישית את ה-JCIC וקיימו סדרה של פעילויות כדי להעלות על נס את שנת ה-30 לכינון היחסים הדיפלומטיים, ובכך הזרקנו מרץ לקשרים הבילטרליים".
השגריר מזכיר בראיון את מאמר דעה שכתב עבור "ישראל היום", שפורסם גם הוא השבוע, ובמסגרתו הוא מדגיש איך היחסים פרחו לרמה שבמסגרתה סין הפכה להיות שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל באסיה ושותפת הסחר השניה בגודלה עבור ישראל בעולם, כמו גם המקור הגדול ביותר של סחורות לייבוא עבור ישראל. וגם התיירות - לפני פרוץ המגפה - הגיעה למעל 100 אלף תיירים בכל צד. לדבריו, היחסים בין העמים לא פחות חשובים מהקשרים בין המדינות והממשלות.
"במהלך 30 השנים האחרונות היחסים בין סין לישראל עמדו במבחן התמורות הבינלאומיות, והמשיכו לצמוח באופן עקבי ויציב. זה מביא לשנינו חוויות הדדיות עם ערך רב והשראה, וראוי להמשיך במגמה זאת על העתיד. צאי מציין כי ההצלחה של שלושים השנים הבאות היא בעיקר הודות לכך שארבעה מרכיבים פותחו ושומרו כראוי.
"ראשית - המנהיגים ניווטו את היחסים הבילטרליים ממבט אסטרטגי ארוך טווח ומנחים את היחסים במסלול הנכון. שנית - היחסים שלנו מחוייבים לעקרונות הבינלאומיים כמו כיבוד הדדי בריבונות ואי התערבות בעניינים הפנימיים - זה הבסיס ליחסים שלנו. שלישית - השת"פ שלנו עם החוזקות המשלימות והמיטיב עם שני הצדדים ושני העמים. רביעית - היחסים הידידותיים בין הסינים ליהודים ובין סין לישראל הם עתיקי יומין והמסורות האלו, שאנחנו חובקים, מקודמים ויוצרים בסיס טוב ליחסים בין העמים.
"כשאנחנו מסתכלים על 30 השנים הבאות, אנחנו מאמינים שיש את כל התנאים שהיחסים יצמחו אפילו עוד יותר ואנחנו סמוכים ובטוחים שהעתיד אפילו ורוד עוד יותר".
צאי מזכיר את הדרך המשותפת ששני הצדדים עשו גם לאחרונה, עם פרוץ מגפת הקורונה. לדבריו, "במהלך המאבק נגד הנגיף, העם הסיני והעם הישראלי עזרו זה לזה בתקופה קשה זו, והציגו באופן בולט את המשמעות של הפתגם 'חבר לעת צרה הוא חבר של אמת'."
הוא הזכיר כי פריצת הדרך שעשו ישראלים באולימפיאדת החורף שהייתה בבירה הסינית בתחילת השנה (2022), ואפילו הזכיר כי כי המשלחת הייתה למעשה מאמן ושלושת ילדיו. "ההשתתפות שלהם באופן כה בולט הייתה עדות מלבבת נוספת ליחסים הידידותיים בין ישראל לסין".
צאי מסכם את חזונו בכך ש"עבור סין וישראל, שנת ה-30 היא צומת דרכים היסטורי במקביל להיותה נקודת התחלה חדשה. אם נחבוק את ההזדמנויות החדשות הדבר יאפשר ליחסי סין-ישראל לבנות על ההישגים של 30 השנים האחרונות ולפתוח פרק חדש מפואר אף יותר".
ש: מה תפקידה של ישראל ביוזמת החגורה והדרך?
"לגבי יוזמת החגורה והדרך, מדובר בתכנית שת"פ בינלאומית חשובה שהושקה על-ידי הנשיא שי. היא גם מוצר ציבורי חשוב לרווחת העולם מצד הסין, למידה הדדית, ושיתוף פעולה פורה לשני הצדדים. בניית תשתיות היא חלק מרכזי מהתכנית, כמו גם חיבוריות בכל הממדים, שמאפשרת פלטפורמות חדשות לשת"פ בינלאומי, וגם דחיפה לפיתוח ושגשוג משותף לכל המדינות. זו תכנית פתוחה, כוללנית, ושקופה שנועדה לקדם שת"פ וחיבוריות ונועדה לקדם את התרומה המשותפת וההיוועצות ההדוקה ליתרונות הדדיים, והיא נועדה לקדם מדיניות, תשתיות, סחר, וחילופים בתחום הפיננסים והידע האנושי. התוכנית הוצגה בשנת 2013 ונתמכת באופן מאסיבי ויש הרבה משתתפות - מעל 150 מדינות ו-32 ארגונים בינלאומיים שחתמו על יותר מ-200 הסכמים של היוזמה עם סין. יש פרויקטים חשובים שמראים את שיתוף הפעולה הפרקטי והיתרונות שמביאים לאנשים ונפתח צוהר חדש לחיבוריות של פיתוח משותף. עכשיו ה-BRI (ראשית התיבות של התכנית באנגלית) הפכה להיות הפלטפורמה הגדולה ביותר בעולם לשיתוף פעולה בינלאומי.
"אנחנו מברכים על השתתפותה של ישראל ואנחנו מברכים ומצפים בכיליון עיניים להשתתפות פעילה ובונה בשיתוף הפעולה של התכנית. בין ישראל לסין לא חתמנו על הסכמים כחלק מיוזמת החגורה והדרך אך זה לא משפיע על כך שאנחנו משתפים פעולה במסגרת הזאת. ככל שאני יודע ישראל היא בין המייסדות של הבנק האסייני להשקעות בתשתיות (ה-AIIB). אנחנו מצפים בכיליון עיניים לשיתוף פעולה גדול יותר בין ישראל לסין תחת ה-BRI ואנחנו מקווים שהוא יספק יתרונות לשני העמים והמדינות. אנחנו מקווים שהוא יתרום וישמר את לחזון של שלום ופיתוח עולמי".
ש: באיזו מידה היחסים עם ישראל משפיעים על היחסים בין סין לבין ארה"ב?
"סין מחויבת לקידום שיתוף פעולה ידידותי עם כל המדינות על בסיס חמשת העקרונות של דו-קיום. אנחנו מחויבים לפיתוח שותפויות בינלאומיות עם דיאלוג במקום עימות ושותפויות במקום בריתות. אנחנו מחויבים לבניית סוג חדש של יחסים בינלאומיים עם כבוד הדדי, צדק, ושיתוף פעולה שמיטיב באופן הדדי. יחסי-ישראל סין לא מכוונים נגד צד שלישי כלשהו ולא צריכים להיות משובשים על-ידי אף צד שלישי".
ש: מה ישראל יכולה ללמוד מסין ומה סין יכולה ללמוד מישראל?
"לעם הסיני ולעם היהודי היסטוריה ארוכה ומפוארת ושניהם תרמו רמות לפיתוח הציוויליזציות של העולם. שני העמים שמים ערך רב על משפחה וחינוך ושני העמים חולקים דמיון רב באידיאלים ובערכים - ולצד זאת יש גם הבדלים בכל הנוגע לשיטה החברתית, התרבות הדתית ועוד. עם זאת, הן המאפיינים המשותפים והן ההבדלים יכולים להיות זריקת מרץ ללמידה הדדית במקום להוות מכשול לאינטראקציה. החברים הישראלים שלי אמרו לי שיש הרבה דברים שהם מעריצים שישראל יכולה ללמוד מסין - כמו למשל היישום של תוכניות ארוכות טווח והיכולת והניסיון הרב בבניית תשתיות, כמו גם הצעדים האפקטיבים והמרשימים בתחום הטיפול בעוני. במקביל, חברים סינים שלי אמרו לי שהם גם שמו לב לדברים רבים שניתן ללמוד מישראל. כמדינה שמפורסמת בהיותה "אומת החדשנות", ישראל בעלת שיטה ותרבות ייחודיות בכל הנוגע לחדשנות ובעלת מדע וטכנולוגיה מתקדמים ביותר בתחום הכלכלה, בריאות, ועוד. סין מקווה לחזק את הקשרים והלמידה הדדית בין שני הצדדים ולעבוד עם ישראל לפיתוח משותף וקידמה".
השגריר, כאמור, אופטימי מאוד בכל הנוגע לחזרת המצב לשגרה שהייתה לפני פרוץ המגפה ומדגיש כי מבחינת הסינים העניין בישראל נותר כמו שהוא, על רקע ההצלחה שהייתה בתחום בתיירות ובקשרים בין העמים לפני הניתוק שכפה הנגיף בשלוש השנים האחרונות.
"ודאי שמתם לב שלאחרונה הטיסות הישירות בין שנזן לתל אביב ושנגחאי לתל אביב חודשו. כפי שאמרתי, לפני המגפה, היה לנו שת”פ מאוד הדוק בין העמים . בשנת 2019 היו טיסות ישירות בין תל אביב לחמש ערים סיניות. בייג'ינג שנגחאי שנזן הונג קונג וצ'נגדו. עכשיו הטיסות הישירות בשני הקווים שנזן-תל אביב ושנגחאי תל אביב חודשו ואנחנו מאמינים שככל שישתפר מצב המגפה, עוד טיסות ישירות יוחזרו לפעול. אנחנו אפילו יכולים לומר שיהיו עוד צמיחה בחילופים בין בני האדם יחסית למצב לפני המגפה. אנחנו מצפים בכיליון עיניים לחידוש הטיסות הקיימות אלא גם לפתיחה של נתיבים חדשים. ככל שאנחנו יודעים יש הרבה חברות תעופה בערים סיניות שמקוות לפתוח טיסות ישירות עם תל אביב".
ש: מה החזון שלך בכל הנוגע ליחסי המסחר והשותפות הכלכלית בעידן שלאחר המגפה?
"למרות ההשפעה הקשה של המגפה על הסחר בין המדינות, הוא עדיין נותר על מסלול צמיחה. לפי הנתונים שלנו בשנת 2020 היקף המסחר הגיע ל-17.54 מיליארד דולר ורשם זינוק של 18.8% לעומת השנה שלפני כן. בשנת 2021, הוא היה 22.8 מיליארד - זינוק של 30% - וזינק ל-23.57 מיליארד ב-11 החודשים הראשונים של 2022. בין ינואר לספטמבר השנה (2022), הייצוא של רכבים מסין לישראל צמח ב-176% ורובם הם רכבים של אנרגיה חשמלית, ובכך יצרו מנוע צמיחה נוסף ליחסי המסחר. המומנטום הזה הוא עדות לפוטנציאל האדיר והחוזק של השת"פ הכלכלי והמסחרי בין שני הצדדים. שני הצדדים החלו להאיץ את השיחות להשגת הסכם סחר חופשי. לאחר שיושלמו השיחות וההסכם ייחתם, הוא ייתן דחיפה חזקה נוספת לשיתוף הפעולה הסיני-ישראלי. החברות הסיניות משתתפות באופן פעיל בבניית התשתיות בישראל ותורמות לפיתוח החברתי-כלכלי של ישראל. שני הצדדים עובדים בצוותא כדי לבנות פרוייקטים משותפים חשובים כמו פארק החדשנות סין-ישראל צ'אנגזו ופארק החדשנות סין-ישראל בשגנחאי. שיתוף הפעולה בחדשנות הפך להיות נושא מרכזי ומנוע צמיחה ליחסים בילטראליים".
ש: תיירים ישראלים מאוד רוצים לחזור לרפובליקה העממית של סין. מה השינויים שהם יחושו עם הגעתם לאחר שלוש שנים של היעדרות, ולא רק באזורים המתויירים המוכרים?
"אני מבין לחלוטין את הכמיהה של החברים הישראלים שלנו. אחרי שלוש שנים, כשהתיירים הישראלים יחזרו לסין, אני מאמין שהם ירגישו את התשוקה וההתלהבות של הסינים. אני מאמין שירגישו לעומק את הפיתוח החדש והשינויים שהתרחשו בסין. אני מאמין שגם ירגישו ביתר שאת את קבלת הפנים של הצד הסיני עבור החברים שלנו מישראל וממדינות אחרות, ועד כמה שנוח לטייל במדינה. אני מאמין שגם אתם חשים שהסינים מאוד רוצים לחזור לישראל ולקיים אינטראקציה פנים אל פנים. הם מקווים ללמוד עוד על ישראל אז אני מקווה שאתם תדעו יותר על השאיפות של העם הסיני בכל הנוגע לתחום הזה. כפי שהישראלים החברים שלנו, היחסים בין שתי המדינות הן לא רק בין שתי הממשלות אלא גם בין שני העמים. בסין יש לנו גם פתגם שבו אומרים שיחסי ידידות בין מדינות תלויים בחיבה ההדדית בין העמים. כך שאם יש יותר קשרים ומעברים בין העמים והבנה הדדית גדולה יותר אנחנו נשיג בסיס יותר יציב לעמים שלנו ביחסים הבילטראליים. אני מאמין שככל שיוקל המצב במגפה ויהיו יותר מעברים בין אנשים, הבסיס של היחסים בין העמים אפילו יתחזק עוד יותר".
ש: הרבה גורמים במגזר העסקי הישראלים מעוניינים לחדש את היחסים שלהם עם עמיתיהם הסיניים. איך תקדם סין את המגעים האלו בעידן שלאחר המגפה?
"ביקרתי לאחרונה במספר רב של חברות ישראליות. במהלך השיחות שלי שם עם העובדים וההנהלה שם נוכחתי לכך שאכן יש רצון עז לחדש את הקשר עם הצד הסיני לאחר דעיכת המגפה. ככל שיוקל המצב במגפה, אנחנו מצפים בכיליון עיניים לעוד חילופים בין העמים והמדינות. כפי שאמרת המגפה פגעה במעבר של האנשים בין האומות, והחברים הישראלים שלנו מקווים שהם יוכלו להגיע לסין בקרוב ואנחנו מבינים זאת. לגבי ההשקעות אחרי המגפה, אני מאמין שאפשר להשיג תשובות יותר ישירות מהחברות הסיניות, שהן כמובן ישויית שמקבלות את ההחלטות בעצמן. אבל אני גם אגיד את דעותיי בהמשך לשיחות שלי עם החברות. אכן השת"פ בין המגזרים העסקיים הוא חלק חשוב ביחסים הבילטרליים והוא גם מהווה חלק שאין לו תחליף ביחסים הבילטרליים שלנו. כפי שאמרת, הרבה חברות משתתפות בפרויקטים של תשתיות בישראל, וזה חלק חשוב בשיתוף הפעולה שלנו.
"הפרוייקטים הפכו בחלקם לאתרים שיש להם חשיבות עצומה. כך למשל, הקו האדום ברכבת הקלה, אומרים שהוא יכול לממש את החלומות של העם הישראלי. עוד דוגמא הוא הנמל החדש בחיפה. החברים הישראלים שלנו אמרו שהנמל החדש פתח שער חדש אל העולם. עוד פרוייקט שנבנה על ידי חברה סינית הוא פרויקט כוכב הירדן של תחנת הכוח ההידרולוגית, זה פרוייקט חשוב לחיי היום יום של האנשים וגם תורם למערך החשמל של ישראל. אנחנו תומכים בשת"פ גדול יותר בין המגזרים העסקיים ועל-ידי התמיכה שלנו אנחנו נציע סביבה עסקית יציבה. אנחנו נציג פלטפורמות והזדמנויות עבורם לשת"פ, ואנחנו נפעל דרך צעדים נוספים כדי לתרום לענייני ההשקעה והסחר וכדי ליצור ליברליזציה שתפשט את התהליכים. כמובן, החברות הן הישויות והשחקניות המרכזיות בקהילה העסקית, כך שבכל הנוגע לשאלה האם יהיה שת"פ ואיך הוא יתבצע, העניין תלוי בהן. מה שהממשלות של שני הצדדים צריכות לעשות הוא ליצור סביבה עסקית הוגנת וצודקת ובלתי מפלה עבור החברות כדי שיוכלו לקדם השת"פ כדי למצוא עוד הזדמנויות. יש לי אמון מלא בהמשך השת"פ בין שני המגזרים העסקיים. זה גם כמובן מצריך מאמצים משני הצדדים כדי ליצור עוד תנאים מועדפים לעסקים".
עבור צאי, שכאמור נמצא בתפקיד כמעט שנתיים, נראה שהמשימה היא לא רק לייצג את סין, אלא גם לעשות נפשות לעצם שיתוף הפעולה בין ישראל לסין - כדי להביא ליותר שיתוף פעולה ולהפוך אותו ליותר מקובל - הן מצד ישראל והן מצד החברות הסיניות שעדיין לא גילו את ישראל, על-ידי כך שיראה למגזר העסקי הסיני כי יש פה כר פורה לעסקים שמי שנכנס אליו יוצא מורווח . לדבריו, ההשתתפות בפרוייקטים שהוא הזכיר הפכה להיות עניין שמועיל לשני הצדדים. "החברות האלו, בכך שנוטלות חלק בפרוייקטים האלו, עוזרות לפיתוח הכלכלי והחברתי של ישראל וגם השיגו הזדמנויות חדשות עבור הפיתוח שלהן. שיתוף הפעולה שלהן בישראל הוא win-win לשתי המדינות ולשני העמים".
השגריר הבהיר כי "סין מתנגדת לפוליטיזציה של סוגיות מסחר וכלכלה, ומעוניינת בסביבה עסקית בלתי מפלה עבור חברות משני הצדדים כדי שיוכלו לקיים חילופים ושת"פ. עם סביבה עסקית יציבה אני בטוח שעוד חברות סיניות יגיעו לישראל ויחפשו הזדמניויות לשת"פ ופיתוח. במקביל, אנחנו מעוניינים בעוד חברות ישראליות שיעשו עסקים וישקיעו בסין".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו