הערכת אמ"ן: אם איראן תבחר, היא תוכל להגיע לפצצה גרעינית בתוך שנתיים

הערכת המודיעין השנתית שהוצגה לאחרונה במטכ"ל מצביעה על כך שהמשטר האיראני עשוי לעבור בשנה הקרובה לגישה מתריסה יותר בסוגיית הגרעין, ואם איראן תבחר בכך, בתוך שנתיים לכל הפחות, היא תוכל להגיע לפצצה גרעינית. באמ"ן מדגישים כי קיימת התרעה אסטרטגית גם בזירה הפלשתינית, וגובר הסיכוי למהלך יזום מצד חמאס. כמו כן, בשנה הקרובה צפוי צה"ל להגביר את פעילותו במערכה שבין המלחמות נגד איראן ובעלות בריתה (מב"מ), ולהרחיבה לגזרות נוספות.

השינוי בהתנהלות האיראנית נובע מכך שמאז ביטול הסכם הגרעין עם איראן, מפעילה ארצות הברית לחץ כבד על הרפובליקה האסלאמית, שמוביל לעליית מחירים ולחץ חסר תקדים בתוך המדינה. בישראל מזהים ויכוח פנימי גדול באיראן סביב הסוגייה הזו, וסבורים כי באיראן מתחולל שינוי, אם כי לא ברור אם הלחץ יפיל בסופו של דבר את המשטר. 

כתוצאה מהלחץ הכבד שמופעל עליה, בישראל מעריכים כי איראן נמצאת כרגע בהתלבטות אם לחרוק שיניים ולהמתין עד יעבור זעם, כלומר, עד סיום שלטונו של טראמפ בארה"ב, או להתקדם לגרעין, ולכל הפחות לאותת כי בכוונתה לעשות כן. על פי ההערכה המחמירה במודיעין, אם איראן תחליט לפרוץ לפצצה, בתוך כשנה היא תוכל להגיע לכמות חומר בקיע מספק, ובתוך כשנה נוספת תוכל להגיע לפצצה.

תקיפות צה"ל בסוריה במסגרת המב"מ

ההערכה בישראל היא שבשלב זה איראן לא מעוניינת להפר את הסכם הגרעין, כדי לא לשחק לידיו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אך ייתכן שהיא תאמץ גישה מתריסה יותר, ותנסה לאתגר את המערכת הבינלאומית במטרה להביא להקלת הסנקציות עליה, או בניסיון לקדם הסכם חדש. 

בישראל סבורים שאם הסנקציות אכן ימשיכו להכביד על איראן, המדינה אכן תקבל החלטות להתקדם בסוגיית הגרעין, אם כי בהתחלה ייתכן כי תחילה רק תאותת על כוונותיה, למשל באמצעות העלאת רף ההעשרה. האתגר הישראלי יהיה לזהות האם הפעילות האיראנית היא באמת איתות, או שבעצם משטר האייתולות קיבל החלטה להרחיב את תוכנית הגרעין. 

במקביל, בישראל מעריכים כי איראן לא זנחה את רצונה להתבסס במרחב, ומזהים עניין הולך וגובר של איראן דווקא בעיראק. מה שמטריד את ישראל בהקשר זה, הוא שעיראק תשמש בית למיליציות שעשויות לתגבר את סוריה ולבנון בשעת חירום. דאגה אחרת היא שאיראן תנסה לנצל את עיראק למרחב לשיגור טילים לעבר ישראל, ולציר יבשתי מאיראן לסוריה. באמצעות עיראק, יכולה איראן לנסות גם לעקוף את הסנקציות הכלכליות שהושתו עליה, וכן לאתגר את היציבות בירדן השכנה.

עיראק עלולה להפוך למרחב שיגור טילים לעבר ישראל // צילום: אי.פי

לפני כשנתיים, הצביע אמ"ן על כך שאיראן מזהה פוטנציאל גדול בהתבססות בסוריה, ובמהלך תקופה זו היא אכן ניסתה לקדם שאיפה זו. הפעולות הישראליות הנרחבות, הגלויות והסמויות, עיכבו את ההתבססות בצורה משמעותית. כתוצאה מכך, איראן הורידה את התקציב שהיא משקיעה במהלך, אם כי היא לא זנחה את השאיפה. התקיפות הישראליות בסוריה הגבירו את הויכוח הפנימי בתוך איראן על כדאיות המהלך, וככל שיותר איראנים נפגעים בסוריה, המחלוקת הפנימית באיראן רק גוברת. 

בעקבות הפעילות הישראלית, מזהים במודיעין גם מעבר של הפעילות האיראנית משדה התעופה דמשק בינלאומי לשדה T-4, באופן שמאתגר את הפעילות האיראנית. כן זוהה צמצום של נוכחות המיליציות השיעיות ושל גורמי חיזבאללה בסוריה, בנוסף לצמצום היקף משלוחי אמל"ח. הסברה היא שהפעילות הישראלית גרמה לאיראן להעתיק את מרכז הכובד של פעילותה מזרחה. 

באשר לסוריה עצמה, זוהו ניסיונות לשיקום הצבא הסורי שמבחינתו ישראל נותרה תרחיש הייחוס המרכזי. אין מדובר באיום כמו ערב מלחמת יום הכיפורים, אבל עדיין בישראל לא מזלזלים ב-400 אלף החיילים הסוריים, בתעשייה ובמערכות ההגנה האווירית של סוריה. כתוצאה מהשינויים בזירה, יידרש גם צה"ל לעדכן את התוכניות האופרטיביות שלו לזירה הסורית.

 בישראל לא מזלזלים בצבא הסורי // צילום: אי.פי

סוגיה נוספת שעדיין מטרידה את ישראל היא הטילים המדויקים בלבנון. באמ"ן יודעים לומר כי הודות לפעילות הישראלית, פרויקט דיוק הטילים בלבנון מעוכב ומשובש, וחיזבאללה רחוק מאוד מהיכולת לדייק את הטילים שלו. חשוב להדגיש כי המשבר הכלכלי באיראן נותן את אותותיו גם בתקציב לחיזבאללה, וכתוצאה מכך יש מתחים פנימיים לא פשוטים בתוך ארגון הטרור השיעי. עם זאת,  בצה"ל לא שוללים את האפשרות כי חיזבאללה ינסה להשתמש בהמשך הדרך בגולן הסורי כמרחב לפעילות נגד ישראל.  

בשנים האחרונות, מנהלים ישראל וחיזבאללה משחק של "משוואות", ובחודשים האחרונים הגבירה ישראל את פעילותה ב"מרחבים האפורים" במשחק זה. כתוצאה מכך, מעריכים בישראל כי הנפיצות בזירת הצפון עולה.

לרוסים השפעה דומיננטית מאוד על ישראל בשנים האחרונות, בין היתר בשל נוכחותם בסוריה, ולאור העובדה שרוסיה רואה את המזרח התיכון כחלק מתפיסת הביטחון הגדולה שלה. הנוכחות הרוסית מאתגרת את חופש הפעולה הישראלי בצפון, אך מנגד, נוכחותם גם מאפשרת הזדמנויות לא מבוטלות לישראל. בישראל מזהים רמזים מרוסיה לאחרונה, שלפיהם גם לבנון מעניינת אותם.

מצעד צבאי של חיזבאללה. ישראל שברה את המשוואה // צילום: אי.אף.פי

בשנת 2019 בצה"ל מתכוונים להמשיך את הפעילות נגד איראן, חיזבאללה ובעלות הברית שלהן במסגרת המב"מ. על רקע השינויים בזירה, באמ"ן מעריכים כי חופש הפעולה של ישראל מאותגר, ופעולות המב"מ יהיו מאתגרות ונפיצות יותר, בשל המרחבים החדשים שבהם היא תתנהל. החשש הוא שכתוצאה מפעולה כזו, הצד השני יגיב באופן שיאתגר את ישראל, ויסלים לעימות אזורי בן כמה ימים.   

סיכוי גובר לעימות ברצועת עזה

אך האיומים, כידוע, לא נגמרים רק בכך. כבר כמה שנים שבישראל מדגישים כי קיימת התרעה אסטרטגית בזירה הפלשתינית, אך בתחילת 2019 מעריכים באמ"ן כי הסיכוי להסלמה בזירה זו גובר. את עיקר הקשב הצה"לי מרכזת רצועת עזה, כיוון שבצה"ל לא שוללים את האפשרות שחמאס יעלה את מדרגת הפעילות שלו בשנה הקרובה. על פי ההערכה, חמאס עשוי לבצע מהלך יזום נגד ישראל כדי לזעזע את המערכת. למשל, בדמות ירי נ"ט לעבר אוטובוס או ניסיון להשתמש במנהרה נגד ישראל. 

לא ניתן להתעלם מכך שפוטנציאל הנפיצות ביהודה ושומרון קיים גם הוא, כאשר הגורמים שיכולים לערער את היציבות הוא סיום שלטונו של אבו מאזן, מעורבות חמאס ביהודה ושומרון וכן הדיבורים על "עסקת המאה".  

חמאס עשוי ליזום עימות דרך פעולה במנהרת טרור // צילום: אי.אף.פי

לאור הערכת המודיעין, הודיע הרמטכ"ל הנכנס רא"ל אביב כוכבי, על תוכנית לשיפור מוכנותו המבצעית של צה"ל לעזה על חשבון גזרות אחרות. זאת מתוך ההבנה שמדובר בזירה הנפיצה ביותר, ולאור ההנחה שגברה הסבירות לפעולה יזומה של חמאס. התוכנית אושרה על-ידי הדרג המדיני. 

חודש מאז שנכנס לתפקידו, החליט הרמטכ"ל גם על הקצאת תקציב נוסף ל"פרויקט המיצוק בצפון". מיזם זה כולל בניית מצוקים ומכשול בגבול הצפון כדי למנוע ניסיונות של חזבאללה לחדור לשטח ישראל. מיזם זה מצטרף לנגזרות אחרות של "מבצע מגן צפוני" והקמת סוללה סדירה שמינית של מערכת כיפת ברזל. כמו כן, הרמטכ"ל הורה על הסטת תקציבים לטובת המב"מ. 

הנחייה אחרת של רא"ל כוכבי עוסקת בהגברת ההתמודדות עם רחפני אויב, מה שזכה לכינוי "רום הקרוב לקרקע". גם האימונים של כוחות השריון וההנדסה הוגברו, כך שאחת לשנתיים יתקיים אימון בן 17 שבועות. משמעות ההחלטה היא גיוס 15 גדודי מילואים נוספים בשנה. כן החליט רא"ל כוכבי על חיזוק הדרג המסתער באמצעות נ"ט, נשק, אופטיקה ועוד, והסיט תקציבים לשם כך.

עוד הנחה הרמטכ"ל על הקמת מנהלת מטכ"לית שתשלב בין גורמים בחילות האוויר, היבשה ואמ"ן לשם ייצור מטרות בכל הגזרות. עוד הקצה הרמטכ"ל תקציב לקידום פרויקט האינטרנט המבצעי, ותקציב לשיפור יכולות מסווגות בחיל האוויר שיעודן: סיוע לכוחות בזירה המבצעית וחימושים אוויריים המסייעים להם, בנוסף לאמצעים שישפרו את היכולת לייצר מודיעין בזמן אמת. בתקופה הקרובה צפוי צה"ל לעבוד על התוכנית הרב שנתית החדשה, והרמטכ"ל עתיד לאשר פרויקטים נוספים.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו