המהנדסות שמאחורי "בראשית"

 

החללית הישראלית בראשית שיגרה לכדור הארץ תמונות נוספות שבהן נראה כדור הארץ וגם תמונת סלפי כשהיא מתחילה את ההקפה הלפני-אחרונה שלה מסביב לכדור הארץ. כשתשלים את ההקפה היא תעשה עוד חצי הקפה כדי להגיע לגובה של מסלול הירח, ואז,  ב-4 באפריל, תבצע תמרון מורכב  בשם לכידת ירח כדי להילכד בכוח המשיכה של הירח ולהפוך לוויין שלו, לפני הנחיתה המתוכננת בשעות הערב של 11 באפריל. 

אתמול הייתה בראשית במרחק של 405,682 ק"מ מכדור הארץ והיא מתחילה היום את הסיבוב האחרון לפני המפגש עם הירח. היום תתבצע בדיקה נוספת של התקשורת מול מערכת התקשורת והאנטנות של נאס"א כדי להבטיח קשר מהיר עם "רשת החלל העמוק" בזמן הנחיתה עצמה. הקשר נוצר בסיוע סוכנות החלל הישראלית. 

התקשורת עם החללית מתבצעת באמצעות תוכנה ייחודית, שנכתבה על ידי מהנדסות התעשייה האווירית, על בסיס תוכנה המשמשת לתקשורת עם לווייני התקשורת הגיאוסטציונריים, הנמצאים כל הזמן בנקודה אחת מעל כדור הארץ. אולם כדי לאפשר תקשורת עם חללית בתנועה, במרחקים עצומים, היה צורך בהתאמות מיוחדות. 

הצוות פיתח מערכת שליטה ובקרה של החללית, הלוקחת בחשבון את כוח הכבידה של כדור הארץ, כוח הכבידה של הירח וכוחות סולאריים, המשפיעים על תנועת החללית. הפיתוח הייעודי למשימה זו נעשה תוך שיתוף פעולה עם כל הגורמים. מכיוון שלחללית אין GPS, אפשר לקבוע את המיקום שלה, בדיוק הכי קרוב שאפשר, באמצעות כיוונון של האנטנות מתחנות המעקב על הקרקע, נתוני טווח ומדידות דופלר. מכיוון שבחללית יש רק מקלט-משדר אחד הוא אינו יכול לתקשר עם יותר מתחנת קרקע אחת, ולכן התקשורת עוברת מתחנה לתחנה כדי לקבוע את המיקום המדויק של החללית במהלך כל המסע. 

"לא צריך לפחד ממתמטיקה"

אתמול פגשנו את החצי הנשי של "מערכת מיקטע קרקעי" במשימה, המורכב מארבע נשים, שיחד צברו ניסיון חלל של יותר מ-70 שנה. 

לשתיים מהן, דורית וליאורה, העובדות בתעשייה האווירית מהנדסות תוכנת חלל ותיקות , אסור להיחשף, כי הן מעורבות גם בפרויקטים נוספים. עמן עובדות גם מאי וייסמן, בת 22, עדיין לפני התואר בהנדסה, והמהנדסת דניאלה גיא-רון, מעמותת SpaceIL. 

המהנדסות רואות את המשימה כמנוף למשוך עוד נשים למקצוע. "לא צריך לפחד ממתמטיקה או פיזיקה", אומרת דניאלה גיא-רון. "התוכנה מאוד מורכבת, ויש סיוע של דוקטורים לפיזיקה שמבצעים דינמיקת מסלולים. השילוב של אנשים צעירים יחד עם ותיקים מאוד עם ניסיון הוא שאיפשר להגיע לשלב הזה, שבו כבר נקבעו כמה תקדימים, שכל אחד מהם הוא הישג בפני עצמו. "השילוב של העמותה שהיא כמו סטארט-אפ עם התעשייה האווירית, שהיא מפעל חלל ותיק ומנוסה, איפשר לבצע את המשימה בשבריר התקציב של משימות החלל שבוצעו עד היום", אומרת ליאורה מהתעשייה האווירית. הן מתרגשות מהמעמד, "כמו כל מי שמעורב בפרויקט". 

בכל המסע, עד עתה, לא היו הרבה הפתעות. לדברי ליאורה, "המסלול שבו עוברת החללית דומה מאוד למה שתוכנן מראש, עם סטיות פה ושם, כפי שקורה בכל משימה בחלל". בשנתיים האחרונות נעשו בדיקות רבות של תוכנת השליטה ובוצעו סימולציות רבות. אבל לקראת ההמראה נמחקו כל הסימולציות וחדר הבקרה הפך מבצעי. המערכת שולחת פקודות לחללית הן לביצוע בזמן אמת, כאשר יש תקשורת עם החללית, והן פקודות מתוזמנות שנשלחות מראש למחשב החללית, שכולו תוצרת הארץ.

לדברי דורית, הבסיס של התוכנה, פרי עבודתם של 12 מהנדסים, היה קיים, אבל הצריך הרבה פיתוח והתאמות לתוכנת החללית. לדברי דניאלה, נאס"א העמידה לפרויקט את "רשת חלל עמוק" כדי שניתן יהיה לתקשר עם החללית במהלך הנחיתה בסיוע תקשורת מלוויין אמריקני המקיף את הירח. בדרך כלל לוקח שנתיים לבצע התאמות של מערכת תקשורת חללית לרשת החלל העמוק, אך הצוות הישראלי הצליח לסיים את המשימה תוך פחות מחודשיים, דבר שזכה לשבחים רבים מנאס"א. 

המהנדסות של תע"א אינן רואות את בראשית כמשימה קשה במיוחד לעומת משימות אחרות שבהן הן מעורבות. "ההבדל העיקרי הוא בחשיפה של הפרויקט. אנחנו עובדים בחשאי, והפעם יצאנו מחושך לאור", אומרת ליאורה.

לדברי דניאלה, "ישראל הקטנה נכנסה כאן למועדון של ארצות הברית רוסיה וסין ותהיה לנו חלקה נהדרת, עם משימה פרטית ראשונה לירח". אחרי תמרון הלכידה של הירח, תיוותר המשימה העיקרית של נחיתה, ונבחנו כמה אפשרויות. בשלב זה המטרה היא להנחית את בראשית בתוך "ים השלווה", אבל כל האופציות פתוחות. 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו