אחד הטקסים המיוחדים והמרגשים שנערכים ביום העצמאות הוא המפגש של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין עם מצטייני הנשיא, שמקבלים הכרה והוקרה על פועלם.
השנה בין החיילים האלו יהיו שלושה צעירים: סמ"ר סלומה עטיה, רב"ט פלוריאן תורג'מן וסמ"ר נעמי אבן עזרא, שעלו לבדם מצרפת והותירו מאחוריהם תרבות, שפה ומנהגים אחרים. למרות האתגרים, הם הצליחו להשתלב היטב בחברה הישראלית תוך שירות מאתגר בצבא.
סמ"ר נעמי אבן עזרא עלתה לישראל בעקבות הפיגוע בהיפר כשר, שם חברה הטוב יוהן מצא את מותו. "אבא שלי ישראלי במקור, ואני גדלתי בקהילה חמה וטובה ולמדתי בבית ספר יהודי", היא מספרת, "היה לי חלום לעלות לארץ ולשרת את המדינה, אבל בהתחלה לא היה לי אומץ לעלות לבדי. אחרי הפיגוע בהיפר כשר והיחס ליהודים בצרפת החלטתי שזהו, אני לא גרה עוד במדינה הזו".
אבן עזרא מציינת כי למרות עלייתה לבדה, האב הנרי והאם בדנפין ושני אחיה הקטנים תמכו בה מאוד. "כל המשפחה עזרה לי ושמרה איתי על קשר ועודדה אותי. למעשה אני מרגישה שטוב לי כאן ושזה הבית שלי, וגם בזמנים ביטחוניים קשים טוב לי כאן מאוד".
על העלייה עצמה הוסיפה כי "בהתחלה זה קשה, ארץ אחרת, שפה אחרת, אבל אתה מתרגל ומתחיל ליהנות". היא התחילה בקורס מולדת ומשם הגיעה להיות לוחמת בלביאי הבקעה, יצאה לקורס מ"כים ולאחר מכן חזרה לפקד ביחידה. לאורך שירותה עד כה השתתפה אבן עזרא במעצרים ובהפרות סדר רבות.
"חלום לשרת בצבא"
גם סמ"ר סלומה עטיה ממרסיי הותירה מאחור אח תאום ואת האבא לורן והאם קתרין. "היה לי חלום לשרת בצבא. גם רציתי להיות לוחמת בכיפת ברזל ולהגן על המדינה, והנה הגשמתי את החלום", היא מכריזה בגאווה גדולה, "לא רק שהגשמתי את החלום, אלא שאני גרה בדרום הארץ ואני למעשה מגינה על כל התושבים שאני מכירה ועל הארץ שלי. זו תחושה ממש מרגשת".
בקשר למעבר ממדינה למדינה מספרת עטיה כי "ידעתי עברית אך המנטליות היתה שונה. זה היה קצת קשה, אבל מתרגלים וכיום אני מאושרת מאוד". ביחס לאחיה התאום שנותר מאחור בצרפת, היא אומרת כי "אמנם חצי מהנפש שלי נותר שם, אבל אנחנו בקשר קבוע והחיבור שלנו נשאר טבעי". עטיה התגייסה ב־2017 לקורס מולדת במחווה אלון והשתבצה כלוחמת בכיפת ברזל.
"רציתי לתרום למדינה"
רב"ט פלוריאן תורג'מן עלה מצרפת לבדו היישר לפלוגה החרדית בגדוד רותם של גבעתי. לדבריו, "מגיל צעיר רציתי לעלות ולתרום למדינה שלי. היו לי המון חברים שרצו לעלות ויחד עלינו לארץ והתחלנו את השירות". העלייה עם החברים שלו הקלה על פלוריאן את השירות. לדבריו, "יש לי בארץ חברים וקרובי משפחה, לכן לא היתה לי בעיה אלא אפילו סיימתי את ההכשרה כמצטיין". לאחר ההכשרה, הוא מספר, "עלינו לכמה מקומות וכיום אנחנו בחברון. זה קו מעניין ומרתק".
תורג'מן הותיר מאחור בצרפת את אביו דניאל, אמו קארן, אח גדול ואחות קטנה. משפחתו תומכת בו מאוד ויש לו בצה"ל בן דוד שהוא מ"פ בגבעתי, ובן דוד אחר שלו היה קצין במגלן - כך שהשירות והחיבור לארץ טבעיים עבורו. "אחרי צה"ל אני מתכנן ללמוד הנדסת תעשייה וניהול, כמובן אחרי שאסע לחבק את המשפחה שלי", הוא מסכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
