החלטתו של גיל מסינג להסיר את מועמדותו לתפקיד דובר צה"ל היתה המעשה הנכון: בנסיבות שנוצרו, סיכוייו להצליח היו קלושים. עוד לפני שנכנס לתפקיד הוא איבד את אמונם של חברי המטה הכללי, ושל ראשי הדרג המדיני. במצב הדברים הזה, במקום לסייע לצבא ולרמטכ"ל, הוא עלול היה להפוך למשקולת עבורם.
מסינג - בחור נבון ודובר מוכשר - הבין זאת. בהחלטתו הוא הוציא את הערמונים מהאש עבור כוכבי, שנקרע בשבועיים האחרונים בין התעקשות על המינוי (שכרוכה גם בנאמנות לחבר קרוב) לבין הבנה, גם אם מאוחרת, שהוא כרוך בלא מעט בעיות.
הכתף הקרה שקיבל מאלופים, המסרים שהועברו לו מגורמים שהוא מעריך באזרחות, והביקורת הלא מוסווית מצד רבים - ובראשם מי שקדם לו כסגן רמטכ"ל והתחרה בו על הרמטכ"לות, יאיר גולן - הבהירו לו שעליו להתמודד כעת עם הבעיה שהוא עצמו יצר.
מסינג הוא דובר צה"ל השלישי שמתמנה לתפקיד ולא נכנס אליו. קדמו לו דני נוה (אצל אהוד ברק) וליאור לוטן (אצל יואב גלנט). מכתב הפרישה שלו רווי כאב אותנטי וגם לא מעט אמירות בעלות ערך ציבורי, אבל לפחות מילה אחת שהוא השתמש בה, צורמת לעין ולאוזן.
"הקרבה" בצה"ל, משמעה מוות או שבי. מעבר מעבודה מפנקת בחברת־ענק לתפקיד תובעני ושוחק (וכפוי טובה לרוב), שמן הסתם גם טומן בחובו ויתור על תנאים ונוחות, הוא בהחלט שליחות ציבורית חשובה, אבל הקרבה הוא לא.
אך בכל הכבוד למסינג, הוא לא הסיפור בפרשה הזאת. בתוך ימים עניינו יישכח, לטובת סערה אחרת. הסיפור הוא צה"ל, ועכשיו גם הרמטכ"ל. חמישה חודשים (כמעט) לתוך כהונתו, שחק כוכבי לא מעט מהקרדיט שלו על מינוי לא מספיק חשוב. התהליך שקיים (או ליתר דיוק: לא קיים) והבחירה שעשה עוררו סימני שאלה אצל מנהליו ופקודיו, וגם אצל רבים אחרים.
מינוי דובר צה"ל הוא לא הדוגמה היחידה, אבל העיסוק הציבורי בה הפך אותה לדגל. גם מינוי האלופים שקדם לה, וההתנהלות סביב מינוי ראש חטיבת המבצעים המיוחדים באמ"ן, עוררו לא מעט תרעומת בצבא.
במקום לקרב אליו את המטכ"ל - שכבת הפיצוץ המיידית שלו - כוכבי הרחיק ממנו את האלופים, וחבל; יש לו בקבוצה הזאת לא מעט אנשים טובים, נבונים, מנוסים, שישמחו לסייע לו, כולל מבין אלה שלא חובשים כומתה אדומה.
לכוכבי יש את כל הנתונים להיות רמטכ"ל טוב. אבל מהתנהלותו בחודשים האחרונים צפה ועולה בעיה אחת מטרידה: הוא לא מתייעץ מספיק. כתלמיד חכם, הוא אמור לדעת שעוזרו והיועצת הארגונית שלו, שניהם אנשים מצוינים, הם לא תחליף להתייעצות רצינית עם אנשי מקצוע, בכל תחום. ככל שישמע יותר - בעיקר דעות הפוכות לשלו - יגדלו סיכוייו להצליח.
חבריו של כוכבי מראשית ימיו בצבא סיפרו שהוא היה נווט מצטיין. כלל הברזל בניווטים הוא שברגע שאתה מבין שהתברברת, עליך לחזור לנקודה האחרונה המוכרת לך. במינוי דובר צה"ל כוכבי התברבר.
כדי לתקן, הוא צריך לחזור אחורה. לפתוח מכרז בצבא, לבדוק אנשים טובים בחוץ, להתייעץ עם אנשי מקצוע ועם אלופים, ואז להחליט. אם נדרש להמר, סביר שבסופו של התהליך הוא יבחר למנות איש צבא, שיהיה מקובל על המערכת.
בסופה של סאגת מינוי הדובר, יכול כוכבי להתנחם בכך שהיא קרתה בראשית כהונתו, לפני שנדרש להחלטות ולמינויים חשובים מאלה של דובר צה"ל. זה היה עבורו כרטיס צהוב, מיותר אמנם, אבל כזה שיחייב אותו מעתה להיזהר גם בצוננין. כוכבי אולי לא אוהב את זה, אבל זה טוב לו. רק כך הוא יימנע להבא מטעויות ותקלות כואבות בעניינים חשובים בהרבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו