רצף האירועים בימים האחרונים, בהם תקיפות עלומות בסוריה ובעיראק וכן החשיפה של שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, אודות הברחות נשק איראניות, בצירוף ההתחממות הצבאית סביב מצרי הורמוז, הינם חלק מהמערכה הכוללת מול איראן. הטבעת הולכת ומתהדקת סביב האייתוללות, וניכר כי אנו מצויים במגמת הסלמה עקבית.
בחירתו של בוריס ג'ונסון לראש ממשלת בריטניה היא בבחינת מסר ברור – פניה של בריטניה הם לבדלנות, יהא המחיר אשר יהא. ג'ונסון מאוד מזכיר את טראמפ, ולא רק בתסרוקת. שני המנהיגים האלו הם תגובת נגד, מעין ריאקציה ציבורית למנהיגים הקודמים בבריטניה וארצות הברית שהתאפיינו ב"חיוורות יתר" בענייני פנים, ויותר מכך בענייני חוץ.
כעת, משהמצב סביב המפרץ הפרסי הולך ומתלהט, תמונת המודיעין ברורה מתמיד - הזרועות האיראניות ממשיכות לחבוק ולפעול נגד נכסים מערביים ביתר שאת, זאת לצד המשך ההעצמה של חיזבאללה בלבנון, המליציות השיעיות בסוריה, החות'ים בתימן ועוד.
ישראל נמצאת בתוך תהליך ההסלמה הזה באופן טבעי כמושפעת, אך לא פחות מזה - כמשפיעה. החשיפה של השגריר באו"ם והתקיפות המיוחסות לישראל, יחד עם הרטוריקה של ראש הממשלה נתניהו, מצביעות על כך שישראל היא הרבה יותר מסתם עוד שותפה למלחמה באיראן וגרורותיה.
תחת סנקציות כבדות וההסלמה שלבטח נמצאת בדרך, הכדור מונח כעת לפתחם של האיראנים, וגם הם מסלימים - הן את הרטוריקה והן את הפעולות בשטח. איראן משחקת משחק מול המערב, זאת תחת המחשבה שכפי שהיה בעבר, גם כעת במערב ימצמצו ראשונים. חמינאי מבין שהמערב יעשה הכל בכדי לא להילחם, אך לצד זאת נותרת אניגמת טראמפ – מה הוא יעשה? טראמפ נתפס כבלתי צפוי בעליל, אפילו בעיני האיראנים, שככל הנראה מנסים את השטח בכדי לבחון מהו עומק ההבלגה.
האיראנים מבינים שבכל נקודת זמן הם יכולים להראות סימני גמישות, והמערב מייד יקפוץ על כך כמוצא שלל רב, תוך הובלה להסכם חדש, בו שוב הכל יתחיל מהתחלה. לכן ניתן להניח שהמצב סביב המפרץ והשלכותיו על סביבתנו יילך ויסלים, עד לנקודה בה האיראנים יבינו שהמחיר להמשך ההסלמה יהיה הפסד. כל עוד המערב לא שם את המשטר האיראני על הכוונת הלכה למעשה, האיראנים מבינים שכרגיל לא מתכוונים שם ברצינות. במערב לא רוצים מלחמה, ומכאן שאנו נראה עוד מזל"טים אמריקאים נופלים, עוד "הצקות" כאלה ואחרות לכלי שיט, וכן פעולות פרובוקטיביות דומות.
מהו הקו האדום האיראני? מן הידועות הוא שהדבר החשוב ביותר למשטר האייתוללות הוא הישרדותה של המהפכה האסלאמית, ולכן ברגע שהאיראנים יבינו ששרידות זו מאוימת הם יילכו אחורה. יתרה מזאת, האיראנים הם מתוחכמים וערמומיים - הם מבינים שטראמפ יהיה נשיא אמריקה לעוד כמה שנים, ומבחינתם אין שום בעיה ללכת טקטית צעד אחד לאחור, ולו רק כדי לצלוח את תקופת טראמפ.
באיראן לא הפנימו את משמעות חילופי המנהיגים במערב // צילום: רויטרס
הטקטיקה הזו של חצי צעד לאחור עם ראייה ברורה להמשך, היא הגיונית ביותר מבחינת איראן. להם יש סבלנות, וברגע שהם ימצאו את נקודת ה"יציאה" ויחתרו להסכם ביניים מכבד, הגיוני שזה מה שינסו לעשות. במידה ולא תהיה נקודת יציאה כזאת, השאיפה מבחינתם תהיה לא לחצות את קו הפעולה הבלתי נסבלת. לפיכך האיראנים יהיו מאוד זהירים במעשיהם, מאוד מדודים.
מעל כל העניין הזה כדאי גם לזכור שלא הכל נשלט. גם אם אתה מכוון למשהו ויש לך את האסטרטגיה הסדורה והטקטיקה ההולמת לבצע אותו, הדברים יכולים לברוח לך מהידיים. המשחק אותו משחקים האיראנים הוא מסוכן - מרגע שכוחות צבאיים נכנסים לתמונה ומתחיל חיכוך אווירי, ימי או יבשתי, ההידרדרות עשויה להיות מהירה, בטח כשמולך יש את ג'ונסון, טראמפ וגם את נתניהו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
