צבר הדיווחים של הימים האחרונים מוביל למסקנה אחת: המערכה הישראלית נגד ההתבססות האיראנית בסוריה מתרחבת גם לעיראק. הנוכחות הצבאית האיראנית בעיראק אינה חדשה. כבר שנים רבות שאיראן פועלת בה - בעיקר באמצעות משמרות המהפכה - בגלוי ובעיקר במסווה.
בהערכת המודיעין של השנה שעברה (2018) הצביע אמ"ן על כך שאיראן צפויה להגביר את פעילותה בעיראק, משני מניעים עיקריים: כדי להשתלט על מוקדי הכוח בה לאחר נסיגת הכוחות האמריקנים מהאזור, וכבסיס חליפי למיליציות השיעיות במקום זה שלא הוקם בסוריה כתוצאה מהתקיפות הישראליות. חלק מגורמי המודיעין אף העריכו כי הבסיסים האלה עשויים לשמש בעתיד לשיגור טילים לעבר ישראל.
נדמה כי הפעילות האיראנית הנוכחית, כפי שמשתקפת מהדיווחים בתקשורת הערבית, היא שונה. לא בסיסי קבע, אלא תחנות מעבר לטילים שהיו בדרכם לסוריה. מהדיווח של העיתון "א־שרק אל אווסט" עולה כי הותקפו משאיות שבהן הוסתרו טילים - דרך פעילות מוכרת של האיראנים, שנהוגה גם בניסיונות להבריח טילים לחיזבאללה בלבנון. באחד הדיווחים צוין כי מדובר בטילים מסוג "זולפיקאר" - דגם מתקדם, מדויק ובעל ראש נפץ כבד של טילי ה"פתח 110".
סביר שהנתיב היבשתי נפתח כתוצאה מרצף התקיפות שביצע חיל האוויר על משלוחי נשק שהועברו מאיראן לנמלי תעופה בסוריה. בראשית השנה כוונו כמה תקיפות כנגד מתחם ייעודי של איראן וחיזבאללה בשדה התעופה הבינלאומי של דמשק, שבעקבותיהן דרשה סוריה מאיראן לחדול מפעילות בשדה כדי שלא לסכן את הפעילות האזרחית בו. בעקבות זאת הסיטה איראן את המשלוחים לשדה התעופה 4־T שבצפון סוריה במחשבה שתהיה מוגנת שם (גם תחת הנוכחות הרוסית במתקן), אולם לאחר שהותקפה גם שם בחרה, כך נראה, להתמקד בשיירות של משאיות שינועו לסוריה בנתיב היבשתי.
ניסוי טילים של משמרות המהפכה // צילום ארכיון: AP
אם מחברים את הדיווחים בתקשורת הערבית מצטיירת תמונה לפיה בוצעו כמה תקיפות ישראליות בימים האחרונים, ואפשר שהן לא היו היחידות. בדיווח קודם של רשת "אל־ערביה" נמסר על כך שהתקיפה (במקרה ההוא לעבר יעד סמוך לעיר תיכרית, בצפון עיראק) בוצעה על-ידי מל"ט. ארה"ב הכחישה רשמית כי היא היתה מעורבת בפעילות, ונראה לפיכך כי ישראל החליטה להרחיב את פעילותה גם מחוץ לגבולות סוריה, ולפגוע במצבורי הטילים לפני שישונעו מערבה.
נראה כי למרות הפעילות הישראלית האינטנסיבית - בסוריה בעיקר, אבל כעת לכאורה גם בעיראק - איראן אינה נסוגה מתוכניותיה לחמש את חיזבאללה בנשק מתקדם ולהקים מוצבים קדמיים לכוחותיה בסוריה. המשמעות היא שהפעילות הזאת, של שני הצדדים, תימשך גם בתקופה הקרובה, כאשר שני הצדדים צפויים להמשיך ולקיים את הכללים הבלתי כתובים שעל פיהם הם מתנהלים: פעילות חשאית, ללא לקיחת אחריות, שמאפשרת מרחב תמרון גדול יחסית, ומצמצמת את מרחב התגובה של הצד השני ואת הסכנה להיקלע להסלמה לא רצויה.