גוגל, מיקרוסופט, אפל, דל וטסלה מואשמות בתמיכה בעבדות ילדים

תביעת ענק שהוגשה בבית המשפט בוושינגטון כנגד חברות הטכנולוגיה גוגל, טסלה, אפל, דל ומיקרוסופט, מאשימה אותן בכך שהן עודדו עבדות ילדים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ברכישה של מתכת הקובלט מגורמים מפוקפקים השולטים בכרייה. 

קונגו היא היצרנית והיצואנית של 60 אחוזים מהמתכת הזו בכל העולם שהיא חומר דרוש מאד לסוללות הליתיום של סמארטפונים ומכוניות חשמליות. אלא שלטענת ארגון זכויות אדם בין לאומי המייצג באופן תקדימי 14 משפחות מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, חברות הטכנולוגיה ידעו בצורה מפורשת כי שתי חברות העסיקו ילדים בתנאים קשים ושכר נמוך.

לפי כתב התביעה, גלנקור, חברה בין לאומית הסוחרת במתכת שהמשרדים שלה יושבים בבריסל ו-Huayou הסינית שכורה גם במדינה, מעסיקות ילדים קטנים החל מגיל 9 ומעלה ומשלמות להם שכר מינימום מזעזע של פחות מ-2 דולר ליום על עבודה מסוכנת, מתחת פני האדמה, בתת תנאים וללא שום הגנה. 

עוד בנושא:

עלייתן של מעצמות הטכנולוגיה
 

באם תתקבל התביעה, ולתובעים יש לדבריהם מסמכים המראים שחברות הטכנולוגיה ידעו מהיכן מגיעה המתכת שלהן, הרי שהאשמה כאן היא העסקה בתנאי עבדות, הפרה של החוק הבינלאומי בכל הנוגע לזכויות אדם ועבודת ילדים. 

זהותם של העדים חסויה, מחשש לרדיפה בידי השלטונות בקונגו.  אחד העדים מספר כי אחיינו נאלץ לעבוד במכרה כיון שלמשפחתו לא היה מהיכן לשלם את שכר הלימוד החודשי שעלותו 6 דולר. הילד עבד במכרה של חברת גלנקור, ובאפריל האחרון הוא נקבר חיים בהתמוטטות המכרה וגופתו לא נמצאה עד היום. 

במקרה אחר ילד קטן התפרנס מסחיבת שקים של קובלט, שהיא מתכת רעילה, בשכר של 0.75 דולר ליום, מעד בחושך באחד הבורות במכרה, חולץ על ידי הכורים והושאר לבדו בשטח עד שמשפחתו באה להציל אותו. הילד משותק מהחזה ולמטה ולא יוכל יותר ללכת. אלו רק שניים מבין המקרים המיוצגים בהם מובאים סיפורים מזעזעים של ניצול ילדים עבור המתכת המצויה בסמארטפונים שלנו, במחשבים הניידים, במכוניות החשמליות ובשלל המוצרים שאנו משתמשים בהם מדי יום. 

אחת הטענות המרכזיות בתביעה היא שחברות הטכנולוגיה ידעו באופן פרטני על עבדות הילדים ונהנו ישירות מפריה. החברות גם מואשמות כי היו צריכות לעצור את עבדות הילדים על ידי פיקוח הדוק יותר על חברות הכרייה ושרשרת האספקה, ולהציב דרישות לספקיותיהן. אלה לא עשו כן, לדברי התובעים.

תגובות

מנגד חברת גלנקור עצמה הכחישה את הנטען נגדה ומסרה כי "החברה עוסקת בכריית נחושת וכי הקובלט הוא תוצר לוואי של הכרייה החוקית הזו. החברה לא קונה קובלט שנכרה בצורה ישירה מגורמים אחרים ולא סובלת או תסבול שום צורה של עבודת ילדים או עבודה כפויה". 

מדל נמסר: "דל טכנולוגיות מחוייבת למיקורא אחראי של מינרלים, הכוללים הבטחת זכויות האדם של עובדים בכל שלב של שרשרת האספקה, וכי הם זוכים להגינות ולכבוד. מעולם לא השתמשנו ביודעין בתוצר של עבודה כפויה, הליכי גיוס כוזבים או עבודת יחדים. אנחנו עובדים עם ספקים כדי לנהל את תוכניות המיקור שלהם באחריות. כל ספק שמתקבלים עליו דיווחים על התנהגות לא נאותה, נחקר, ואם הדברים נמצאים נכונים, הוא מסולק משרשרת האספקה שלנו".

מיקרוסופט לא הגיבה ישירות לגארדיאן, אולם דובר מטעמה צוטט באומרו כי "אם ישנה התנהגות בעייתית או הפרה אפשרית בידי אחד מספקינו, אנחנו נחקור וננקוט בצעדים". אפל וגול טרם הגיבו לפניית הגארדיאן.

לעוד חדשות טכנולוגיה מזווית קצת אחרת - הצטרפו לטלגרם שלנו

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו