לא רק סיכול: היעד הבא של צה"ל - להכין את הציבור בישראל

הערכת המודיעין השנתית של צה"ל, שתוצג בשבוע הבא לדרג המדיני ועיקריה גם יפורסמו לציבור, צפויה להצביע על עלייה בסבירות לעימות בזירה הצפונית. המסקנה הזאת נובעת משורת תהליכים שמתנהלים בחודשים האחרונים על הציר שבין איראן, עיראק, סוריה ולבנון, בניצוחו של מי שמסומן בשנים האחרונות כגורם הסיכון מס' 1 באזור: מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני.

איראן אמנם נתונה לסנקציות קשות שגובות ממנה מחיר כלכלי כבד, ואף עוררו בה את המחאה הקשה ביותר מאז מהפכת חומייני ב־79', והיא גם מתמודדת עם גלי מחאה בעיראק ובלבנון ועם חוסר שקט בתימן ובסוריה, אבל היא נחושה להמשיך בפעילותה מחוץ לגבולותיה. בעיקר הדברים אמורים בסוריה, שם ממשיכה איראן במאמצי ההתבססות, ובלבנון, בכל הקשור לחימוש חיזבאללה באמצעי לחימה מתקדמים.

חיילים ליד גדר המערכת בצפון // צילום: אייל מרגולין - ג'יני

מודעה בכניסה לדיזנגוף סנטר // צילום: יהושע יוסף 

ישראל כבר הבהירה כי לא תאפשר את המשך המאמצים האיראניים, ובאחרונה אף נרמז כי בכוונתה להגביר את הפעילות הצבאית כנגד יעדים איראניים בסוריה. במקביל - ועל רקע חזרתה של איראן להעשיר אורניום, בעקבות פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין - נדרשה ישראל לחדש בחודשים האחרונים את המעקב ההדוק אחר תוכנית הגרעין האיראנית, ואפשר שגם לרענן תוכניות תקיפה עתידיות על מתקני הגרעין של איראן.

ארה"ב ורוסיה ברקע

המגמות האלה צפויות להגביר את המתח בזירה הצפונית, וכתוצאה מכך גם את הסבירות להסלמה. כבעבר, ההערכות הן ששני הצדדים אינם מעוניינים בעימות, אולם הסכנה להידרדרות לא רצויה ובלתי נשלטת קיימת כתמיד, כאשר ברקע יש אי בהירות בנוגע למידת מעורבותן של רוסיה וארה"ב (שנדמתה כחסרת עניין לפעול אקטיבית נגד איראן עד לאירוע הימים האחרונים בעיראק, שמשמעותו טרם הובררה סופית).

100 אלף טילים

הערכות דומות השמיעו בימים האחרונים שניים מבכירי מכוני המחקר הבולטים בישראל, אלוף (מיל') עמוס ידלין, שעומד בראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, ואלוף (מיל') יעקב עמידרור, מבכירי מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. בראיונות תקשורתיים הצביעו השניים על סכנת עימות גוברת בצפון, וסברו כי על ישראל לשקול אפשרות של מכת מנע על חיזבאללה כדי לצמצם את נזקי המלחמה העתידית מצד הארגון, שמחזיק ביותר מ־100 אלף טילים ורקטות שמסוגלים לפגוע בכל נקודה בישראל. הדברים אף נכתבו בהערכה השנתית ל־2020 שפרסם לאחרונה המכון הירושלמי, ואפשר שהם יופיעו גם בהערכה של המכון שבראשות ידלין, שתפורסם בשבוע הבא.

אנשי חיזבאללה במצעד בביירות // צילום: AFP

כתוצאה מההערכות האלה צפויה מערכת הביטחון לנקוט כמה פעולות, בעיקר מודיעיניות־מבצעיות, ובשונה מבעבר - גם כאלה שנוגעות לעורף. בצמרת צה"ל הגיעו להכרה כי יש פער עצום בין האיום לבין האופן שבו הציבור מבין אותו, ובמקרה חירום עלול הדבר לעלות בחיי אדם ואף לחבל בסיכוייה של ישראל להכריע את המערכה.

תחושת אי־פגיעות

הוויכוח על מידת ההכנה הנדרשת לעורף (או כמו שנהוג לומר בצה"ל: עד כמה רצוי להכניס את האזרחים להיסטריה) התקיים תמיד, והאלופים השונים בפיקוד העורף נעו בין מגמות מצמצמות ומרחיבות. האלוף הנוכחי, תמיר ידעי, סבור כי נדרש לבצע שינוי יסודי בתחום, ודעתו התקבלה גם במטה הכללי לאחר חיסולו של בכיר הג'יהאד האסלאמי בעזה בהאא אבו אלעטא, בנובמבר האחרון, והביקורת הציבורית על החלטתו לבטל את הלימודים ואת היציאה לעבודה בתל אביב באותו יום. 

צומת שומם ברמת גן, ביום שלאחר חיסול אבו אלעטא // צילום: יהושע יוסף

בצה"ל הבינו אז כי הציבור במרכז הארץ סבור שהמלחמה אינה נוגעת לו, וכי הוא במוכנות נמוכה מאוד לאפשרות שתפרוץ ולמשמעויותיה. עדות לשינוי הצפוי נתן הרמטכ"ל אביב כוכבי בנאומו בשבוע שעבר ביום העיון לזכרו של אמנון ליפקין־שחק שנערך במרכז הבינתחומי, שבו דיבר מפורשות על הצורך לתאם ציפיות מול האזרחים. 

נזהרים מהיסטריה

הדברים צפויים לקבל כעת תאוצה על רקע ההערכות המודיעיניות והאפשרות שישראל תמצא את עצמה מתגלגלת למערכה אפשרית בחזית הצפון. עם זאת, צה"ל צפוי לנסות להימנע גם בעתיד מלייצר "אווירת מלחמה" בציבור, אך לפעול להעלאת המודעות - וכתוצאה מכך גם לתרום למוכנות - למצב הביטחוני הנפיץ ולהשלכותיו האפשריות.