ההערכה (הזהירה) אמש היתה שסבב הלחימה מאחורינו. הג'יהאד האסלאמי העביר לישראל מסרים גלויים וחשאיים כי השלים את תגובתו הצבאית, וישראל הבהירה מלכתחילה כי היא דבקה גם עתה במדיניותה ששקט ייענה בשקט.
מי שעמדו מאחורי המאמצים להפסיק את הלחימה בדרום היו בעיקר המתווכים המצרים ואנשי האו"ם, וכן השליח הקטארי לרצועה. גם חמאס הבהיר כי אין לו עניין בהמשך ההסלמה, אולם בשתי היממות האחרונות הוא ניהל מדיניות מורכבת: מצד אחד הוא נמנע מלהצטרף ללחימה כדי שלא לפתוח חזית ישירה מול ישראל, אבל בד בבד הוא גם נמנע מלהפריע לג'יהאד האסלאמי לפעול.
זה יצר דילמה בישראל מה לעשות עם חמאס. גם לישראל לא היה שום עניין להכניס את הארגון הגדול והחזק ברצועה למעגל הלחימה, אבל הימנעותה מלפעול נגדו חרגה מהמדיניות הקבועה של פגיעה בגורם השליט בגזרה כדי שיכפה את מרותו על הארגונים הקטנים יותר ויוביל לרגיעה. בסופו של דבר, הפרגמטיות ניצחה; מאחר שלאיש בצד הישראלי אין עניין בהסלמה - בוודאי לא ערב הבחירות - הוחלט לרכז את התגובה רק נגד הג'יהאד האסלאמי.
שיגורים מרצועת עזה // צילום: אי.פי.אי
אולם גם בפעילותה נגד הארגון הזה, שאחראי במישרין להסלמה, הקפידה ישראל לפעול באופן מחושב. התקיפה שלשום בלילה בדמשק לא כוונה לחסל פעילים (בשונה מהתקיפה הקודמת בנובמבר, שבה ניסתה ישראל על פי פרסומים זרים לחסל את אכרם עג'ורי, סגנו של מנהיג הארגון) אלא נגד תשתיות פיזיות, וגם בתקיפות הרבות שבוצעו בעזה ניסתה ישראל להימנע ככל יכולתה מנפגעים רבים כדי שלא להרחיב את מעגל ההסלמה.
ממילא, ביצע הג'יהאד את רוב השיגורים מתוך בורות עם טיימרים, כך שלא היה אפשר לפגוע בפעילים שאחראים לירי. כמו בסבבי לחימה דומים בעבר, ירדו בכיריו למחתרת מחשש לחייהם (וכך גם רבים מבכירי חמאס), כך שישראל מיקדה את התקיפות באתרי ייצור אמל"ח ובמתקנים נוספים של הארגון.
הג'יהאד האסלאמי מנהל מדיניות אנרכיסטית // צילום: אי.אף.פי
גם הג'יהאד נשמר שלא להרחיב את הלחימה. השיגורים רוכזו לעבר עוטף עזה והערים הסמוכות, והארגון נמנע מלשגר רקטות לערים רחוקות יותר - באר שבע, אשדוד ובוודאי גוש דן - אף שיש לו יכולת מוכחת לעשות זאת. הימנעותו מכך לימדה שגם בג'יהאד ביקשו לנהל את המשבר ולשמור אותו על אש קטנה, מבלי להסתכן באובדן שליטה ובתגובה ישראלית קשה.
כתמיד, גם בסבב הלחימה הזה העניק מערך ההגנה האווירית הגנה חזקה לתושבי העוטף. 90 אחוזי יירוט הם נתון נמוך במעט מזה שהושג במבצע "חגורה שחורה" שלאחר חיסולו של בהאא אבו אלעטא בנובמבר (אז נרשמו 94 אחוזי יירוט), ועדיין - מדובר בנתון מרשים מאוד, שנותן לישראל אורך נשימה משמעותי ומאפשר לה לפעול מהראש ולא תחת לחץ של נפגעים רבים בעורף.
כאמור, אתמול הבינו בישראל שהג'יהאד מבקש לסגור את סבב הלחימה הנוכחי, שהחל כזכור לאחר חיסול החוליה ששיגר הארגון כדי להניח מטען על הגדר בדרום הרצועה. האירוע הזה התפתח למאבק אלים, שבשיאו "חטף" צה"ל את גופת אחד המחבלים, אירוע שנתפס בעזה כהשפלה והוביל לתגובה. סביר שלרצונו של הארגון בהפסקת הלחימה תרמה גם ההחלטה הישראלית סגירת כלל מעברי הגבול של ישראל וסגירה מוחלטת של מרחב הדיג.
אבל גם אם אכן תושג רגיעה, היא צפויה להיות זמנית ושברירית. חמאס רוצה אמנם בהסדרה רחבה יותר, אבל הג'יהאד - שמנהל מדיניות עצמאית, אנרכיסטית, בעידוד איראני - ימשיך לחבל במאמצים. ספק אם ישראל תוכל להמשיך להבליג על כך לאורך זמן, ולתת לארגון לנהל את החיים בעוטף עזה.
אחרי הבחירות תהיה חייבת ישראל לגבש לעצמה מדיניות ברורה יותר. להבהיר לחמאס (ובאמצעותו לארגונים האחרים ברצועה) שהמשחקים נגמרו. שאם לא יושגו הסדרה - ורגיעה - אמיתיות, היא תהיה מוכנה ללכת עד הסוף כדי להשיג אותן בכוח.
