טרנד חדש נפוץ בימים האחרונים ברשתות החברתיות: גולשים רבים מבקשים לדעת אם חבריהם לפייסבוק מכירים אישית חולה קורונה, כיוון שהם חשים לדבריהם שהתקשורת והממשלה "מנפחות" את ממדי המגיפה, שלדידם היא שולית.
כתבת: דנה פאן לוזון // צילום: גיל קרמר // עריכה: סיון שוסטר, עדן בראל
"האם יש חולה קורונה בין חבריי? האם אתם מכירים חולה קורונה? אני מתחילה להאמין שהכל מזויף", שואלת עורכת דין ממרכז הארץ, בפוסט שזכה, כמו רבים דומים לו, לעשרות ולעיתים מאות תגובות. "את ממש צודקת, לא צריך להיכנס לפניקה... מה מראים לנו בטלוויזיה? רק מספרים והפחדות... בבדיקות שהם עושים הם מחדירים לנו את הנגיף כדי להגיד לנו שיש עלייה", עונה לה אחת הגולשות.
בניגוד לחובבי קונספירציה "מקצועיים" שמפליגים בתאוריות על החדרת שבבים באמצעות חטיפים וכדומה, כאן לא מדובר בחובבי תאוריית הדור החמישי של הסלולר שמאיים לכאורה להכחיד את החיים על פני כדור הארץ, אלא ב"אנשים מהיישוב", שמוצאים עצמם מבולבלים נוכח שפע המידע בתקשורת, ותרגומו למה שהם מוצאים או לא ברחוב מגוריהם. כך למשל עונה לעורכת הדין גולש נוסף: "זאת שאלה שאני שואל כל אחד שאני מכיר, ואף אחד מהם לא מכיר חולה קורונה...אנחנו בסרט".
מרצה באחד מהמקצועות החופשיים במכללות שונות, בעל ניסיון רב, שואל אף הוא בדף הפייסבוק שלו: "אז מה ראיתם בעיניים *שלכם* בשבועות האחרונים? כמה מבני המשפחה, החברים שלכם, החברים של הילדים שלכם ובאופן כללי הרחוב שאתם גרים בו, השכונה - אושפזו או הונשמו בגלל קורונה? שוב, לא מספרים שראיתם בתקשורת - מה אתם ראיתם בעצמכם מהאנשים שאתם מכירים. ולא אנשים שהוכנסו לבידוד - אנשים שאשכרה *היו חולים באופן שעצר את החיים שלהם*. ששלח אותם להיות בבית חולים בגלל *צורך בטיפול שבית חולים יכול לתת* ובית פרטי לא. לפעמים נדמה לי שאנשים שכחו איך להסתכל על העולם שלא דרך המסך. תעשו לעצמכם טובה אחת – תאמינו לעיניים שלכם".
לצד התומכים יש גם לא מעט שמנסים לפנות לקול ההיגיון. "בחודש מארס כמות החולים בארץ הכפילה את עצמה כל 3 ימים בערך. שב רגע עם מחשבון ותעשה חישוב, כמה חולים היו היום, אחרי 3 חודשים, אם קצב ההדבקה הזה היה נשמר. תשובה - כל האנושות (7 מיליארד). אבל אל תאמין לי, תאמין רק לעיניים שלך", עונה למרצה אחד הגולשים.
אתר "הידען" שמנתח תאוריות מדעיות שונות, פרסם כי הפסיכולוגים מייקל ג' ווד, קארן מ' דוגלס ורובי מ' סאטון מאוניברסיטת קנט כתבו על התופעה במאמר שפורסם כבר בינואר 2012 בכתב העת לפסיכולוגיה חברתית ולמדע האישיות, בכותרת "חי ומת בעת ובעונה אחת: אמונות בתיאוריות קונספירציה סותרות."

"טענה שאנשים או ארגונים רבי-עוצמה קשרו קשר ופעלו יחד בחשאי כדי להשיג מטרה כלשהי (בדרך כלל מרושעת), היא טענה שקשה להפליא להפריכה… ושמצטברות אליה שכבות חדשות של מזימות שנועדו לנמק כל ראייה בלתי-תומכת חדשה." ברגע שאתם מאמינים ש"אפשר לבצע בחשאיות כמעט מושלמת קונספירציה ענקית אחת מרושעת, הדבר מרמז על כך שאפשר לבצע מזימות רבות דומות".
הכותבים מציעים שפועל כאן תהליך מחשבתי ברמה גבוהה, אותו הם מכנים "עקביות גלובלית" המבטלת סתירות מקומיות: "המאמינים במספר ניכר של תיאוריות קונספירציה מתחילים לראות את הרשויות כמוליכות שולל ביסודן. תיאוריות קונספירציה חדשות ייראו אפוא סבירות יותר לנוכח האמונה הזאת." יותר מכך, "היעדר האמון שרוחשים מפיצי הקונספירציות בהסברים הרשמיים עמוק כל כך, עד שהם מאמצים במקביל כמה תיאוריות חלופיות על אף סתירות ביניהן". טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו