משבר הקורונה דחק אמנם את שיגורו של הלוויין אופק 16 מראש סדר היום, אבל אסור לטעות: מדובר בהישג משמעותי למערכת הביטחון ולקהילה המדעית־טכנולוגית בישראל.
זאת לא הפעם הראשונה שישראל משגרת לוויין לחלל, אך יש לציין כי השיגור אתמול היה מוצלח במיוחד. הכל בו התנהל בדיוק על פי המתוכנן: שדה השיגורים של חיל האוויר בפלמחים היה מוכן כראוי, המשגר (מסדרת "שביט", שעל פי פרסומים זרים מיועד לשיגור טילים בליסטיים) תפקד ללא תקלות, והלוויין נכנס למסלול - כל הנתונים מלמדים על תפקוד מלא שלו.
בימים הקרובים אמור אופק 16 להעביר צילומים ראשונים מהחלל, ואז הוא גם יוכרז כמבצעי ויצטרף למשפחת הלוויינים של ישראל, שכוללת כיום חמישה לוויינים אופטיים ושני לווייני מכ"ם. הוא יאפשר לישראל להרחיב את הכיסוי הגיאוגרפי של היעדים השונים, ולמעשה לבצע אחריהם מעקב כמעט רציף - ומקביל - כדי לעקוב אחר תנועות ושינויים שמתבצעים בהם.
כמו קודמו אופק 11, גם הלוויין החדש מצויד במצלמה רבת־עוצמה, שמסוגלת להעביר תמונות ברזולוציה גבוהה מאוד. סדרת הלוויינים הזאת ("אתגר סי") נחשבת מוצלחת ובעלת ביצועים מרשימים במיוחד, אבל היא חותמת את הדור הנוכחי של הלוויינים, וגם את חלקה של התעשייה האווירית כיצרנית הבלעדית שלהם בישראל. הדור הבא של לווייני הריגול יהיה קטן יותר (במשקל של כ־50 ק"ג במקום כ־350 ק"ג כיום), והוא ייבנה על ידי חברת רפאל.
השיגור המוצלח נראה אולי דבר טבעי למי שאינו מצוי בתחום, אבל הוא רחוק מלהיות כזה. מהשיגור מערבה כדי לא להסתמך על גורם זר והעמידה בלוח הזמנים שנקבע מראש, דרך הפוטנציאל האינסופי של תקלות, ועד התוצאה המושלמת בקצה - כל אלה מעידים על יכולת שיש למספר מועט של מעצמות־חלל בעולם. איראן, למשל, שרק לאחרונה התפארה בשיגור מוצלח של לוויין מתוצרתה, טרם הציגה תמונות שצילם, ולא ברור עד כמה הלוויין ששיגרה מתפקד, אם בכלל.
תיעוד השיגור ההיסטורי של לוויין אופק 1 // באדיבות: דוברות משרד הביטחון
אבל לצד הסיפוק מהשיגור המוצלח, קשה היה שלא לשמוע אתמול את הדאגה במערכת הביטחון ובתעשיות הביטחוניות. בהיעדר תוכנית רב־שנתית לצה"ל ותקציב תואם, ותחת משבר הקורונה, גם עתיד הלוויינות בישראל נתון בסכנה. הפיטורים הנרחבים שמתוכננים בתעשיות הביטחוניות וחוסר היציבות הכלכלית עלולים לאיים גם על עתידם של פרויקטי־דגל כמו הלוויינים, שמעניקים לישראל את היתרון האסטרטגי על פני אויביה־יריביה באזור.
דרוש גם אופק על הקרקע
מי שרוצה לשמר על עליונות אסטרטגית במזרח תיכון הפכפך חייב להציב אופק לא רק בשמיים אלא גם על הקרקע: אופק לפרויקט, אופק לתעשיות הביטחוניות ואופק לעובדים. אלה התגייסו בשיאו של משבר הקורונה כדי להשלים את פרויקט אופק 16 ולאפשר את שיגורו המוצלח היום, אבל עכשיו הם - והתעשיות כולן - זקוקים ליציבות ולעתיד מובטח. מניסיון העבר, ההשקעה הזאת תשתלם שלוש פעמים: ביצירת מקומות עבודה, בייצוא טכנולוגיות ומוצרי ביטחון ישראליים לעולם ובהבטחת קיומה של מדינת ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו