ליקויים ברכש התותח העתידי של צה"ל

זרוע היבשה בצה"ל לא בחנה במסגרת עבודת המטה לקידום ההצטיידות בתותחים החדשים של צה"ל נושאים מהותיים שהיו אמורים לתמוך בקבלת ההחלטות, וב-2014 בוטלה הדגמה בארץ של התותח הגרמני שהיה המתחרה העיקרי לתותח הנבחר מאלביט. כך עולה בין השאר מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום ועוסק בתהליכי קבלת ההחלטות במערכת הביטחון בנושא ההצטיידות בתותח חדש שנמשכה קרוב לעשר שנים.

לפי דו"ח מבקר המדינה, מערך התותחים של צה"ל הוא בעל משמעויות מבצעיות ארוכות טווח ומושקעים בו סכומים כספיים גבוהים. למרות זאת, זרוע היבשה לא בחנה נושאים מהותיים שהיו אמורים לתמוך בקבלת ההחלטות בנוגע ליציאה לפרויקט. לא נבדקו, לדוגמא, מקומה של האש הארטילרית בתמרון הצבאי כיום, ההישג המערכתי הנדרש ממערך התותחים ואפקטיביות הפעולה שלו. בנוסף נמצא כי הוועדה המטכ"לית שהייתה אמורה להציג לסגן הרמטכ"ל ולרמטכ"ל תמונה מלאה, לא הציגה להם היבטים מבצעיים הקשורים בין היתר לערך התרומה המבצעית שתופק מהחלפת התותחים.

עוד מצאה הביקורת כי במרץ 2014 החליטו במפא"ת ובזרוע היבשה על ביטול ההדגמה של תותח AGM בישראל. החלטה זו התקבלה מבלי שהתקיים דיון בנושא שבו נשקלו המשמעויות של קיום ההדגמה לעומת ביטולה.

עם זאת נמצא כי במשך כעשור עשתה זרוע היבשה עבודת מטה לקראת קבלת החלטה בנוגע לפרויקט, ובשנת 2017 הוקמה ועדה מטכ"לית בדבר ההחלטה להצטייד בתותחים חדשים. מנובמבר 2016 עד מרץ 2017 הציגו מפא"ת, זרוע היבשה ואגף התכנון לוועדה לבחירת מפתחים ואישורם, הפועלת במפא"ת, "דרישות מהותיות הנוגעות להיבטים מסוימים", זאת אף שדרישות אלה לא נדונו ולא אושרו בתהליך האישור העקרוני באג"ת ועל ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון.

הנימוקים לפטור ממכרז לא היו מבוססים

עוד עלה מהדו"ח כי למרות שהפנייה לצורך מתן פטור ממכרז לאלביט היה מספק, הנימוקים של ועדת המפתחים ושל מפא"ת למתן הפטור ממכרז, בנוגע לשיקולים מסחריים ובנוגע לאינטרס ביטחוני שאינו מובהק, לא היו מבוססים דיים. כמו כן, ועדת המפתחים לא הציגה לאישורם את כל השיקולים בעד קיום מכרז בינלאומי.

"חוסר בהירות נוספת עלתה בהצגה של צה"ל לקבינט המדיני-ביטחוני", קבע המבקר, והסביר כי צה"ל הציג לקבינט כי אחת משלוש הסיבות העיקריות ליציאה לפרויקט היא היבט מבצעי מסוים. עם זאת, "קיים חוסר בהירות באשר לטענה זו", ציין המבקר. לדבריו, המל"ל לא הציג לקבינט ניתוח חלופות שאינן תותחים, ומפא"ת הציג למל"ל ולקבינט הערכת מחיר של תותח AGM שהייתה כפולה מזו שהייתה בידיו. 

בעיקרי ההמלצות של מבקר המדינה אנגלמן צוין כי בשל השינויים שחלו בשדה הקרב בשנים האחרונות ונוכח הליקויים העולים מביקורת זו, על מערכת הביטחון להקפיד על ביצוע עבודת מטה סדורה ויסודית ועל הצגת מידע מדויק ומלא למקבלי ההחלטות. 

לקריאה נוספת:

• האם אהוד ברק הוא המנוע מאחורי מחאת הדגלים השחורים?

• אולמרט: "שרון רצה לכלול בהתנתקות 17 יישובים בגדה"

• פרשנות: החשבון בין צה"ל לחיזבאללה נותר פתוח

בעקבות טיוטת דוח הביקורת, הנחה סגן הרמטכ"ל את אגף תכנון בצה"ל ללמוד את הדו"ח, לקיים דיון במשמעויותיו ולהפיק את הלקחים הנדרשים. עוד המליץ המבקר כי ראוי שמשרד הביטחון יקבע בהוראותיו כללים לביצוע הדגמות לפני התקשרות עם ספקים פוטנציאליים בנוגע למערכות אמל"ח שמהווים חלופות.

סכנה גבוהה לחומר מסווג 

בפרק העוסק בשמירה על מידע מסווג השמור הארכיוני המדינה, מותח המבקר ביקורת על דרך אכסנתו. רוב המידע המסווג במדינה מצוי בקרב גופי הביטחון השונים, שמעבירים בתורם את המידע לארכיון המדינה ואת חלקו אף לארכיונים ציבוריים. המידע נחשף בחלוף הזמן לציבור, במסגרת זכות הציבור לדעת.

הדוח מציין, בין היתר, כי בכל שנה נחשפים כעשרת אלפים תיקים מסווגים ו-7,100 תיקים נוספים בארכיון צה"ל. הביקורת עוסקת בארכיון המדינה, בארכיון משרד המשפטים, מוסד, שב"כ, צה"ל ומערכת הביטחון. מטבע הדברים, חלק ניכר מפרק ביקורת זה לא הותר לפרסום ולא נחשף לציבור.

מתוך 2.45 מיליון תיקים הקיימים בארכיון המדינה 300 אלף מוגדרים מסווגים שתמה תקופת הגבלתם וטרם נחשפו לציבור. בארכיון צה"ל מספר זה צומח ל-981 אלף תיקים, זאת מבלי לבקש את אישור ועדת השרים המוסמכת להארכת אי חשיפה של חומרים מסווגים. 

המבקר מותח ביקורת על אופן אבטחת החומר המסווג המצוי בארכיונים השונים וטוען כי סכנה גבוהה קיימת לחומר מסווג המצוי בקרב ארכיונים ציבוריים ופרטיים. נמצא שארכיונים ציבוריים אינם מגישים דוחות שנתיים מזה שנים לגנזך המדינה, למרות שהדבר נדרש.המבקר טוען כי אופן הבדיקה של חומרים מסווגים על מנת שלא ידלפו מצוי הן בידי הצנזורה והן בידי מחלקת החשיפה בארכיון המדינה, אינה יעילה ובזבזנית מבחינת משאבי ציבור. 

עוד עולה מדוח המבקר כי נבחרי ועובדי ציבור מכהנים ולשעבר, אשר כותבים ספרים, חושפים מידע לשותפים שאינם מורשים לכך מהבחינה הביטחונית. ממצא חמור המעיד על אפשרות דליפת חומרים מסווגים. המבקר ממליץ כי היועץ המשפטי לממשלה יכריע בסוגיות הדרושות תיקון בשיתוף הגנז וגופי הביטחון הושנים. בכלל זה, הסדרת אבטחת החומרים המסווגים בארכיונים ציבוריים ופרטיים, הכרעת הגוף המטפל בבדיקת חומרים מסווגים בארכיונים והשלמת עבודתו של צוות "סופרי צללים" במשרד המשפטים למניעת גילוי מידע מסווג לשותפים שאינם מורשים לכך במסגרת הפקת ספרים של נבחרי ועובדי ציבור.

תגובת משרד הביטחון לדו"ח מבקר המדינה בנושא תהליכי קבלת ההחלטות במערכת הביטחון בנושא ההצטיידות בתותח חדש: הוועדה לבחירת מפתחים במפא"ת בחנה במשך חודשים ארוכים את כל החלופות האפשריות למימוש פרויקט הפיתוח וההצטיידות בתותח העתידי של צה"ל. לאחר שקיבלה חוות דעת מקצועיות מכל גורמי מערכת הביטחון הרלוונטיים, נפגשה עם תעשיות וסקרה פרויקטים של תותחים בחו"ל, הגישה הוועדה מסמך מסווג עב כרס, שבו המליצה לממש את הפרויקט במפעל התותחים של חברת "אלביט מערכות" ("סולתם" לשעבר), שהינו היחיד במדינת ישראל בעל היכולות לספק את המערכות על פי הדרישות המבצעיות של צה"ל. המלצות הוועדה ואישורן נעשו על פי כל דין והפרויקט נמצא בעיצומו.

מדובר צה"ל נמסר כי "זרוע היבשה ביצעה עבודת מטה מקיפה במשך כמה שנים לאישור ומימוש פרויקט התותח החדש. הפרויקט נבחן בכל הכלים הרלוונטים לרבות במסגרת תפיסת "יבשה באופק" משנת 2016. מסקנת עבודת המטה היא כי מערך התותחים הוא מערך שדורש חידוש. כיוון שמדובר בתהליך הצטיידות ארוך, יש לקבל החלטה בנוגע להחלפת מערך התותחים במערך חדש בהקדם. הנושא תועדף במיקום גבוה כחלק מיכולות זרוע היבשה בתוכנית הרב שנתית 'גדעון'. בניגוד לנטען בדו"ח, זרוע היבשה בחנה נושאים מהותיים בראייתה במסגרת גיבוש תפיסת "יבשה באופק" והתייחסה אליהם באופן מעמיק. כך נעשה גם בכל פרויקט ארוך טווח וקצר טווח. כל פרויקט מחויב לנוהל ייזום, פיתוח והצטיידות באמל"ח (10/1). במסגרת הנוהל מבוצעת בחינה של המשמעויות הנובעות מההחלטות, לרבות בפרויקטים עתירי משאבים".

 

עוד נמסר: "אנו דוחים את הטענה לכך שאגף התכנון אישר עקרונית את הפרויקט טרם הצגתו על ידי זרוע היבשה, שכן בשנת 2013 זרוע היבשה ביצעה אישור עקרוני ורק בשנת 2017 הפרויקט עלה לאישור עקרוני מול ראש המטה הכללי ושר הביטחון. באשר לטענה לאי קביעת דרישה ל"עצמאות כחול לבן", נציין כי הנושא הוצג במעלה הדיונים ובפני ועדת המפתחים, אך ייתכן והיה נדרש להדגיש נושא זה גם בשלב הסיכומים. צה"ל מקיים תהליכי עבודה תקינים בהתאם להמלצות, ומקפיד על הצגת נתונים מדויקים למקבלי ההחלטות. כמו כן, ימשיך במשימתו להגן על תושבי מדינת ישראל, להתייעל, להשתפר ולהיות פתוח לביקורת עניינית".

תגובת משרד הביטחון בנושא מידע מסווג - אבטחתו בארכיונים ומניעת פרסומו: ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא הארכיון הגדול במדינת ישראל, עם יותר מ-16.5 מיליון פריטי מידע, יותר מ-12 מיליון תיקים (162 ק"מ של חומר), כ-3 מיליון תצלומים ויותר מ-150 אלף קלטות שמע ווידאו. הארכיון חושף מידי שנה אלפי תיקים חסויים ומוביל בשנים האחרונות תהליך דיגיטציה רחב היקף להנגשת המידע לציבור. הארכיון לוקח לתשומת ליבו את הערות מבקר המדינה ופועל ללא לאות להרחבת החשיפה, בכפוף לחוק ובאמצעים העומדים לרשותו. הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) פועל מתוקף סמכותו לשמירת הסוד במערכת הביטחון. כאשר מובא לידיעת המלמ"ב כי חומר מסווג ורגיש מוחזק שלא כדין (בהתאם לסעיף 113 לחוק העונשין האוסר על החזקת ידיעה סודית ללא הרשאה), פועל מלמ"ב להשבת החומרים בהסכמה. ללא פעילות זו בארכיונים עלול היה להיגרם נזק ממשי לביטחון המדינה וליחסי החוץ שלה. יחד עם זאת, הערות המבקר נמצאות בבחינת הגורמים הרלוונטיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו