המנהרה שהתגלתה בגבול רצועת עזה לפני מספר שבועות היא העמוקה ביותר שנחפרה מהרצועה לעבר ישראל. בישראל מעריכים כי חמאס ניסה באמצעותה לעקוף את המכשול התת-קרקעי שבימים אלה מסיימת ישראל את בנייתו, וההערכה היא שעד חודש מרץ הקרוב תושלם בנייתו.
כזכור, המנהרה התגלתה הודות למכשול התת-קרקעי שאיתר את חפירתה מחאן יונס לעבר ישראל, ככל הנראה לשטח מיוער באזור כיסופים. ההערכה היא שחמאס חפר את המנהרה ליום פקודה, ולא במטרה להשתמש בה באופן מיידי לשם חטיפת חייל או ביצוע פיגוע אחר.
מלבד בניית המכשול, הכולל חומה תת-קרקעית גדר עילית, מציב צה"ל בימים אלה אמצעים חדישים לאורך הגבול, ובין השאר אמצעי איסוף חדישים, רחפני איסוף, רחפנים תוקפים וכלי רכב בלתי מאוישים שמבצעים ביטחון שוטף.
_0.jpeg)
בישראל נוטים לקבל את הגרסה של חמאס שלפיה הירי בשבת היה כתוצאה מתקלה טכנית של פגיעת ברק באזור שבו מונחות רקטות המכוונות לעבר ישראל. מלבד העובדה שבשניות שלפני שני השיגורים (שהיו בהפרש של כ-12 דקות זה מזה) אכן פגע ברק במקום שממנו שוגרו הרקטות, חמאס הפעיל מאמצי ריסון גדולים כלפי הג'יהאד האסלאמי לבל יירה ביום השנה לחיסול בהאא אבו-אלעטא. גם שעת השיגור אינה מסתדרת עם ניסיון לייצר אירוע מטריד. כמו כן, זמן קצר לאחר הירי הגיעו לישראל פניות משני מתווכים שונים, שהעבירו מסרים ברורים מחמאס שלפיהם הירי לא היה מכוון.
בישראל נוטים לקבל את הגרסה הזו, עם כוכבית קטנה שייתכן ומדובר בירי של סוררים, אך באותה נשימה הבהירו לחמאס כי ההסבר אינו מקובל. נזכיר כי בחורף 2018-2019 היו שני אירועים שבהם נורו רקטות לישראל כתוצאה מסופת ברקים. בעקבות אותם אירועים, עשה חמאס פעולות ברקטות כדי שאירוע דומה לא יתרחש, ובחורף שעבר לא היו שיגורים כתוצאה מברקים.
התגובה הישראלית לאחר הירי הייתה רפה ביחס לירי לעבר המרכז ואשדוד, והסתכמה בתקיפת תשתית תת קרקעית ועמדות צבאיות של חמאס. בצבא מסבירים זאת בין השאר במזג האוויר הקשה, שהקשה על כלי הטיס של חיל האוויר לתקוף. בצבא העדיפו לתקוף בצורה מינורית יותר מאשר לסכן את טייסי חיל האוויר בתקיפה שגם כך לא תקנה שקט לתקופה ארוכה. יחד עם זאת, בצבא מבהירים כי "הפנקס פתוח והיד רושמת".
ברמה האסטרטגית, בישראל סבורים כי מרגע שהחל תהליך הנורמליזציה עם מדינות המפרץ, חמאס מתקשה להתקדם בתהליך ההסדרה עם ישראל, כיוון שחמאס מרגיש שלא בנוח להתנגד להסכמים הללו, ובה בעת לנהל בעצמו משא ומתן עם ישראל. לשם הדוגמה, ברמה ההצהרתית סרב חמאס לסיוע הומניטארי לקורונה שהגיע מאיחוד האמירויות, אך בפועל, לאחר כשבועיים, קיבלו את הציוד מאיחוד האמירויות באמצעות שליחי האו"ם.
בכלל, בישראל מצביעים על כך ש"הסכמי אברהם" "צופפו שורות" בקרב ארגוני ההתנגדות, ורק לאחרונה נצפתה בביירות פגישה בין בכיר חמאס, איסמעיל הנייה לבין בכיר הג'יהאד האסלאמי, זיאד נח'אלה. בהמשך נפגש הנייה גם עם מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה. יחד עם זאת, ההערכה היא שחיזבאללה לא יתערב במקרה של מערכה ישראלית בעזה, אם כי יתכן שיאפשר לסוררים לירות רקטות בודדות לעבר ישראל במקרה כזה.
ככלל, המצב ההומניטארי הקשה בעזה הולך ומחריף מיום ליום, אם כי עדיין לא מוגדר כ"משבר הומניטארי". שיעור חולי הקורונה ברצועה הולך ומאמיר, כאשר אחוז הבדיקות החיוביות עומד על כ-20, עם כ-2,000 עד 2,500 בדיקות ביום. לא מעט תושבי עזה לא מדווחים כי הם חשים שלא בטוב, אלא מסתגרים בבתיהם, וההערכה היא שישנם תושבים שנפטרו מקורונה מבלי שמותם יזוהה עם הנגיף. גם המצב הכלכלי בעזה בכי רע, עם אחוזי אבטלה של יותר מ-50% באוכלוסייה הכללית, ויותר מ-65% בקרב הצעירים, עובדה המטרידה את מערכת הביטחון משיקולים ביטחוניים, שכן ישנה התאמה בין אזורים שבהם מצב כלכלי קשה לאזורים שבהם קל מאוד לגייס לטרור.
בישראל מעריכים שלמרות כל אלו, לחאמס אין אינטרס להתעמת כעת עם ישראל, והוא מעוניין לשפר את המצב ההומניטארי ברצועת עזה. יחד עם זאת, גורמי הביטחון סבורים כי לא ניתן יהיה לבצע עסקה להחזרת גופות החיילים הנעדרים אורון שאול והדר גולדין ז"ל, ולהשיב את האזרחים בעזה בתמורה להקלות הומניטאריות בלבד.
גורם מעצב משמעותי נוסף בעזה הוא ארגון הג'יהאד האסלאמי הסורר, המקבל מימון מאיראן. בישראל סבורים כי שני העימותים האחרונים, כשהאחרון בהם "חגורה שחורה", הרתיעו את הארגון, כפי שניתן היה לראות בשבוע שעבר, אז בחרו אנשיו שלא לירות לעבר ישראל ביום השנה לחיסולו של בהאא אבו-אלעטא.
אך למרות האינטרסים של חמאס והעובדה שהג'יהאד האסלאמי מורתע, בישראל סבורים כי עזה היא הזירה הנפיצה ביותר, ויהיה קשה להימנע ממערכה בעזה. בצה"ל שמים בסדר עדיפות גבוה את המוכנות למלחמה, ומשקיעים מאוד במניעת הישגים לאויב. ההערכה בפיקוד הדרום היא שלמרות פעולות הצבא לפינוי אוכלוסייה, על כל מעורב או מעורב וחצי שיהרגו בעזה, ייהרגו בין שלושה לארבעה בלתי מעורבים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו