ראש מערך הסייבר הלאומי: "עלייה בניסיונות הפגיעה בנכסים אסטרטגיים"

יגאל אונא טוען כי מגפת הקורונה גרמה להתגברות הפריצות לאתרים שונים כשהמוקדים הם בתי חולים ומרכזים רפואיים • "צעירים מבריקים שהפסיקו ללמוד החליטו לגרום לנזק, ולא אכפת להם אם זה בית חולים או מטרות הומניטריות אחרות"

ראש מערך הסייבר הלאומי: עלייה בקצב מהיר בניסיונות פריצה // צילום אילוסטרציה: רויטרס // ראש מערך הסייבר הלאומי: עלייה בקצב מהיר בניסיונות פריצה

ראש מערך הסייבר הלאומי יגאל אונא, הזהיר היום (שלישי) כי חלה עלייה מהירה בניסיונות הפריצה של האקרים מאז תחילת מגפת הקורונה וכי ישנם לא מעט מאמצים לפגוע בבתי חולים ומרכזים רפואיים. אונא אמר את הדברים במשדר InnoTech לחדשנות, סייבר ו-HLS של חברת iHLS שישודר היום ומחר.

לדבריו, המציאות שנוצרה ובמסגרתה החיים עברו לרשת, אנשים ומערכות עובדים מרחוק והצורך בקישוריות עלה יותר מאי פעם, מה הביא להרחבת מרחבי התקיפה האפשריים. "ככל שאנחנו זקוקים לזה יותר, מרחב התקיפה גדול יותר ועם זה איומים וניצול לרעה מצד גורמים עוינים".

על השאלה מי עומד מאחורי הניסיונות הללו אמר אונא כי "הקורונה יצרה מציאות שבה צעירים שהפסיקו ללמוד, תלמידי תיכון וסטודנטים מכל העולם, בעלי מוחות מבריקים, זמן פנוי וגישה לאינטרנט - מצאו את 'ההאקינג'. גם אם מדובר באחוזים בודדים ברחבי העולם, מגיעים למיליונים של צעירים שעוסקים בזה. הם פורצים וגורמים נזק ולא אכפת להם אם זה ביה"ח או מטרות הומניטריות אחרות".

"עלייה בניסיונות פריצה" // צילום אילוסטרציה: רויטרס
"עלייה בניסיונות פריצה" // צילום אילוסטרציה: רויטרס

על השאלה מה צריכה ישראל לעשות אמר כי המדינה משקיעה בתחום יותר משאבים ואנרגיה. "אנחנו עובדים קשה יותר מבעבר כדי למזער את האיומים, לא רק בתשתיות קריטיות אלא בכל מרחב הסייבר הישראלי. אנחנו עושים קמפיינים לעידוד המודעות ונוקטים בצעדי מנע, כמו פריצה נגדית (counter hacking) לאיתור פרצות ונקודות חולשה, על מנת לטפל בהם לפני שגורמים עוינים ימצאו אותם".

"זה משחק מוחות" הוסיף אונא, "קח שחמט, שש-בש, GO וכל יתר המשחקים האסטרטגיים, ושים אותם על סטרואידים. פרצות אפשריות יש בכל מקום, צריך להיות מהיר יותר וחכם יותר מכל היתר כדי לעשות את ישראל בטוחה יותר".

עוד הדגיש ראש מערך הסייבר כי המערך עובד בצמוד עם תעשיית הסייבר הישראלית, במטרה לעודד את החברות הישראליות והסטארטאפים הצעירים. "יש לנו תכניות במסגרתן אנחנו מאפשרים להם לנסות את הטכנולוגיה שלהם. ישראל מהירה יותר וחזקה יותר בגלל המשאב האנושי המצוין שלה והמשימה הממשלתית היא לסלול את הדרך לתעשייה".

אונא סבור כי בהיעדר משאבי טבע, המשאב האנושי שמצליח לייצר חדשנות בסייבר הוא אחד הנכסים המשמעותיים של ישראל. "אין לנו משאבים רבים. המשאב הטבעי שלנו הוא ההעזה, לא לחשוש מכישלון. בסייבר זה קריטי. מצד אחד מישהו מנסה למצוא את הפרצות ומצד שני עליך להיות צעד אחד קדימה ולסגור את הפער. בישראל אנחנו נולדים להתמודד עם האתגר הזה. סייבר היא הזדמנות של ישראל להצטיין".

עם התפתחות הטכנולוגיה, האם נוכל לדאוג פחות? אונא מצר על כך שבעניין הזה, אינו איש בשורות. "החורף מגיע", הוא פה וזה נהיה גרוע יותר כי אנחנו תלויים בטכנולוגיה יותר ויותר. ככל שאנחנו מתקדמים יותר – האתגרים והפגיעות גדלים. אנחנו צריכים לרוץ מהר יותר רק כדי לעמוד איפה שאנחנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר