התמלולים ממלחמת יום הכיפורים נחשפים: "אולי נפציץ בדמשק?"

ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חשף פרוטוקולים מדיוני הממשלה בתחילת המלחמה • ראש הממשלה גולדה מאיר: "מה הרגשת הבחורים למעלה?" • הרמטכ"ל דוד אלעזר השיב: "אומרים אנחנו משמידים המון טנקים, אך אין לזה סוף"

קצינים בזמן מלחמת יום הכיפורים, ב-1973 // באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון // קצינים בזמן מלחמת יום הכיפורים, ב-1973

ארכיון צה"ל במשרד הביטחון ממשיך לחשוף את הפרוטוקולים מהדיונים הסודיים שקיימה ראש הממשלה גולדה מאיר בימיה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים. "אני חיה בהרגשה שאסור לנו לצאת במצב שבעולם יאמרו 'מה שחשבנו על ישראל ועל צה"ל – זהו זה'", אמרה מאיר באחד הדיונים, שפרטיהם נחשפו היום (חמישי). "כאשר קיסינג'ר (מזכיר המדינה האמריקני בזמן המלחמה, ל.ש.) אמר בשיחה הראשונה 'אתם מוכרחים לנצח', יש בזה משמעות איומה. אם חלילה לא ננצח – זה אבוד".

ביום השני למלחמה, ב-7 באוקטובר, בשעה 8:10, התקיים דיון בבור הפיקוד של צה"ל. במהלכו, הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר אמר: "עבר עלינו לילה לא טוב. בהשוואה לתיאור של אמש בתעלה, קצת יותר טוב, הצלחנו לבלום יותר. אך לעומת זאת, בגולן נפרץ לנו בבת אחת עם כמויות גדולות של טנקים... עד כה 81 הרוגים, אך לא כולל מוצב החרמון".

ראש הממשלה גולדה מאיר בזמן מלחמת יום הכיפורים, ב-1973 // צילום: באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
ראש הממשלה גולדה מאיר בזמן מלחמת יום הכיפורים, ב-1973 // צילום: באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

באותו הדיון, השר יגאל אלון אמר כי הוא "מודאג מהעברת כוחות מגזרות שאינן יעילות. אולי נפציץ בדמשק?". בתגובה, ענה הרמטכ"ל אלעזר: "טכנית אין קושי להפציץ, אך מהבחינה המעשית גם הם אינם תוקפים הערים, ולכן אינני רוצה להתחיל בזה". ראש הממשלה מאיר שאלה בדיון: "מה הרגשת הבחורים למעלה?", והרמטכ"ל השיב: "קשה להם. אמנם אומרים אנחנו משמידים המון טנקים, אך אין לזה סוף".

בדיון שהתקיים יומיים לאחר מכן, ב-9 באוקטובר בשעה 19:00 אמר שר הביטחון משה דיין: "הייתה לי שיחה עם עורכי העיתונים, אמרו שזאת רעידת אדמה לגביהם. אולי אני אופטימי, אך נראה לי שיצאו ממני פוזיטיבית". עוד ציין: "עכשיו אנחנו ארבעה קילומטרים מהגדה. העניין הדרומי התחיל ויכול להיות מצב שאנחנו נצטרך לפנות במשך הזמן את הגדה הזאת.... יצא כוח שלנו ממוצב 'בודפשט', ומסתבר שהמצרים פתחו עליו באש נגד טנקים. הכוחות של אריק וברן, היו להם התנגשויות, אך הם עומדים פה".

שר הביטחון משה דיין בזמן מלחמת יום הכיפורים, ב-1973 // צילום: באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
שר הביטחון משה דיין בזמן מלחמת יום הכיפורים, ב-1973 // צילום: באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

בדיון שהתקיים למחרת, ב-10 באוקטובר, בשעה 09:35, אמר דיין: "נפציץ בצהריים את השדה הבינלאומי בדמשק. זה רטרואקטיבית יחזק את ה-Case של ההפצצה. מה אתם משתמשים בשדה בינלאומי למטרות צבאיות? עלולים להיפגע מטוסים אזרחיים החונים שם". מאיר הגיבה: "צריך להכין הסברה מיד לאחר התקיפה בכדי להסביר מה קרה ומדוע".

על הנעשה בחזית הצפון, אמר דיין: "חקה (יצחק חופי, אלוף פיקוד צפון – ל.ש.) לא די אגרסיבי בצפון, הם עייפים וכו'". מאיר: "אם רק אפשר, צריך לעבור את הקו". דיין: "צריך שיצעקו שאנחנו עולים על דמשק". מאיר: "זה נחוץ לנו למיקוח, זה נחוץ לשבירה".

כמה מתמלולי הדיונים הסודיים שהתקיימו בזמן מלחמת יום הכיפורים, ב-1973 // באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
כמה מתמלולי הדיונים הסודיים שהתקיימו בזמן מלחמת יום הכיפורים, ב-1973 // באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

על חיל האוויר, אמר שר הביטחון בזמן המלחמה: "היום ישבנו לבדוק את הכוח האווירי שלנו". בני (פלד, מפקד חיל האוויר בזמן המלחמה, ל.ש.): "עוד שלושה ימים. איבדנו 56 מטוסים ויש עוד 40 מקורקעים. אתמול איבדנו 13 מטוסים. בקצב כזה, זה לא טוב. יש יציאה רבה משימוש. עוד שלושה-ארבעה ימים, ואני גמרתי. זה מדאיג". דיין הוסיף: "לחקה חסרה אגרסיביות", והציע: "שדדו (דוד אלעזר, הרמטכ"ל, ל.ש.) ייפגש עם הדרג היותר קדמי, יחד עם חקה, לא לעקוף אותו, אך להגביר האגרסיביות, שיקבלו הוראה To Keep Pushing ("להמשיך לדחוף" בתרגום מאנגלית, ל.ש.)... אני יכול להבין אותם, אך הם צריכים לזוז, הגבעות לשיפור עמדות לא תברחנה".

מאיר העריכה באותו דיון: "יש לי תחזית שההחלטה שתקבל רוב במועצת הביטחון תקרא לנסיגה עד 1967. על זה יהיה וטו אמריקני, עכשיו זה על רקע מלחמה. זה יותר סימפטי. אם יטיל וטו, יהיה לו יותר קשה להטיל בטו על הפסקת אש כפי שהיא". דיין: "אבל אני לא רוצה להגיד שהמלחמה תיגמר. יש לנו לא רק בעיה של ציוד, אלא גם בעיה של טייסים וכו'. יש לנו בעיות כמותיות. אנחנו יכולים לקחת את התעלה מחר, אבל באובדן רב של חיי אדם". דיין: "קיסינג'ר חושב שזה מסוכן הפסקת אש As It Is, והם בצד שלנו. אנחנו צריכים להיות במצב שאם תהיה הפסקת אש, צריך שאנחנו נהיה במצב טוב, או שיהיה וטו".

מאיר שאלה: "יש לנו אינדיקציה שהרוסים יתנו להם עוד ציוד?", ודיין השיב: "בהחלט, אני חושב שכן. נגמרו להם הטילים".

חיילים בזמן מלחמת יום הכיפורים, ב-1973 // באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
חיילים בזמן מלחמת יום הכיפורים, ב-1973 // באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

בדיון שהתקיים באותו יום בשעה 21:10, אמרה ראש הממשלה מאיר: "אם הפסקת אש עתה, מה שיש מעבר לתעלה למצרים, זה נשאר?". דיין: "אם תהיה הפסקת אש, אני קונה. זה המצב הטוב ביותר עכשיו, ולא נוכל לשפר את מצבנו בחודשים הקרובים למשהו יותר טוב מזה. זה יותר טוב מכל אלטרנטיבה אחרת".

בדיון נוסף שהתקיים אצל מאיר בהשתתפות הרמטכ"ל באותו היום, בשעה 22:00, אמר אלעזר: "אנחנו נמצאים היום ביום המכריע של המלחמה. פעלנו במשך ארבעה ימים לפי קונספציה מסוימת, והיא הייתה שאנחנו הולכים להתקפת נגד בסוריה. מגיעים לקו הפסקת האש ועוברים להתקפת הנגד. ובינתיים, בולמים במצרים... השאלה אם נוכל להשיג הכרעה ברמה. כלומר: אם נתקוף מחר – האם נתקרב למבואות דמשק ונגיע כתוצאה מכך להפסקת אש. אם אינו תוקף, אני יכול להוציא 200 עד 250 טנקים לדרום. בין שתי אלטרנטיבות אני בעד שנתקוף מחר את סוריה ו-All Out".

הרמטכ"ל דוד אלעזר בזמן מלחמת יום הכיפורים, ב-1973 // באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
הרמטכ"ל דוד אלעזר בזמן מלחמת יום הכיפורים, ב-1973 // באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

ההחלטה על תקיפה בסוריה לא התקבלה בתמימות דעים במטכ"ל. סגן הרמטכ"ל, אלוף ישראל טל (טליק), הביע התנגדות לתקיפה בסוריה:  "אנחנו עומדים בשתי החזיתות. בחזית הסורית לא קיימת כעת סכנה מיידית צבאית לגבינו, אחרי המכות שהם ספגו. הם לא מסוגלים לעבור מחר להתקפה ולהפוך את כפות המאזניים. קיימת סכנה מיידית (מבחינה צבאית טהורה) בחזית המצרית.. אנחנו צריכים לטפל בחזית המצרית ולהיות בטוחים שלא יקרה לנו שם מקרה ביש... אני רואה במתקפה על סוריה מחר הליכה על הכל או כלום, אינני חושב שמצבנו היום מצדיק הימור שכזה.. אני מסכים עם הרמטכ"ל שהאמינות שלנו הולכת להיגמר. אם לא יהיה מפנה, ואז יגיעו למסקנה ידידים ואויבים, שמדינת ישראל חלשה. ברגע שתהיה מסקנה כזאת, אין ספק שהערבים ירצו הכל ולא יסתפקו במעט".

בתגובה, אמר מפקד חיל האוויר: "אינני מקבל את ההנחה שסוריה בלתי מובסת ומצרים מובסת היא  שתמנע מירדן לבוא לעזרת הסורים, ההיפך הוא הנכון". לפי אלוף רחבעם זאבי, אז עוזר מיוחד של הרמטכ"ל: "יש לנו יכולת הכרעה רק בגזרה הסורית ולא במצרית.. גם לנו אין תנופה כי האנשים עייפים ואין לנו טנקים, אבל חסרה לנו עוד דחיפה אחת או שתיים, ויש לנו ניסיון של מלחמת ששת הימים בחזית הסורית".

הרמטכ"ל דוד אלעזר בזמן מלחמת יום הכיפורים, ב-1973 // באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
הרמטכ"ל דוד אלעזר בזמן מלחמת יום הכיפורים, ב-1973 // באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

השר אלון: "אקריא את המברק שהגיע מדיניץ – הרוסים הציעו לנשיא ריצ'רד ניקסון לשקול החלטה לקרוא להפסקת אש... הגבתי מיד ובחריפות נגד מהלך כזה". ראש אמ"ן, אלוף אלי זעירא, בתגובה: "אני די בספק אם במזרח התיכון יכול להיות כאן מצב שמדינה כמו רוסיה תסכים בקלות שאחת מגרורותיה החשובות ביותר תחוסל כמשטר.... והחשבון הוא לא רק סוריה, ישראל ומצרים, אלא בין ברית המועצות וארה"ב יש הרבה חשבונות... אני חושב שהפסקת האש היא פונקציה של ההרגשה הסורית, שקיים איום על המשטר.. והפסקת האש הזאת תבוא כאשר אנחנו נתקדם לקראת דמשק".

ראש הממשלה מאיר: "אבל הפסקת אש, כאשר חלק מסוריה בידינו, זה קלף די חשוב שלא תהיה הפסקת אש פשוטה במצרים". הרמטכ"ל: "זה בכל זאת יותר טוב מאשר מצב שמצרים קבלה שטחים ואנו לא קיבלנו כלום...". ראש הממשלה: "אני חיה מראשית המערכה בהרגשה שאסור לנו לצאת במצב שבעולם יאמרו – זהו זה. מה שחשבנו על ישראל ועל צה"ל – זהו זה.. וכאשר קיסינג'ר אמר בשיחה הראשונה עם שמחה 'אתם מוכרחים לנצח', יש בזה משמעות איומה. אם חלילה לא ננצח – זה אבוד". מאיר הוסיפה: "אל תחשבו שאני טיפשה כזאת, אך מהבחינה של מה שטוב.. אם אנחנו יכולים לתת מכה הגונה כך שהרוסים יבקשו הפסקת אש בהסכמת הסורים, או שיכריחו אותם לעשות זאת – זה בשבילי דבר עצום".

לסיכום, קבעה ראש הממשלה: "מאשרים לצה"ל לבצע מחר בסוריה מאמץ התקפי מרוכז לרסק עוצבות צבא ולהשיג הכרעה המשתקת את הפעילות הסורית. אין החלטה על כיבוש דמשק".

אריאל שרון וקצינים בזמן מלחמת יום הכיפורים, ב-1973 // באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
אריאל שרון וקצינים בזמן מלחמת יום הכיפורים, ב-1973 // באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר