לאחר שדובר צה"ל סירב להעביר את הנתונים במשך קרוב לשנה, הועברו למרכז לפי חוק חופש המידע, פרטים המלמדים על הגידול הניכר במספר אירועי ההסתננות לישראל מגבול ירדן.
בעוד ב־2017 זוהו על ידי כוחות צה"ל 10 אירועי הסתננות בלבד וב־2018 זוהו 13 תקריות, ב־2019 קפץ מספרן ל־120.
המספרים מציינים את מניין המקרים, ולא את מספר המסתננים. מכיוון שברבים מהאירועים לא מדובר במסתנן בודד אלא בקבוצות, ניתן להעריך שמדובר במאות רבות של מסתננים.
"ההברחה מתרחבת"
לצד העלייה במספר האירועים שזוהו, חלה ירידה בשיעור הניסיונות שסוכלו על ידי הצבא. אם בשנת 2018 סוכלו 10 מתוך 13 אירועים, דהיינו 77 אחוזים מהאירועים, בשנת 2019 רק 81 מתוך 120 האירועים סוכלו - 68 אחוזים בלבד.
ניתן לשער כי יש עוד מספר מקרים לא מבוטל שכלל לא אותרו בידי צה"ל.
כפי שפורסם ב"ישראל היום", תופעה זו נודעה לראשונה ממעקב אחר החלטות בית הדין למשמורת, שם החלו דיונים בעניינם של מסתננים שנעצרו על ידי פקחי רשות האוכלוסין בתוך ישראל רק כמה חודשים או שנים לאחר שהסתננו דרך גבול ירדן.
רוב המסתננים שנתפסו והועברו למשמורת, הגיעו מטורקיה. כמעט כולם נכנסו לישראל בעבר כעובדים זרים או כתיירים והורחקו לאחר שהייה בלתי חוקית, לפני שהחליטו לשוב להסתנן לישראל. חלקם אף ניסו לחזור לישראל לאחר שגורשו ונדחו.
מדובר בדפוס שדומה לתחילת תופעת ההסתננות מגבול מצרים, שבשיאה הגיעה לקרוב ל־2,000 מסתננים אריתריאים וסודאנים בחודש. גם שם נוצלו נתיבי ההברחה וההסתננות שנוצרו במקור בעיקר עבור מסתננים ממדינות אחרות, כגון סין, גאורגיה וטורקיה.
עו"ד יונתן יעקובוביץ' מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית: "ניסיון העבר מלמד כי מרגע שרשתות הברחה מתבססות, הן הולכות ומתרחבות גם במספרים וגם במדינות המוצא של המסתננים. מכיוון שהגבול פרוץ לחלוטין בערבה ואין צפי לבניית גדר, ברור כי אין מה שימנע שיטפון מחודש של מסתננים, גם מקרן אפריקה. על המדינה להעמיד מסתננים חדשים לדין פלילי ולחוקק מחדש את החוק למניעת הסתננות, כדי לבטל את התמריץ להסתנן למדינת ישראל".